הליכות אליהו על השולחן ערוך קלב

דאין ראיה ממנו אף אם נימא כמו שפירש דבריו השיבת ציון הנ"ל, (ונראה כמו שכתב החידושי א"ש דהרי סיים וחקרתי ועיקר שמה היתה גזול גם אומרים שיש נשים בארצות המערב ששמן גזול לאלפים וי"ל דכונתו דלכך הוי חניכה כוון שבארצות המערב הוא שם בפ"ע ושם בפ"ע הוי חניכה ורק בקיצור שאינו שם בפ"פ ס"ל דלא הוי חניכה דלא כהמבי"ט אך מלישנא דהמבי"ט כפי שהביאו השיבה ציון הנ"ל נראה להיפך דקיצור שאינו שם בפ"ע הוי חניכה והיכי דהוי שם בפ"ע לא הוי חניכה ועיין בחידושי א"ש שם מה שכתב בשם הבית אפרים ואף אם נימא כמו שפירש השיבת ציון בדעת המהרלב"ח ז"ל וגם לדעת המבי"ט י"ל) די"ל דס"ל כדעת קצת מפרשים שכתב הג"פ הביאו הפ"ת סי' קכ"ט ס"ק ה' דאף אם כתב שם העיקר לבד פסול דבעינן שיכתוב כל השמות, וא"כ אף אם הוא כחניכה שהכל קוראין פסול אם היה שמה גזאלה ורק אם גזול הוא קיצור השם הוא עדיף וכמו שיבואר להלן בשם הת"ש. אך לפי מה דקי"ל דבחניכה שהכל קוראין אותו כשר גם אם כתב קיצור דהוא שם אחר כשר וצ"ע בגוף שו"ת מהרלב"ח הנ"ל

ולענ"ד נראה לדון בזה עוד דהנה בס' חידושי אנשי שם הנ"ל סי' קפ"ב כתב דהג"פ הביא בשם הרשב"א דאם לא היה נכתב רק בת פלוני ולא נכתב שמה כלל כשר ורק אם כתב שמה ושינה פסול אף שכתב בת פלוני, והנה בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ח כתב בשם שו"ת מהרי"מ דאף אם נאמר דאם לא כתב רק שם טפל פסול ולא משום דשם טפל הוי כשינוי רק דשם טפל הוי כחסר ולכך בשם אביה דחסר כשר גם שם טפל כשר וע"ש שכן איתא בב"ח ועי' בפ"ת שם ס"ק ה' שכתב כן ג"כ בשם החמדת שלמה. מעתה לפ"ז י"ל דהא דבשם עצמה פסול שם טפל זהו רק אם לא כתב שם אביה אבל אם כתב שם אביה דבזה אם לא כתב שמה כשר אף אם כתב שם טפל לבד כשר, אך עיקר הדברים מה שכתב בשם הרשב"א דאם לא כתב רק בת פלוני כשר הוא תמוה דבב"י סי' קכ"ט הביא בשם הרשב"א להדיא להיפך וס' ג"פ אין ת"י לעיין בו, ואולי דט"ס הוא ולא בשם הרשב"א כתב זה רק בשם אחר

אמנם לענ"ד י"ל דהכא עדיף משם טפל די"ל דכל שם צירא הוא קיצור השם משם צירל דעיקר השם הוא צירל שהוא נמצא בב"ש ושם צירא לא נמצא בכל ספרי שמות וא"כ דמי לשרה שארקא דאף אם שם העריסה שארקא אם כתב שרה כשר כיון דהנקודות שוות וכמו שמבואר בב"ש שמות נשים אות ב' יע"ש איברא דלא נהירא לומר כן דעיקר השם הוא צירל ושם צירא הוא קיצור דמאי אולמא צירל לומר דהוא עיקר מצירא ואף דבב"ש לא נמצא צירא רק צירל אין ראיה מזה כי עניני השמות כתב כל א' כפי שהיה במדינתו ובמקום הב"ש לא היה נמצא שם צירא רק צירל אבל אצלינו שנמצא השם צירא הוא שם בפ"ע כמו צירל ועיין בחידושי א"ש סי' ס"ד לענין שם ריזא וריזל שכתב להדיא כן

אמנם לענ"ד יש לדון בזה עוד דהנה בב"ש שמות נשים אות ב' כתב דאם שם העריסה זוסא אע"ג דרובא קורין זוסלין יש לכתוב זוסא ועיין שם בט"ג סק"ח שכתב בשם הד"מ בטעם א' דזוסא וזוסלין חדא וא"כ לפ"ז י"ל דגם צירא וצירל הוא חדא דמה גרע צירא וצירל מזוסא וזוסלין ואף שמבואר שם דרק אם שם הפריסה זוסא כותבין זוסא ואם שם העריסה זוסלין כותבין זוסלין והיינו די"ל דמה שכתב דזוסא וזוסלין חדא הוא דכיון דשם העריסה זוסא אמרינן דמה שרובא קורין אותה זוסלין הוא שקורין לגעגוע והוי כמו קיצור השם והוא חדא עם שם זוסא העיקר שניתן מהעריסה אבל אם לא היה שם העריסה זוסא אם כתב זוסא י"ל דהוא פסול. וכן אם כתב זוסלין ושם העריסה היה זוסא י"ל דפסול דכל אחד הוא שם בפ"ע

