הליכות אליהו על השולחן ערוך קלא

כי כתב היתר לא אוכל לתת לה עד אשר אתיישב ע"ד ביטול השליחות

אמנם אחרי נסיעתם נודע לי כי כבר היתה האשה בפה זה ערך ארבעה שנים איזה ימים וגם מקודם היתה בפה כמה פעמים איזה ימים בכל פעם ובבית דודה בפה קורין אותה בשם צירא ולא צירל, וגם סיפר לי אחי אמה השני כי זקנתה אשר היא נקראת על שמה היתה נקראת צירא ולא צירל וגם על המצבה שלה אשר היא קבורה בפה חרות שמה על המצבה צירא ולא צירל. וא"כ נראה ברור כי גם האשה המגורשת היתה נקראת מעריסה צירא ולא צירל, ומאביה אין ראיה כי הוא איש בור ואינו יודע את חומר הנושא וחפצו להתיר את בתו, רק זאת סיפר א' לפני כי חמיה וחמותה אשר זה ערך עשרה שנים אשר דרו איזה משך בפה והאשה המגורשת היתה בפה אצלם פעם א' עם בעלה ופעם א' לבדה וחמיה וחמותה וכן בנם בעלה הנ"ל קראו אותה בפה צירל ועוד פעם אחת היתה בפה בעת אשר חמותה לבדה היתה בפה והיא קראה אותה צירל, וזולת חמיה וחמותה ובעלה קראו אותה בפה צירא ולא צירל באופן שבפה מקום הנתינה מיעוטא הוא דקרו אותה צירל ורובא קורין אותה צירא

ובהצטרפות כל המקומות יחד לא אדע כי אפשר כי יהיו שוים כי אף שהרב דהראדאק כתב כי בשמה קראו אותה צירא נראה דהוא רק מה שאמרו לו אנשי הראדאק עתה אבל בעת שהיו דרים שמה היו גם אלו שקראו אותה צירל דהלא כל ב"ב אביה דרו ג"כ שם ואביה אמר לי כי הם קוראין אותה תמיד צירל ולפי מה דמשמע מדברי המגיה במשל"מ פ"ג מה"ג דאזלינן בתר אלו שרוב עיסקו עמהם א"כ י"ל דהך שם צירל הוי לא רובא דודאי עם ב"ב עסקה עמהם יותר מאחרים אכן ראיתי בס' נוב"ש שמביא בשם הת"ג בשם הג"פ דאין אנו משגיחין בתר רוב אשר עסקיו עמהם רק בתר רוב העיר

והנה המגרש זה זמן כביר אשר לא נשמע ממנו ולא נודע עתה מקומו אם הוא בלייפציג או לא, ואף אם הוא בשמה מי יודע אם אפשר לקבל ממנו גט אחר ואם יתרצה עוד בזה, וגם השליח הראשון לא נמצא עתה בהראדאק כי נסע למרחוק ולא יבוא לביתו עד סוף הקיץ ואפשר עוד יותר וגם אם יבוא אפשר כי יהיה קשה אשר יתרצה עוד הפעם למסור את הגט אם לא בריצוי כסף וגם אם יתרצה הלא דבר קשה כי לא יתרצה רק למסור לשליח שני והאשה היא עניה אשר אף הוצאות קטנות אין לה וגם אם יהיה מונח הגט זה זמן כביר אולי יתקלקל באופן שלפסול את הגט לגמרי הוא מקום עיגון וגם להמתין על השליח הראשון הוא מקום דחק גדול

והנה מחמת זה שלא נכתב בהגט רק שם צירל היה נראה שהוא כשר במקום עיגון וכמו שמבואר בפ"ת אה"ע סי' קכ"ט ס"ק ה' בשם הג"פ דבמקום דחק ועיגון גדול די בשם טפל לחוד, איברא דלכאורה י"ל דהכא גרע משם טפל דהלא הכא נראה דשם צירא היה מעריסה וא"כ י"ל דשם צירל הוא קיצור השם משם צירא דגם אריכות הל' בסוף הוא קיצור שקורין אותה לגעגוע וכמו שמבואר באחרונים, וכיון דהקיצור שם צירל אין קוראין אותה רק המיעוט א"כ י"ל דהוא גרע משם טפל וכמו שמבואר בט"ג בליקוטי שמות שנשתנו מ"ת ס"ק י"ח שפסול אף בדיעבד, ועי' בט"ג בליקוטי שמות כללים ס"ק ט"ז די"ל דאף אם הרובא קורין בקיצור השם הוא גרע משם טפל

והנה אם רובא קורין בשם הקיצור מבואר להדיא בט"ג שמות אנשים אות מ' ס"ק כ"ח גבי שם מתת בשם תשובה מאהבה שהוא כשר, ועי' בס' חידושי אנשי שם להגאון מהר"ש קלוגער סי' מ"ד שהאריך בזה וע"ש שהביא להבית אפרים שהביא ראיה מהרלב"ח לענין שם גזול וגזאלה לפסול והוא כתב דאדרבא מהרלב"ח משמע דחניכה שרבים נקראו כך הוי שם בפ"ע ואף דהוא בתורת קיצור חשוב כשם לעז בפ"ע וכשר, וא"כ לפ"ז נראה דאף אם המיעוט קורין אותו בשם קיצור כזה דרבים נקראו כך חשוב ככל שם טפל כיון דשם כזה שרבים נקראו כך אף אם הוא בתורת קיצור חשוב ככל שם לעז, א"כ אם רובא קוראין אותו הוי ככל שם עיקר ואם מיעוטא קורין אותו הוי ככל שם טפל, וא"כ כיון דשם צירל הוא שם שרבים נקראו כך דהוא שם המבואר בב"ש שמות נשים אות צ' ומסתמא רבים נקראו כן, ואדרבה שם צירא לא נמצא בכל ספרי שמות וא"כ כיון דמיעוטא קורין אותה בשם זה צירל הוי ככל שם טפל שכשר במקום עיגון

איברא דראיתי בשו"ת שיבת ציון סי' פ"ז דהביא למהרלב"ח הנ"ל אשר בס' חא"ש הנ"ל וכתב בשמו להיפך דאם שם גזול הוא שם בפ"ע לא יחשב לקיצור שם מגזאלה אף שרובא קוראין אותה גזול דכיון דשני שמות חלוקין הן יש לחוש שהוא שינוי שם מגזאלה לגזול וע"ש שכתב לענין עובדא דידיה בענין שם מתת דשם מתת אינו חלוק מן מתתיהו דכל הנקראים מתת שם הקודש שלהם מתתיהו לכך הוי קיצור השם וכיון שהוא ידוע ונקרא בשם מתת אין זה שינוי השם והוי כחניכה שהכל קוראין אותו וכשר יעוי"ש. וא"כ לפי הנ"ל דשם צירל הוא שם בפ"ע שרבים נקראו כן א"כ הוי שינוי השם ואף דשם צירל הוא קיצור מצירא הלא גם שם גזול הוא קיצור מגזאלה ובכ"ז הוא פסול אם רבים נקראו גזול, והנה ס' מהרלב"ח אינו פ"י לעיין בו ובאמת סברא זו כתב ג"כ הט"ג בשמות אנשים אות א' ס"ק ב' לענין שם אליהו שהכל קוראין אותו אליה בלא ויו יע"ש, אמנם שם בט"ג ס"ק ל"א הביא בשם הנוב"י דבגט ע"י שליח דקשה לעשות שני גיטין יש לכתוב אלי' לבד דהוי כחניכה שהכל קוראין אותו

ועיין בנוב"י מ"ק סי' צ' שכתב על זה כמו שמחלק באות ח' ולפי הנראה הוא תמוה דהלא שם באות ח' גבי חזקיה כתב הב"ש דהוא משום ממ"נ וא"כ בשם אליהו לא שייך הך טעמא אך לפי הנראה דכונתו דלא ס"ל הך ממ"נ רק כמו שכתב הט"ג שם גבי חזקיה ס"ק א' דמיירי שהכל קוראין אותו חזקיה בלא ויו וסברת התה"ד דכשר משום דכיון דהכל קוראין אותו בלא ויו הוי כחניכה ועיין בט"ג בשם גדליה שכתב שכן דעת הט"ז, וא"כ גם מדברי התה"ד והט"ז והט"ג מוכח דאף דשם חזקיה וגדליה בלא ויו הוי שם בפ"ע בכ"ז הוי כחניכה וכמדומה לי שכן נוהגין וכבר היה אצלי גט שנשלח לפה שסדר אותו הגאון מו"ה אלעזר משה אב"ד דק' פינסק ז"ל וכתב ג"כ כן הרי דבדיעבד אין חוששין לזה ואף די"ל דהוא רק משום דספק לנו אילו באמת שמו אליה בלא ואו. אמנם מדברי הנוב"י (וכן מוכח מדברי הט"ג והט"ז בשם חזקיה וגדליה בודאי) משמע להדיא דס"ל באף אם שמו אליהו בוא"ו אם כתב בלא ואו כשר דהוי כחניכה שהכל קוראין אותו, וא"כ אף בקצור השם דהוי שם אחר אם רובא קוראין אותו הוי כחניכה שהכל קוראין אותו, וא"כ אף אם רק מיעוטא קוראין אותו י"ל דהוי שם טפל וכנ"ל

והנה ס' מהרלב"ח אינו ת' לעיין בו אמנם לפי אשר ראיתי מדברי השיבת ציון כפי שהביא דבריו י"ל