חידושי מהרי"א על כתובות צה

הוא בכלל מזונות בכ"מ וכסות לכל התנאים הוא מה"ת וא"כ על כסות ק' טפי קושי' הגמ' היכי מצי מדיר כיון דמשועבד לה מה"ת, והק' תוס' שפיר הול"ל מגופא דמתני' מתשמיש דאו' על כסות דאו', ועי' ב"י אה"ע רסי' ס"ט, והפ"י תי' די"ל בדבר ממון כגון מזונות קונם מפקיע מידי שיעבוד משא"כ בשיעבוד גוף לתשמיש ע"ש ולענ"ד תוס' ס"ל כמרדכי ומהרי"ק מובא בב"ש סי' ס"ט סק"ה דעונה נמי דבר ממון הוא דאפשר לפייסה בממון שתמחול העונה ומה"ט מהני בי' תנאי וה"ה נמי קונם מפקיע השיעבוד כמו במזונות אם לא דאלמוה לשיעבודה והק' תוס' שפיר. אמנם לענ"ד נראה לתרץ עפמ"ש הפלא"ה וכן בספר שעה"מ פי"ב מנדרים בשם הרב קול יעקב דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא כשחל הנדר מעיקרו ושוב הותר מקצתו ע"י פתח אמנם אי מעיקרו אין מקום לחול על מקצתו בכה"ג קרי' בי' ככל היוצא מפיו יעשה כגון מי שהיו לפניו ב' בהמות ונדר ואמר ה"א עולה ונמצאת אחת מהם טמאה או בעלת מום והביא מההוא דרש"י הנ"ל דאי אמרת כל הנודר משני דברים ואין הנדר חל על א' מהם הותר גם הדבר האחר ה"נ נימא כיון דלא חל על תשמיש אף שאר הנאות הותרו ואמאי יעמיד פרנס עש"ה שסיים וז"ל אף שהתוספות חולקים על רש"י הרואה יראה דלאו מה"ט חולקים על רש"י כמבואר אלא מוכח כנ"ל לע"ש, ולענ"ד ודאי מה"ט חולקים תוס' על רש"י והוא זה כי לפי הנ"ל לק"מ קושי' תוס' דאי הוי מקשה מגופא דמתני' מתשמיש ה"א דקו' הכי דנימא נדר שהותר מקצתו הותר כולו ובאמת בכה"ג לא אמרינן הכי כנ"ל לכן מייתי המקשה מקונם שאני עושה לפיך וממילא תוס' ע"כ ס"ל דבאמת אמרינן הותר כולו אף כה"ג ולכן הקש' כנ"ל ומיהת על רש"י לק"מ קושי' תוס' ודוק. בד"א נ"ל לתרץ דמלשון רש"י במתני' משמע קצת דקושי' הש"ס מי מצי מדיר לה קאי רק אמאי יוציא ויתן כתובה ולא אף ארישא אמאי יעמיד פרנס וכ"כ תוס' ד"ה ה"נ כחל טעמ' משום דלכאורה קשה מאי פריך כלל הש"ס הרי קונמות מפקיע מידי שעבוד וצ"ל דפריך כמי דאלמוה רבנן לשעבוד' דבעל ה"נ נימא דאלמוה לשעבוד' דאשה וכמ"ש תוס' לעיל נ"ט ד"ה קונמות דמוכח כן מהכא אמנם הא גופא קשי' מנ"ל הא וצ"ל דפריך למ"ד מזוני עיקר וא"כ אם אלמוה לתקנה דמ"י שלו ק"ו לתקנה דמזונות שהיא עיקר תקנה וזהו דוקא לענין שלא נאמר יוציא ויתן כתובה שעי"ז היא מפסדת שאר כסות וכו' אבל על יעמיד פרנס לק"מ דנימא אלמוה לשיעבודי' כיון דלא מידי מפסדי והנה הב"ח והפרישה ס"ל ביו"ד סי' רל"ה סעי' ס"ז באסרה תשמיש כל העולם עליה מהני לבעלה נמי אף שמשועבדת לו חל ע"י כולל והט"ז סקנ"ט שם השיג עליהם דלא מהני בזה כולל ע"ש, ובמח"כ נעלמו מכולם שיטת רש"י דהכא שפירש להנות אף תשמיש בכלל רק שאינה אסרה לפי שמשועבד הוא לה ואמאי נימא שנאסרה ע"י כולל מיגו דחל על מזונות חל נמי אתשמיש אמנם נ"ל רש"י כתב כן רק אליבי' דר"ל בשבועות כ"ד דלא ס"ל כולל הבא ע"י עצמו אבל לדידן דקיי"ל כולל מודה רש"י או דלהנות לו לא משמע תשמיש או דבאמת חל ע"י כולל וא"כ הרי לר"ל דס"ל לעיל נ"ח מעשה ידיה עיקר לק"מ קושית הגמר' די"ל לשעבוד דבעל אלמוה דוקא ולא דאשה וכיון דדברי רש"י רק לר"ל אזלי ולדידי' לא פריך כלל השתא נמי כנ"ל ממילא מתורץ קושי' תוס' הנ"ל. בד"א יותר פשוט נ"ל לתרץ דלעיל דף נ"ט הק' תוס' ד"ה הכא וכו' תימה הא בידה לומר איני נזונית ואיני עושה ותי' הרא"ה שם דנהי שיכולה לפטור א"ע מעשי' בצמר אבל משאר מלאכות אינה יכולה לפדות ידיה וכיון דמשועבדת ידיה לבעל לשאר מלאכות אפי' למ"י אין לה כח להקדישן ע"ש ועי' ב"י רסי' ס"ט ומזה הוכיח השעה"מ בהל' נדרים הנ"ל דס"ל להרא"ה וריטב"א אפי' בתחילת חלות הנדר אמרינן כיון שבטל מקצתו בטל כולו ולא חל עלי' כלל ודלא כקול יעקב הנ"ל אבל השעה"מ שם הניחו בצ"ע לתי' הרא"ה וריטב"א הנ"ל דאם כן מאי פריך הש"ס הכא לר"ה א"ר אמאי א"צ להפר לימא נעשה כאומרת א"נ וא"ע ודלמא ה"ט דת"ק אע"ג דאומרת א"נ ויש בידה לפטור שלא תעשה בצמר כיון דמ"מ משועבדת להיות אופה וטוחנת אפי' למ"י אין לה כח להקדישן שעיקרן של בעל עש"ה, ולענ"ד לק"מ וגם ראי' הקול יעקב הנ"ל דל"א הותר כולו בכה"ג ליתא ורש"י ותוס' אזלי לטעמם דקושי' תוס' על רש"י הנ"ל לק"מ דהמקשה הא גופא ק"ל קושי' הקול יעקב כיון דלהנות לו משמע נמי מתשמיש וכיון דלא חל על תשמיש א"כ נימא הותר מקצתו הותר כולו אבל בלא ראי' מנ"ל להק' דלמא ל"א הכי בכה"ג הותר כולו לכן מייתי הש"ס מת"ק בקונם שאיני עושה לפיך דא"צ להפר אף שיכולה לומר א"נ וא"ע עכ"ל משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו וה"נ נימא במתני' כן ומשני נעשה כא"ל צאי מעשה ידיך במזונותיך ולא מקרי כלל הותר מקצתו דנימא הותר כולו דהוי כאילו פירש בהדי' על מזונות לבד ופריך תו שפיר א"כ אמאי א"צ להפר נימא כמי נעשה כא"ל א"כ וא"ע בצמר בלבד דל"ל בי' הותר מקצתו דלפי התי' הש"ס נעשה כא"ל צאי מ"י וכו' מודה רש"י דלהנות רק מזונות קאמר כדמוכח פשטא דגמר' ופריך ע"ז התם נימא נמי הכי נעשה כא"ל וכו' ומשני באומר לה בפי' צאי מ"י וכו' ואם כן ודאי גם לרש"י רק אמזונות קאי מלהנות לו ולא אתשמיש וממילא מתורץ גם קושי' ב' דתוס' על רש"י ממסקנ' דגמר' דכמו דמודה רש"י לפי תי' א' דגמר' כדמוכח בהדי' הה"נ למסקנ' בתי' ב' ופירש כן רק להס"ד דמקשה והיינו דרש"י ס"ל כתי' הרא"ה וריטב"א הנ"ל וק"ל תמי' שעה"מ הנ"ל וע"כ הוכרח לפרש כנ"ל אבל תוס' לטעמם דתירצו הקושי' דף נ"ט בע"א וע"כ ס"ל אמרינן בכה"ג לא הותר כולו וליכא למימר קושי' הגמ' כנ"ל הק' שפיר על רש"י וממילא ליתא לראית קול יעקב הנ"ל מדברי רש"י דאדרבה לרש"י הא גופא הוא קושית הש"ס דנימא הותר כולו רק מתוס' בשני