אמנם גם בזה יש לעיין דהלא הרמ"א ז"ל בשו"ע סוף סי' קכ"ט כתב כל כינוי שמשתנה מכח לשון המדינה כגון ליב ליבא וואלף וואלפא וואלבליין גומפרעכט גומפרחט הולכין אחר לשון המדינה שנותנין בו הגט וכו' ומסיק לסוף מ"מ בדיעבד אם שינה באחד מאלו הדברים כשר ונראה מדבריו אף אם נקרא וואלף וכתב וואלבליין כשר אף שלא היה לו שם וואלבליין מעודו וא"כ לפ"ז גם אם שמה צירא וכתב צירל הוא כשר דמה גרע צירא וצירל מוואלף וואלבליין דגם צירא וצירל נראה שהוא נשתנה מכח לשון המדינה דבמקום הב"ש לא נמצא רק שם צירל ואצלינו נמצא צירא איברא דמדברי הט"ג בכמה מקומות לא נראה כן ועי' בשמות אנשים אות ו' ס"ק ה' לענין וואלק וועלקיל שכתב דמהרש"ל מיירי דדוקא דידוע שם העריסה ואלק אבל בלא"ה פסול

והנה הכא מסתימת לישנא דהרמ"א לא משמע כן, ומצאתי בט"ג שמות אנשים ז' ס"ק כ"ג לענין שם זנוויל זנביל שהס"ש מכשיר בדיעבד מלישנא דהרמ"א הנ"ל והט"ג כתב דאין ראיה מהרמ"א די"ל דהרמ"א קאי אאין ידוע לשון המדינה בזה כשר אם שינה אבל אם ידוע לשון המדינה ושינה אף בדיעבד פסול, והנה לבד דהוא דחוק לומר כן דמסתימת לישנא דהרמ"א משמע דקאי אאף אם ידוע לשון המדינה ושינה שהוא כשר, עוד זאת אף אם נאמר כן כמ"ש הט"ג הלא עכ"פ חזינן דלאו פסול ודאי הוא ובמקום ספק דלא ידעינן לשון המדינה הוא כשר וא"כ בנידן דידן אף דהוא ודאי ששינה מכפי שנקראת בשמה העקרי צירא שהוא מעריסה ורובא שקורין עתה מ"מ הלא מיעוטא קורין אותה בשם הזה צירל ובמקום עיגון מכשירין שם טפל ואף דהכא י"ל דהוי קיצור השם דהוא שם אחר בפ"ע והוא גרע משם טפל וכנ"ל מ"מ לאו ודאי דגרע וכמו שהוכחתי לעיל. וא"כ הוי ס"ס להכשיר וכמו שמבואר בכמה אחרונים להכשיר גם בנט ע"י ס"ס. וגם דהוי כמו אין ידוע לשון המדינה שהוא כשר דמה לנו אם הספק הוא מצד דאין ידוע לשון המדינה או דהוא ספק מצד דילמא הוא כשר מצד שמיעוטא קורין אותה צירל וכנ"ל

איברא דגם מהרמ"א הנ"ל י"ל דאין ראיה די"ל דהרמ"א לא כתב כן רק גבי שמות כינויים דיש להם שם קודש כגון וואלף וואלבליין דהמה כינויים לשם הקודש זאב ובנימין א"כ נראה דהם שם א' דהלא שניהם המה כינויים לשם קודש אחר ולכך אם שינה בזה הוא כשר, אבל הכא בצירא וצירל דהמה שמות לעז ואין להם שם קודש י"ל דכל אחד הוא שם בפ"ע ואם שינה בזה הוא פסול, אמנם משו"ת ר"ח כהן נראה דלא ס"ל הך חילוקא כאשר ראיתי בס' א' מנחת משה קונטרס חוקי השם דין ט' שהביא שו"ת ר"ח כהן סי' ס"ד (ואין שו"ת רח"כ פ"י לעיין בו) באשה שנקראת צענא וכתב בהגט צינא וכתב שם להכשיר משום דבמדינתנו מי שקורין אותו במבטא העגיל כותבין ביוד, ועוד דאפילו היכא שאין ידוע לשון המדינה שטן הדין שאין לשנות אפ"ה כתב רמ"א דאם שינה כשר בנ"ד דידוע לשון המדינה ששם שקורין בסעגיל כותבין ביוד לא כ"ש שכשר בדיעבד ודברי רמ"א קאי נמי על גומפרעכט גוטפרכט דהוי ממש כמו צינא וצענא וכשר יע"ש. וא"כ אם נימא דהרמ"א לא כתב כן רק גבי כינויים שיש להם שם קודש א' דגם גופרפט וגוטפרחט המה כינויים לשם הקודש מרדכי. א"כ מאי ראיה מייתי הגאון רח"כ מזה לשם צינא וצענא. אלא ודאי דלא ס"ל הך חילוקא ואף