הליכות אליהו על השולחן ערוך קצ

שכל גאליציא יהיה אחד שאין לחלק ביניהם שפה אחת לכולם וכל גאליציא המה מעורבים זב"ז ואין לחלק ביניהם

ה) מה שטוענים שכבר זכו עניי כולל דרוהביטש ואין להתאחד כיון שבינתים היו רשאים תחילה להתפרד אלא שהיה צורך שעה כן גם עתה השעה גורמת להתאחד להחיות עם רב מישראל

ו) וגם אם הרוב מכולל דרוהביטש יגידו כי אין חפצם להתאחד יש שילך אחרי המיעוט שאומרים כהלכה ובחו"ל יתברר הדבר דעת הנותנים

ז) עכ"פ המיעוט רשאים לתן נדבתם לכולל אק"ו וזה לא אמרו אפי' בתשובה כהלכה

ח) ע"ד קביעת הקופות יש בידנו כמה תשובות מגדולי מדינתנו להתיר להעמיד פושקעס מיוחדות ובקונ' יצב גבולות אין נזכר איסור על קופות מיוחדות ובודאי שאין כחו יפה לאסור עלינו וגם שם היה צורך שעה ואצלנו צורך שעה להיפך כי כמה אלפים נפשות גועים ברעב

ט) מה שהגידו שאינם רוצים לדון רק אחרי נברר טענותינו וזכותיונו ומכ"ש שלא לדון בחו"ל ואם לא יבררו זכותם ישלישו ההוצאות לענ"ד כבר ביררו זכותם וטענותיהם ומה גם שיש בידם טענות וראיות שאין לגלות רק בפני ב"ד שידונו על עצם הדבר, וחוץ לזה אם אין בידם להשליש יפטרו מן הדין ומה שאומר הגאון מקונסק שאם לא יבררו עכ"פ ידונו בא"י כיון שעכ"פ צריכים לדון וכי מפני זה ישתנה הדין

י) ולבד זה כיון שמקביעות הקופות המה נתבעים ונתבע הרוצה לדון אין סברא כלל שיצטרך לברר הטענות וכבר הביא ראיה הגאון מבוטשאטש שכל שיש ספק הרשות בידם ואחרי שהם מוכנים לעמוד לדון בחו"ל אין שום מקום למחות בידם

יא) כאשר היה ד"ת לפני הג' מו"ה רצ"ה מלבוב בין קאסאווע לוויזניצא הגיד שהענין צריך להיות נגמר ע"פ פשר ולא ע"פ ד"ת. טעמי הגאון מקונסק

עיקר הטעם שכ"ז שאין הב"ד רואין שתביעתם תביעה אין להם שום ד"ת וא"א לדון בזה אם יהיה הד"ת בא"י או בחו"ל כ"ז שאינם מבררים טענותם שאם יטענו מחוייבים אנו לראות אם הצדק אתם ע"פ דין ואם לא אע"פ שאין אנו יכולים לפסוק עכ"פ צריך להיות הד"ת בא"י כמש"כ הר"ן פ' שה כבר הגדתי ע"ז דעתי. ואין צורך לכפול הדברים

ב) הרי תמיד יכולים לחלוק כשותפות שאין בו זמן הדבר הזה אין אנו דנים וידונו הב"ד שידונו בעצם הדין

ג) גם בודאי נעשה המנהג כדין כמ"ש הב"י ח"מ ק"ט כנ"ל זהו נוגע לעצם הדין כיון שהכל מודים שעל הנשיא אין שום ד"ת ובין המקבלים בודאי צריך להיות בא"י שהם משם. ואם על הנותנים מי ימחה בידם לשלוח לא"י לעניי קאסאוו

ד) כיון שאין כאן מנה לי בידך שהרי עדיין לא זכו עניי קאסוב רק שאומרים שמחויב הנשיא לראות שיהיה בסדר ומשטר מי יש לו כח יותר מהנשיא שדבר זה א"א להתברר רק בא"י

ה) בדבר תלונות הקופות אין בידינו לפסוק דבר הנוגע לכל העולם ולא באנו רק על דבר הנוגע בין כולל דרוביץ וקאסוב. טעמי הגאון הנ"ל בנייר העני

