הין צדק קה

והנה כ"ז אם האדם בגדר בקש שלום ר"ל שאוהב לבריות ואינו מחזיק במחלוקת אבל ח"ו אם אינו מבקש שלום. אז שוב לא מהני לי' מידי במה שאומר שעושה בשם כל ישראל. גם זה דוקא באם יכלול עצמו עם היראים ושלמים כמש"כ חבר אני לכל אשר יראוך. אבל בתנאי שלא יתחבר עם רשעים והמורדים והפושעים דאז אדרבה לא די דלא הוי סור מרע. אלא דמדבק יותר ברע. וזשא"ה בתהלו' מי האיש בפרטות, החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך דייקא ביחידי מרע. ושפתי"ך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב. ואם תאמר מתי תוכל לומר זכיתי לבי להיות בחי' סור מרע. ע"ז גמר אומר אני נותן לך עצה לזה. בקש שלום לכלול עצמך בשם כל ישראל. ואז תהי' ממילא בחי' וכולו מחמדים ורדפה"ו. במקום אחר באם ירצו רשעים ליחבר עמך תרדפם עד חרמה. ואין שלום אמר אלקי' לרשעים. ואז ממילא תהי' בבחי' סור מרע ואח"כ תוכל לבא לעשה טוב: ובזה מובן סדר ארבע פרשיות שקלי"ם רומז אל האחדות וכאו"א בפרטות הוא מחצית ורק בהתכללות נעשה שלם דהיינו שצ"ל בשם כל ישראל. בקש שלו"ם. זכו"ר. את אשר עשה לך עמלק למחותו. ורדפה"ו. ואח"כ פרשת פר"ה. שמטהרת טמאים בחי' סור מרע. ואח"כ פרשת החדש. מצוה ראשונה בחי' עשה טוב: או כה יאמר. ברמז הארבע פרשיות דהנה ידוע דחדש ניסן. זמן תשובה מאהבה להשי"ת. על שעשה לנו כל הנסים ונקמה בפרעה וכו' וכמו ששמעתי מאבא מארי בשם צדיק אחד שא' בטעם שאיבת מים שלנו למצות מצוה דהיינו טעמא. לפי שבר"ה אנו הולכים לנהר לקיים מצות תשליך במצולת ים כל חטאת"ם. אבל כ"ז בימי נוראי"ם זמן תשובה מיראה. אבל ניסן ופסח זמן תשובה מאהבה דזדונות נעשו כזכיות. אנו שואבים בחזרה חטאות שנשלכו למצולות ים להחזירם ולצרפם לזכיותינו עכדפח"ח. והנם לשלימות אהבה. להשי"ת צריך הרגל והכנה דרבה. לקיים ואהבת את י"א בכל לבבך. ובכל נפשך. ובכל מאודך. ע"כ נתקנו הארבע פרשיות דהיינו שקלי"ם רמז לקיים כמה שכתוב ובכל מאוד"ך. זכו"ר. את אשר עשה לך עמלק וגו' תמחה את זכר עמלק. זה בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך ע"י מה שתעשה לך מלחמה לה' בעמלק. או להרוג או ליהרג. פרשת פר"ה רמז למה שכתוב בכל לבבך. דפרה הא לטהר טמאים ועיקר טהרה הוא בלב כמשו"כ הרמב"ם ז"ל (בס"פ י"א מה' מקואות) וז"ל וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא. שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים. אלא גזירת הכתוב הוא. והדבר תלוי בכוונ"ת הל"ב וכולי. ע"ש כיון שהסכים בלב"ו לפרוש מאותן העצות. והביא נפשו במי הדעת טהור. עכל"ה. ואח"כ פרשת החד"ש הזה לכם ראש חדשים זמן תשובה מאהבה. בכל לבבך. ובכל נפשך. ובכל מאודך. והנה בכל מאודך דהיינו שקלים הו"ל לתקנה לבסוף. אלא די"ל דהיינו דאמר רשב"ל גו"י לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן (שהוא מזרע עמלק.) לשקול שקלים על ישראל. לפיכך הקדי"ם שקליהן לשקליו. וכיון שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו מקדימי' וקורין שקלי"ם. והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים למחות את זכר עמלקי שבכל דור ודור ע"י השקלים ע"כ הקדים פ' שקלים אף שהוא בחי' בכל מאודך המאוחר בקרא יש לה בכאן דין קדימה כדרך שהקדים שקליהן לשקליו: (חודש אדר. לפ' שקלים.) (א.) מגילה י"ג ע"ב אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. הנה שמעתי ממורי אחי הרב מוהר"ר מרדכי זללה"ה ואח"כ מצאתיו בכתבים שלו וז"ל, בגמ' הנ"ל ויל"ד על הלשון מ"י שאמ"ר והי"' העול"ם מדוע דקדקו חכמז"ל לכתוב בהאי לישנא. והול"ל סתמא לפני הקב"ה. ואם כי מצינו לחכמז"ל בכ"מ שכתבו לשון זה. היכא דמצינו ומשכח בי' טעמא עדיף טפי. וב"ס הי' להם לחז"ל טעם נכון על לשון הזה בכ"מ