הליכות אליהו על השולחן ערוך עז

פיסת נייר שלה ובקאנווערט שלוח מאתה באדרעס שלה (ועוד נדבר מזה) ולפמ"ש בשם הנוב"י דכיון דיצאה מאיסור דאורייתא נאמן אף א"י באינו מל"ת וכבר קדמוהו בזה בת' מבי"ט ח"ב ובת' אלשיך סי' קי"א יש לנו לסמוך על המכתב שהשיג ה' אברהם מענדל תשובה על מכתבו מפקיד הממשלה שידיעתם הוא אחרי שנגעו בו המשרתים והמובשים דהוי כמו קברתיו ויש בזה כדי להתירה אף בלא היתר ערכאות

גם יש לצרף בזה לפמ"ש למעלה בשיטת תוס' ורש"י דהטעם דחיישינן לבדדמי משום שיראה לעמוד שם ומשו"ה הקילו בגמ' במלחמה קטנה שאינה יראה לעמוד שם וכן כתב בפשיטות גמורה הרשב"א בתולדות אדם ובח"ג סי' ל"ב וכן ראיתי הובא מת' מהרח"ש כיון ראינו יכול לברוח מהביצה א"צ לאמר קברתיו וכיון דבזמן הזה אינו יכול לברוח ממערכת המלחמה מחמת השומרים ומחייב ראשו למלך נאמן העד ישראל שמצא אותו הרוג בלא אמירת קברתיו גם יש לנו שני מכתבים מערכאות שנהרג בעלה וכבר הסכימו גדולי האחרונים לסמוך על ערכאות בלי פקפוק ומהם רא"ז מרגלית בס' ב"א והח"ס בכמה תשובות ובס' עמודי אור ובס' ב"א ומה שדקדק בת' רצ"ה מסוגית הגמ' שמעתי מקומנטריסין גיטין כ"ח ע"ב והא קיי"ל דכל א"י מל"ת כו' ולא קאמר מטעם ערכאות ולפלא דהרי פשוט שאין דין ערכאות רק במקום המשפט אבל לא בעת שהוא מדבר בשוק כך לו ערכי כמו א"י שאינו ערכי והארכתי בדין ערכאות בעסק עגונה אחת שלא במקומו אבל למותר האריכות בדבר שכבר נתפשט להלכה לסמוך על המכתבים הבאים מערכאות ובפרט בימים אלה אשר אם באנו לחוש לזה תתעגנה בנות ישראל חלילה

והנה במכתב הראשון אשר קבלה האשה הגם שלא היה כתוב שמו ושם אביו כתב הר"ן בתשובה אע"פ שאמרו בתוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו לא בא למעט אלא שאין סומכין על אומד הדעת אבל כל שמעיד על דבר ברור שאין לספק בודאי משיאין את אשתו אע"ג שלא הזכיר שמו ובמהרש"ק ות' אלשיך האיש אשר אתה מבקש קבור במקום פ' אין לך הזכרת שמו גדול מזה ועי' בתרה"ד סי' רל"ט א"כ בנ"ד שכתוב על אדרעס גיטל באראק בברעזניץ מחוז לוצקי פלך וואהלין בעל שלך נהרג בי"ז לחודש יאנוואר ובאשר לא היה ידוע מהאדרעס רק שם אשה גיטל באראק כתב א"י אם הוא בעלך או בנך אין לנו מל"ת גדול מזה

עוד יש לנו פקפוק אחד שלא ידוע להאשה אם היה איש חתום על המכתב והנה הב"י הביא בשם ר' ירוחם הא דמצא שטר כתוב בעינן שיהיה חתום בחתימת שם אחד אבל ראיתי בקרבן עדה ירושלמי סוף יבמות שהשיג ע"ז וכ' דברי הרמב"ן והנ"י ולא נמצא לא מן הראשונים שמצריך חתימת העד ובאמת תלוי בגירסת הירושלמי שלפני רי"ו היה נמצא כתוב וחתום אבל בכל הראשונים וברמב"ם ושו"ע הגי' נמצא כתוב לפ"ז אין צריך חתימת העד וראיתי במה"צ שהסכים להקל בלי חתימת העד ובנ"ד אין אנו צריכין לכל זה כיון שהיה על זה חותם הממשלה וידוע שהחותם מונח ת"י פקיד שאין חשש זיוף אין לך חתום גדול מזה ובפרט שהוא מקוים ממש כמ"ש למעלה בשם החת"ס שהוא על קאנווערט ופיסת נייר ששלחה לבעלה ומל"ת גמור ובפרט שיש לי אריכות דברים שגם הרמב"ם שמצריך כ"י ישראל יודה בזה אבל איני רוצה לדון בזה אחרי שכבר הסכימו הפוסקים שגם בכתב א"י מל"ת נאמן וגם שהעיקר בזה מחמת דין ערכאות גם ראיתי בתשובה נדפסת שמלה "אוביט" ברוסי הוא נהרג ומת ממש

בהא נחתינן ובהא סלקינן שהאשה הזאת כדאי להתירה בכ"א מהשלשה עדיות ובפרט בצירוף יחד גם העד לא ראה ההריגה שהרבה ראשונים ס"ל אינו צריך לאמר קברתיו חוץ מדעת יחיד בהגדת העד הראשון יצאה לכל הדעות מאיסור תורה אף בלא הגדת קברתיו ויש לסמוך על א"י אף בשאינו מל"ת והב"ש בשם המבי"ט ואלשיך ואחרונים הנוב"י והג"ס ובצירוף הטעם בזמן שא"י לברוח הוי כמו שאינו בהול לברוח שא"צ לאמר קברתיו והיסוד ע"פ רש"י ותוש' והרשב"א בתשובה בתו"א בח"ג כנ"ל וגם ע"פ המכתב הראשון שהוא מל"ת וכבר כתב המרדכי והאחרונים בתשובותיהם שא"י מל"ת נאמן בלא קברתיו גם ע"פ מכתב השני אפי' שהיה ע"פ שאלת ישראל נוכל לצרף דשני פסולים לא בעי קברתיו ובפרט עד ישראל ועד פסול אך בלא כל זה הלא יש לנו שני שטרות מערכאות אשר כבר הסכימו דנאמנים ומשיאין האשה וכיון דנאמנים כשנים והיינו אפי' בלא אמירת קברתיו דכיון דקיימא לן דדייקא בערכאות ועושים הכל באמונה ובנ"ד שהשיבו ע"פ שכתוב בערכאות בפנקסם שבל"ז מאין היו יודעים שמו וכנויו ושם עירו בודאי דייק ואינם אומרים בדדמי וכן מצאתי להגאון רי"א בספר נחל יצחק שהתיר בסי' י"ט ובסי' מ"ו ע"פ שני טעמים שכתבתי שמוכרח לעמוד וע"פ כתב ערכאות עיי"ש שקיצר ומכש"כ בנ"ד שיש עוד צירופים הרבה

לזאת יוכל הרב מברעזניץ להתיר האשה גיטל בת ר' צבי אשת ר' יהושע באראק בב"ד של שלשה כדין הניתרות שלא ע"פ שני עדים כשרים

בעה"ח יום ר' א' דר"ח תמוז שרי' לעלמא לפ"ק

אליהו הלוי בפ"ק פרוזנא

באשר האשה נחוצה וקשה עליה להתעכב גם הקיפוני טרדות קצרתי במקומות שהיה לי אריכות דברים חפצי שיצטרף עמי עוד איזה רב מפורסם גם היה ראוי לחקור העד אבל שעת חירום הוא וכדאים הגב"ע להתירה וצירפתי אלי גם את חתני הרב הגאון מוהר"ד פייגענבום ויוכל הרב מברעזניץ להושיב ב"ד ולהתירה

סימן ט

ע"ד העגונה ריזל בת מיכל מלאמז פלך שעדליץ אשר זה יותר משמנה שנים שבעלה הענך שטרקמן הלך לעבודת הצבא בחדשים הראשונים היה שולח לה מכתבים גם שלח לה שני פאטאגראפיעס שלו שנצלם פעם אחת עם עוד שני א"ח ופ"א עם עוד ארבעה והוא החמשי ומחודש חשון תרע"ה נשכח זכרו ולא שמעה מאתו דבר וביום ד' שנה זו פ"ג נתקבל גב"ע מבד"צ דק' לאמז מאיש אחד ה' מרדכי ב"ר חיים שמואל איך שבשנת 1914 למספרם בחודש מרחשון ע"ה היה הפוזיציע אצל ראווא בפולין והיה יחד בבאטיליאן 3 No עם א"ח העניך שטרקמאן מלומז וביום אחר הפוזיציע שאל לא"ח אם ראו העברי שטרקמן אמרו א"ח א"י איך שהאיש שטרקמן נפצע בראשו ונשאו אותו לשפיטאל בראווא

אח"כ נסעה האשה לראווא לחקור הדבר ובידה גב"ע מבד"צ דק' ראווא איך שר' אברהם הלוי לעווין והבתולה חי' בת רצ"ה גאלדבערג איך שבהיות מערכי המלחמה סביבות העיר ראווא ערכו בפה שני בתי חולים לפי שעה לחבוש הנפצעים והביאו אז לאחד מבתי החולים