הין צדק קט

אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה. ול"ה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. וי"ל דיהושיע נולד צדיק שזרח במקומו ויגן עליהם ועירש"י שכתב בלשונו כדאי הלידה שתכפר על המיתה ר"ל לידת אותו צדיק הממלא מקומו. וזה י"ל הרמז ונתנו איש כופר נפשו לה' וגו' מחצי"ת השקל אותיות. מ"ת צ' חי. ר"ל דאף שמת צדיק יש צדיק חי אחר במקומו. ועי' בהקדמה למורי בסו' ייטב לב בזה: והנה י"ל מענינא דיומא ויקחו לי תרומה מאת כל ר"ל מכללות ישראל. התרומה. הוא איש אשר ידבנו לבו. תקחו את תרומתי. ר"ל את הצדיק ולזה לא כתב ויתנו כי בודאי לא ברצונם יתנו את הצדיק כי הרבה תפילות נשתפכו עליו על הצדיק הזה. ע"כ ל"א ויתנו אלא ויקחו ולענינינו נאמר. כי ע"י הצדיק הזה יקחו לעצמם צדיק אחר במקומו כי וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה הצדיק בן צדוק וזה י"ל הרמז לענינינו ויקחו" לי" תרומה" מאת" כל" הוא ר"ת מלכות. ישראל" ויקחו" "לי תרומה" ס"ת "לויה רמז לוי"ת המת של מלכות ישראל מלכי רבנן. וליכא מידי דלא רמיזא. והנה אמרו חז"ל (תענית כ"ט ע"א) כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה (ופירש"י פורים ופסח ע"ש) והימים האלה זמני ששון ושמחה ואחז"ל ( ) מת מתוך שמחה סימן יפה לו וכיון שמת מתוך שמחת אדר בודאי סימן יפה לו ולדורו ובזה נימא הדרן עלך מס' יו"ם טוב והדרך עלן וכו' ולא תתנשו מנן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתו: ובזה י"ל מאחז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ביצה ט"ו ע"ב) ר"ל נכסין קניני הגוף וקניני הנפש אם רוצה שיתקיימו יטע בהן אד"ר ר"ל בחי' חדש אדר שמרבין בשמחה וכמש"כ תחת אשר לא עבדת את י"א בשמחה ובטוב לב וכמ"ש ממורי ז"ל שזה עיקר ושורש עבודת איש הישראלי והשמחה הוא רפואה לגוף ונפש בחי' אדר שמחה וששון ויקר. והרחמן הוא יגדור פרצותינו ופרצות עמו בית ישראל ברחמים ובא לציון גואל. בב"א: פרשת זכור בפרקי ר"א. כתוב אחד אומר זכור את יום השבת לקדשו. וכתוב א' אומר זכור את אשר עשה לך עמלק האך יתקיימו שניהם. כו' זה זכור לשמור ולקדש את יום השבת. וזה זכור להשמיד ולאבד. עכ"ל (בייט"פ י"ד זכור) והנה רעיוני על משכבו סלוקי. עפי"מ שפירשו הפסוק ר"ם על כל גוים ה'. דאצל הגוים השי"ת בחי' ר"ם מלעילא. על השמים כבודו. כי אומרים אין כבודו להשגיח על התחתונים. ועולם כמנהגו נוהג בדרך מקרה וטבע. אבל האמת מי כה' אלקינ"ו. המגביהי לשבת ואעפי"כ המשפילי לראות בשמים ובארץ. ובזה פי' הבל"ע ה' בציון גדו"ל ממטה למעלה. ור"ם הוא על כל העמים. והנה עמלק בגי' ר"ם שרצה להטעות העולם לשבש הדעות שעולם כמנהגו נוהג ולית דין ולית דיין ח"ו. וזש"א המד"ר כתוב אחד אומר זכור את יום השבת לקדשו. וכא"א זכור את אשר עשה לך עמלק. אשר קר"ך מלשון מקרה נטבע העולם כמש"כ בתנחומא. האיך יתקיימו שניהם כו'. זה זכרהו לשמור ולקדש דהיינו שמירה ממלאכה ולקדשו על היין כמאחז"ל (פסחים ק"ו.) ולכאורה קשה אם אסור במלאכה הן לא נזרע מה נאכל בשבת. והשי"ת צוה לענגו במאכל ומשתה ובכסות. אע"כ דלא מתנהג עפ"י חק הטבע רק הכל בהשגחה אשר ע"כ עי"ז שזכרהו על היין. ובשר שמן ודגים. עי"ז זה זכור להשמיד ולאבד. רצונו דעתו הכוזבות נאבד תשמד. וז"ש והי' בהניח י"א לך מכל אויבך וגו'. תמחה את זכר עמלק שבגי' ר"ם מתחת השמים. רצונו לומר במה שרצה להשריש שאנו מתנהגים עפ"י הטבע ארציות שמכונה תח"ת השמי"ם או כמ"ש זקני הגאון מוהרא"י לפרש התרגום בפ' ויחי על הפסוק התח"ת אלקים אני. ארי דחלא דה' אנא דפירש וכי ח"ו תחת אלקים אנו. רצונו בזה שיחזיק להאומר רם על כל גוים ה' ועל השמים כבודו. ארי דחלא דה' אנא. ואני מאמין באמונה שלמה שכבודו ית"ש משגיח בתחתונים. עכדפח"ח. וזש"א ג"כ תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ובמה יתקיים