א) הרשאה לא שייך בזה כיון דליכא הקנאת ממון כיון שלא זכו ובא"י מועיל אף בלא הרשאה כתוס' בכורות מ"ט וכיון שאין תביעת ממון רק שאלה ושאלה יוכל לשאול בכ"מ

ב) גזבר א"א לדון כש"ס גיטין ובפרט שמוחין בפירוש

ג) אם יהיה הד"ת בחו"ל לא יקבל הנשיא המעות כלל וא"כ הוא כש"ס ב"ב קי"ד

ד) הרי הנשיא מוכן לשלוח המעות לא"י וגם ג' רבנים מחו"ל

ה) כיון שהרוב הגידו דעתם שהד"ת צריך להיות בא"י ואף זה שלא בפני זה מועיל כמבואר בש"ך חו"מ סי' כ"ד

ו) מה שטענו שהוא פ"נ שקר הוא וגם יכול להתברר בא"י ומחוייבים כל הכוללים מה להם דוקא לכולל דרוביטש

ו) בהפסק צריך להיות טעמים

כתב הש"ך בסי' קכ"א ס"ק ל"ז ראובן שהיה חייב זקוק ללוי ושלחו ע"י שליח ונגנב או שאבד אין לוי יכול להשביע השליח עד שיבא ראובן מרדכי פ' הגוזל ומסיק שם המרדכי וכן הורה זקני ראובן כו' באחד ששלח לאשתו מזונות וסיים הש"ך ומשמע דהטעם דהשליח אמר שמא לא ירצה להשביעני ומשמע שם דאם מת ראובן יוכל לוי להשביעו וכתב הקצה"ח דהמעיין שם יראה דאין הטעם רק כיון דאין ראובן כאן אין אחר יכול להשביעו דלאו בע"ד דידיה הוא והמרדכי הביא מהך דנשבעין לגזברין והקצה"ח העיר למה לא יוכל לתבעו מטעם שעבודא דר"נ, ובמק"א הארכתי בזה אבל לפי דעת הקצוה"ח הלא מתורץ קושיתו על הש"ך דאם מת ראובן ומסתמא אין ממה לגבות דאם יש ממה לגבות ממק"א מה אכפת ליה ללוי להשביע את השליח ומשו"ה יכול להשביע משעבודא דר"נ אבל כ"ז שראובן חי ומסתמא יש מקום לגבות ממנו ומשו"ה א"י להשביעו. טעמי הגאון מאלטשטאדט

א) מקרא מבנות צלפחד שאם היה הדין עם המחלקים היה צריך להיות עם הנשיאים

ב) ביו"ד סי' רנ"ח בהג"ה רמ"א מי שהקדיש נכסיו ומינה יורשיו (הובא למעלה) וכיון ששולחים להנשיא והוא עושה כרצונו ודעתו הוי ממון שאין לו תובעים שיאמר איני מחוייב לתת לכם לעני אחר אתן ואם טענו שגם להם זכות לקבץ בכולל הדין עם המקבלים וצריך להיות הד"ת בא"י

ג) מבואר בסי' נ"ח דהיכא דאיכא פסידא להשליח א"י לתפוס מידו והכא יהיה פסידא להנשיא שיצטרך לשלם מכיסו כיון שכל הרבנים מוחים בידו

ד) הלא מבואר בסי' ש"א דגבאי צדקה פטור א מפשיעה ושם הטעם משום דהוי ממון שאין לו תובעים ומ"ש בשם מהר"מ שיף שהגבאי יכול לתבוע דוקא מיחיד אבל מהנשיא שהכל מודים שבידו ובדעתו תלוי חלוקת המעות הוי דבר שאין לו תובעים ויתבעו מהמקבלים

ה) הלא מבואר דאין האפטרופסים יכולים לדון בנכסי יתומים יעוי"ש ובפרט שהמקבלים והנותנים מוחים בידו

ו) מבואר בש"ך סי' קכ"א דהשולח מעות ביד שליח לחבירו, אין חבירו יכול לתבוע השליח אם יגנב מידו משום שיכול לאמר לאו בע"ד דידי את וכ"ה בתה"ד סי' ש"ח ובכנה"ג סי' קכ"א א"כ כיון דהנשיא לא