הין צדק קח

ומאוד מקוה להשי"ת שבודאי יהי' כן ויהי' לו זכיי' זו שימות על קידוש השם. ותסמר שערות ראשי ותצילנה אוזן שומעת דברים היוצאים מן הלב הארי החי חוצב להבת אש. וכבר נשמע קולו בזמרו בשבת קפי' ה' רועי לא אחסר. רגיל על לשונו ומרגלא בפומי' לזמר למען שמו. גם כי אלך בגי צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. ומחבר סו"פ הקדום לתחילת הפסוק שלאחריו וכונתו מובן למשכילים עד כמה מסר נפשו לה': ועפי"ז יש לפרש הפסוק יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. ר"ל יקר בעיני ה' מיתה כזה שמקבל על עצמו המותה לחסידיו ר"ל עבור חסידים שלו. רוצה שומות הוא בעצמו ולא יגיע להם ח"ו המותה כי נפשו קשורה בנפשם. והא בהא תליא וי"ל עוד על רבינו ז"ל עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' כי לקח אותו אלקים ואיננו. ולמעלה בגנזי מרומים ישכון בטח בדרגא דצדיק חי לעולם ורק המותה לחסידיו דצדיק אבד לדורו אבד כנודע אמנם עיני יורדה מים בהעלותי על מחשבתי מקרא שכתוב הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק ונחלקו בו המפרשים ז"ל (ברית אברם נח) י"א מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק לכפר. וי"א שלא יראה הרעה ח"ו אשר ימצא את עמו נאסף הצדיק. וחיל ורעדה ואחזני על זה. אמנם זאת נחמתי בעניי. די"ל דמר אמר חדא. ומא"ח ולא פליגי. דלכאורה האיך אנו יכולין לומר דהפירוש מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה ח"ו הא כתיב וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושוע א"כ מה תועלת בזה שנאסף הצדיק ולא יראה ברעה. הא אכתי יראה ח"ו זה הצדיק שזרחה שמשו. עד שלא שקעה שמשו של זה. וצריך לומר דזה לך האות אם הצדיק שאבד הניח בן ממלא מקומו על כסאו בודאי הפירוש כמ"ד מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק להיותו כופר נפשו לה' בפקוד אותם. עמש"כ אוה"ח אבל אם לא הניח בן צדיק כמותו להיות ממלא מקומו זה מורה דח"ו הפירוש כאידך מ"ד כי מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה אשר ימצא את עמו: עוד י"ל באופן אחר עפ"י מאחז"ל (ברכות דף ז'.) צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע. ואף למסקנא דמקשה מפסוק לא יומתו אבות על בנים. ובנים לא יומתו על אבות. וכו'. באין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהן אז בנים לא יומתו על אבות. ומסקי' הכי קאמר לו צדיק וטוב לו צדיק גמור. צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור. משמע דלא אסקינן להכי אלא משום קושיא דצדיק ורע לו צדיק בן רשע. עי"ז מסיק צדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור. אבל צדיק בן צדיק טוב לו אף שאינו גמור. כדמשמע מהסוגי' שם. א"כ ממילא לא קשה מה שהקשינו לעיל דודאי צדיק השני שזרחה שמשו בודאי אינו גמור עדיין והו"ל צדיק ורע לו. וי"ל שפיר הפירוש כאידך מ"ד. דמפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה העתידה. ח"ו. אבל בצדיק השני לא אכפת לי'. אבל בצדיק בן צדיק אף אם אינו גמור צדיק וטוב לו. א"כ לענינינו לגבי מורינו ורבינו הקדוש שהניח בנו הצדיק. בן צדיק הגאון היניק כבוד מורינו ורבינו הרב ר' חיים צבי ט"ב שליט"א. שזכה לישבו על כסאו עודו בחיים ומקויים בו וזרח השמש ובא השמש. עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה. בכה"ג כולי עלמא לא פליגי דהפירוש כי מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק ובודאי הוא בעצמו מסר גרמי' למיתה בידי שמים וכפר אדמתו עמו. ובודאי יהי' אך טוב לישראל ונמצא שפיר דמא"ח ומא"ח. ולא פליגי: ובזה יתבאר היטב המשך הכתובים לדלעיל מינ' דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ר"ל אימתי הוי דור הולך ודור בא ואעפי"כ יהי' בחי' והארץ לעולם עומדת בזמן. וזרח השמש ובא השמש וגו'. דאז א"ל דהפירוש כי מפני הרעה נאסף הצדיק ר"ל שלא יראה ברעה. דאז יראה הצדיק השני. והוא בזמן שהצדיק שזרחה שמשו צדיק בן צדיק. וגמר אומר. ואל מקומ"ו שואף זורח הוא שם. ר"ל שממלא מקומ"ו של הצדיק הראשון כהיום זה. אז אעפ"י שאינו גמור צריך להיות צדיק וטוב לו. ע"כ והארץ לעולם עומדת בלי שום חסרון כלל. ובזה יובן מחז"ל (מגילה י"ג ע"ב) תנא. כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה