הלכות ברכות לריטב”א רא

ה' על כל האוכלין חייב אדם לברך לפניו קודם שיהנה אפי' על פחות מכזית וכן על המשקין אפי' פחות מרביעית שלענין ברכה שלפניו אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה וברכה זו מדבריהם כמו שאמרנו. אבל מן התורה חייב לברך אחר שנהנה על שבעת המינים הכתובים בפסוק ארץ חטה ושעורה שכתוב אחריו ואכלת ושבעת וברכת

ו' וברכה זו על ארבעה דרכים שעל הפת של חמשת המינין שהם חטה ושעורה וכוסמת שבלת שועל ושיפון בלבד אומר ברכת המזון הנק' ברכת שלש. ובשאר מיני מזונות הנעשים מתבואה של חמשת. המינין כגון דייסא וחביץ קדר' ותבשיל של אורז ברכה אחת מעין שלש על המחיה ועל הכלכלה. ועל פירות המינים הנאמרים בפסוק ארץ: חטה ברכה אחת מעין שלש. ושאר מיני תבואה. שאינה מחמשת המינין כגון אורז ודוחן וכן שאר מיני פירות ושאר דברים מפירו' האדמה או מבשר ודגים וגבינה וכל דבר שאין גידולו מן הארץ אין לו ברכה לאחריו מן התורה ומדברי סופרים מברך עליהם בורא נפשות רבות

ז' ולעולם אין שום ברכה לאחר שום דבר באוכל פחות מכזית בינוני הוא וגרעייתו ולא בשום משקה פחות מרביעית שהוא קרוב לשני אוקיות. ואפי' אכל בריה שלימה כגון גרגיר ענבים או רמונים וכן אם אכל זית א' אינו מברך לאחריו אא"כ היה גדול כל כך שאחר שניטלה גרעינתו נשתייר בו שיעור זית בינוני

ח' וכיצד מברכין על הפירות לפניהן על הפת הוא אומר המוציא ובלבד שיהא מחמשת המינין אבל אם אינו מחמשת המינין כגון פת אורז או פת דוחן אין מברכין עליו אלא בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות ואם בירך עליו המוציא לא יצא

ט'. על פירות האילן בין של שבעת המינין או זולתם מברך עליהם בורא פרי העץ. ואיזהו נקרא. פרי אילן לברכה כל שגוף האילן נשאר קיים ועשה פירות פעם אחרת מברכין על אכילת פירותיו בורא פרי העץ ועל ריחו ברוך שנתן ריח טוב בפירות. לפיכך תותים הנעשים בשרות הפרי עץ הם שהרי הענפים נשאר קיים אבל לא השומר שהענף שנותן פרי עכשיו אינו חוזר לעשות פרי ואינו אלא פרי האדמה

יו"ד כל שומר פרי הראוי לאכילה דינו כפרי עצמו לענין ברכה לאכילתו או לריחו ואע"פ שלענין ערלה אין דינו כפרי. אלא בשומר המתקיים עד שיש לפרי דין פרי ליאסר מדין ערלה ושיהא בענין שאם יסתלק השומר ימות הפרו שבכך הוא טפל לפריו אבל לענין ברכה אין הפרש ביניהן ולעולם דינו כפרי עצמו אם הוא ראוי לאכילה ומברך בורא פרי העץ לפיכך עלה ורדים אעפ"י שאינן פרי עצמו שהפרי שלהן הוא בתוך התפוח העגול ואין בהן דין ערלה שכשתסלקם לא ימות הפרי אע"פ כן מברך על אכילתן בורא פרי העץ ועל ריחן ברוך שנתן ריח טוב בפירית. בד"א על גופן כשהן בעין או בדבר מורכב ראוי לאכילה והוא מאכל בריאים אבל על מימיו מברך שהכל. וכן קפרס מצלף של ערלה אע"פ שאין לו דין ערלה ברכתו בורא פרי העץ וכן שנינו בפירוש. והזהר בזה מאד שטעו בו רבים ונכבדים

י"א על פירות האדמה ועל הירק מברך בורא פרי האדמה

י"ב אין מברכין אחת מברכות אלו המיוחדות שאמרנו אלא כשאוכלים כדרך שהעולם אוכלין. פירות או ירקות שדרכן לאכלן חיים בחיותן ומבושלים בבישולן אבל אם שנה כהן אינו מברך עליהן כלל

י"ג האוכל מעצי הדקל ועצי. הגפן כשהן רכים וראויין לאכילה כיון שלא נטעם על דעת כן אינו מברך עליהם אלא שהכל וכל שכן על משקין שלהם

י"ד פירות ראויין לאכילה שלא נתבשלו כל צרכן מברך עליהם בורא פרי העץ. בוסר אינו ראוי לאכילה ואינו מברך עליו אלא שהכל וכל שכן על מימיו

ט"ו שקדים מתוקים שאוכלין אותם כשהן רכים מברך עליהם שהכל וכל כיוצא בזה כן אבל שקדים המרים שדרך אכילתן בעודם רכים מברכין עליהם בורא פרי העץ

ט"ז וכן האוכל פלפלין לחים שדרך העולם לאכלן מברך בורא פרי העץ אבל יבשים שאינן ראויין לאכילה כלל אינו מברך עליהם

טו"ב וכן האוכל זנגביל לח אע"פ שהוא אילן כיון שאינו אוכל מן הפרי אלא מן העץ מברך בורא פרי האדמה ועל היבש ולא כלום

ח"י אוכלין העשויים לרפואה ומשקין העשויים לרפואה והם גם כן ראויים לאכיל' ולשתייה דרך הנאה אם אכל ושתה אותם כדרך שהעולם אוכלין ושותין אף על פי שזה אוכל ושותה אותן לרפואה בלבד מברך עליהם ברכתן הראויה להן אבל אם אין דרך לאכלן בדרך זה אינו מברך עליהן אלא שהכל ואם אינן ראויים לאכילת מזון כלל אין מברך עליהם כלל

י"ט הא כיצד שתיתא שעושין מקליות חטים אם היה עבה כדרך שכני אדם אוכלין ואוכל אותה זה לרפואה מברך עליו בורא פרי האדמה ואם היה רכה במים או בחומץ מרובה אין דרך לאכלו כן מברך עליו שהכל וכן כל כיוצא בזה

ב' דבש ואפילו של תמרים וכן משקה שהוא יוצא משום פרי וכיוצא בו בין מאליו בין דרך סחיטה אין מברכין עליו אלא שהכל כיון שאין גוף הדבר קיים חוץ מן היין והשמן שהיין ברכתו בורא פרי הגפן בין חי בין מזוג כדרכו מפני שהוא חשוב וסועד ומשמח ונשתנה לעילוי גדול וכן השמן מברכין עליו בורא פרי העץ כי לכך אמרה תו' ארץ זית שמן לומר שהשמן כזית לענין ברכה לפניו ולאחריו.