הין צדק קד

שלו שאפי' אמה רחבו. יהי' אמתים ארכו. ואמה וחצי קומתו. ר"ל שלעולם אפי' יהי' קומתו ר"ל עשירות שלו הרמוז בקומתו. ע"ד היקו"ם אשר ברגליהם זה ממונו שמעמידו על רגלו. אעפי"כ נדמה תמיד בעיניו אמה וחצי קומתו. על אמה שהוא חצי בערך קומתו ע"ד אחז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו. יש לו מנה רוצה מאתים. ע"כ אל יתעהו יצרו. מעבודת יוצרו. והחכם עיניו בראשו לבקש מזורו. והמקום יהי' בעוזרו: תצוה. ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאו"ר להעלות נר תמיד. הנה זה הסדר הוא סוף לימי השובבים בשנת העיבור. והנה קודם צריך לתקן הקלקול. ואח"כ צריך להאיר במעשיו אורות העליונים. מה שהחשיך ע"י מעשיו המקולקלים והנה במוסרי של"ה כתב. דבפסוק זה רמז להעלות נר תמיד. אף בשעת החורבן דבר הכתוב. להאיר בנר מצוה בביהכנ"ס שנקרא מקדש מעט. בשעת התפלה כי התפלה במקום קרבן ע"ש. והנה כבר כתבתי בספרי מאזני צדק עהת"ו פרשת בראשית. בפסוק וירא אלקים את" האור" כי טוב". הסופי תיבות הוא ברית. עפי"מ דמבואר בספר יסוד יוסף. אות ו' מתקוני אות ברית ליזהר בנרות מצוה של שבת ויו"ט וזה וירא אלקי' א"ת האו"ר כ"י טו"ב לפגם ברי"ת. ויש לרמז עוד דזה הוא עד חדש שבט בחמשה עשר בו. וזשא"ה כל אשר יעבו"ר עבירה ח"ו תחת השבט. רצונו בזה. דהסגולה לזה אותיות שהם תחת השבט. הוא צירוף של חדש שבט היוצא מר"ת. "המר" "ימירנו" "והיה" "הוא". והסופי תיבות הוא האו"ר כי טוב. ותמורתו יהי' קודש לתיקון אות ברית קודש: מאמר ד' פרשיות: שקלים. זכור. פרה. החודש. נבס"ד דהנה ידוע אשר ר"ח אדר הסמוך לניסן שח"ל בשבת קורין פרשת שקלים. ע"ש בא' באדר משמיעין על השקלים. ואם חל ר"ח אדר בתוך ימי השבוע קורין בשבת שלפניו כמבואר בש"ע (או"ח סי' תרפ"ה.) ואח"כ זכור. פרה. החדש. דהנה אדר הוא זמן התשובה כמש"כ בשם הגאה"ק מבעלז זצללה"ה. כי לול"א התמהמהנו היינו אותיות אלול. כי עתה ישבנו בתשובה. ז"ה פעמים בחדש שנים עשר. כמנין ז"ה. פעמים שחל להיות פעמים בחדש עיבור וכו' הוא הכנה למצות העתידים בחדש ניסן חג הפסח מצה. מרור. וארבע כוסות. והנה דוד המלך ע"ה אמר (תהלים ל"ד) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע. ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב. בקש שלום ורדפהו. והנה כבר האריכו בזה כל ספרי מוסר היראים. אשר מקודם צריך להיות סור מרע. ואח"כ עשה טוב. ופירשו בזה שוא לכם משכימי קום ועשה. מאחרי שבת והשב ואל תעשה מאחרים עד לבסוף לא זה הדרך האמת. והנה לאו כל אדם זוכה. ומי יאמר זכיתי לבי וא"כ אין מבוא שיזכה לעשה טוב כו ח"ו יעברו ימיו ושנותיו ועדיין לא יהי' בבחי' סור מרע. וכמבואר בסה"ק צמח צדיק פרשת ויחי. ומורי בקדושת יו"ט פ' משפטים נתן לנו עצה היעוצה לתת צדקה קודם המצוה. ועי"ז וחטאך בצדקה פרוק. ועי"ז לא יוכלו הסט"א לעשוק המצוה וזש"א עשיתי משפט וצדקה בל תניחנו לעושקו ודפח"ח. ולענ"ד י"ל עוד עצה. דהנה מבואר בסה"ק ייטב לב בפ' בלק בפסוק אפס קצהו תראה דכך אמר בלק לבלעם שלא יסתכל בכללות ישראל רק בפרטות. דאז יכול למצוא חסרונות רבים זה בכה זה בכה אבל כולו לא תראה. דבכללות ישראל טובים הם. וזש"א במסו' וכולו מחמדים. ואין כל מום בהם. נמצא דאם תכלול עצמך בכללות ואהבת ישראל. ממילא יהי' בחי' סור מרע. דאז אין למצוא שום חסרון בהכללות ובזה תמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ובזה תמצא טוב טעם ודעת למנהג ישראל תורה שתקנו לנו רבותינו לומר קודם כל מצוה. לשם וקבה"ו בשם כל ישראל, דהנה קודם כל מצוה צריך לחשוב שמא הוא לא הגיע עדיין לבחי' סור מרע ואז ח"ו יכולין הס"א להיות אחיזה במעשה המצוה שעושה. ע"כ אומרים מקודם שעושה זאת בשם כל ישראל. וכולו מחמדים והוי שפיר סור מרע. ואח"כ יכול להיות עשה טוב: