הין צדק קג

משה מן הבקר עד הערב. כי באם כל איש ואיש אינו רוצה רק האמת שלא ישאר בידו ממון של גזל אז בניקל לשפוט ע"כ מרוב התענוג שהי' לו למשה רבינו מזה נחת ינחת מזה ומגה. ע"כ אמרו חז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמיתו. ודקדקו כפל הלשון מהו. ולהנחה הנ"ל א"ש דרצונו בזה שדן דין אמת לאמיתו. רצונו לומר למי שרוצה בעצמו לידע אם האמת אתו עמו. וז"ש כל הדן דין אמת לאמיתו. כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. דהנה כתיב ראש דברך אמת. ולעולם כל משפט צדקיך. דכתבו דורשי רשימות בראשית ברא' אלקים' את' ס"ת אמ"ת. עי' בעה"ט. ע"כ בל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שרמז לנו העיקר דרך האמת. ואז שותף מה שעשה עשוי. כמו שהקב"ה שיתף מדת הרחמים למדת הדין. כמו כן הדיין יכול להמתיק מדה"ד במדת הרחמים עלינו ועל כל ישראל: משפטים. בספר רב טוב ממורי זללה"ה. הביא בשם אביו הרה"ג מוהרא"נ ז"ל. לפרש הכתוב רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. כי יש להבין איש צדיק שמבקשים ממנו להתפלל עבורם מה בדעתו, אם מחזיק עצמו באמת לצדיק. עובר על השבועה מה שמשביעים אותו קודם שנולד אפי' כל העולם כולו אומרים עליך שצדיק אתה הי' בעיניך כרשע. גם תועבת ה' כל גבה לב. והוא מחזיק עצמו לצדיק ויגבה לבו. ואם הוא באמת יודע שאינו צדיק א"כ איך ערבה לבו לגשת אל הקודש ולהתפלל עבור אחרי' ותירץ דבאמת יודע שאינו צדיק ואינו ראוי לבקש או להתפלל. אך יען שיודע זאת. מיד מהרהר בלבו תשובה. וחרטה על העבר. ומקבל על עצמו לעתיד ובזה הקבלה נחשב כאלו עשה. ומצטרפת למעלה כדקיימ"ל האומר לאשה הר"א מקודשת לו ע"מ שאני צדיק אעפ"י שהי' רשע כל ימיו. מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו. וזשא"ה רצו"ן יראיו. יעש"ה כמעשה ועי"ז ואת שועתם ישמע ויושיעם (עיי"ש בפסוק מדבר שקר תרחק). ולענ"ד דאין ליסוג אחור עי"ז שיחשוב בדעתו שאינו כדאי וראוי לעמוד בתפלה ע"ע. וכ"ש על אחרים דא"כ ח"ו פוגם בכבודו ית"ש שנראה ח"ו כמגביל מדותיו יתברך. דלגדול וצדיק ישמע ולקטן וחוטא לא יאזין ולא יקשיב. וזה אינו דהא אדרבה זה אחד מי"ג מדות מה שהוא נושא עון ועובר על פשע. ולהיפוך זה כבודו ית"ש לשמוע אף למי שאינו ראוי. ואם לא יתפלל עבור איש הבא אצלו שיתפלל עבורו. מחמת שיחשוב בלבו מי אנכי כי אלך לבקש לפני ממ"ה הקב"ה ח"ו כאלו אילו מאמין בי"ג מדות של רחמים. ואדרבה מחוייב להתאמץ לבקש רחמים על כל הצריכים. ומבקשים תפלתו. להראות לכל רחמי השם ומדותיו. אשר ממנו ילמדו וכן יעשו כסדר הזה. גם בין אדם לחבירו. ואיסורא רמיא עלי' להמנע מלהתפלל עבור הבאים בצל קורתו אליו להתפלל יהי' מי שיהי' כי זה כבודו ית"ש. ואלה השני תירוצים מצאתי עם הקשיא. בתפלה מי אנכי שאזכה להתפלל לפני הקב"ה וכו'. ואנכי איש חוטא וכו'. אלא מפני רחמי"ו וחסדי"ו שהוא מרחם על בריותיו. ורוצה בתפלה ובתחנונים של עבדיו. כמו שנאמר קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. ועוד תירץ אחר משום דהשי"ת רצון יראיו יעשה כמעשה. ואת שועתם ישמע ויושיעם. ועל סמך זה. שומע תפלה עדיך כל בשר ובואו כנ"ל. ויכול להתפלל לפניו בין ע"ע ובין על אחרים יהי' מי שיהי' כי עדיך כל בשר יבואו: תרומה. ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכ"ו ואמה רחב"ו. ואמה וחצי קומת"ו. י"ל דהנה בשנת העיבור מוסיפין על שובבי"ם. עוד שני שבועות דהיינו. תרומה. תצוה. ע"כ נראה דמרומז כאן תיקון קר"י דהנה מתקוני החטא הוא הצדקה כמש"כ חטאך בצדקה פרוק. ועי' במוסרו של"ה דשלחן רומז למאחז"ל עכשיו שלחנו של אדם מכפר במה שמאכיל לעניים על שלחנו ואמחז"ל המאריך בשלחן מאריכין לו ימיו ושנותיו ואף אם ח"ו אין לו הרחבה כ"כ כבר אמחז"ל בספה"ק דלענין חטאך בצדקה פרוק צריך לעשות לפנים משוה"ד. וזש"ה ועשית שלח"ן עצי שטו"ם. רצונו שתעשה שלחן לתיקון עצי שטים רמז למעשה שטים פגם אות ב"ק. וגמר אומר אמתים ארכו. ואמה רחבו. רצונו שיאריך בשלחנו בסעודת עניים רעבים כפלים כפי מה שיהי' רחבו. רחבת ידים