חידושי מהרי"א על כתובות צג

סוף מ"י לא נעשה ולא בא לעולם וכו' ונ"ל לתרץ דק"ל מאי פריך הש"ס בסמוך וכי קאמרה הכי מי מקדשה והא משעבדי ליה והא להעדפה לא משעבד' ליה לר"ע מיהת ע"י הדחק אמנם הרי הלכה כריב"ן קאמר בגוף מ"י נמי וא"כ מבואר דכי משני תחילה להעדפה קאמר לא מצי פריך סוף סוף לית' בעולם דאסיק אדעתי' דאמרה יקדשו ידי דידיה איתנהו בעולם ולק"מ אידך קושי' והא משעבד' ליה דלהעדפה הא לא משעבדי ליה לר"ע אבל השתא דדחי אם כן נימא הלכה כרע"ק וכו' ועכ"ח אגוף נ"י קאמר הלכה כריב"נ פריך תו שפיר אע"ג דאמרה יקדשו ידי וכו' והא משעבד' ליה כנ"ל, ולכאו' מ"מ קשי' לדעת המרדכי הובא ברמ"א חו"מ סי' ר"ט מקנה דשלב"ל עם דבר שבא לעולם מהני משום אגב דחל על זה וכו' אם כן עדיין מאי קושי' והא משעבד' ליה והו"ל אינו ברשותה ודלמ' כרע"ק ס"ל להעדפה ע"י הדחק מיהת דידה הוי והו"ל ידיה ברשותה נמי ומהני הקדיש' להעדפה וה"נ למ"י משום אגב דמ"ש דבר שאינו ברשותו מדשלב"ל וצ"ל נמי כיון דריב"נ ס"ל כת"ק דרע"ק בהעדפה ושמואל אמר הלכה כריב"נ משמע לגמרי והו"ל ידיה אינו ברשותה כלל ופריך שפיר וכל זה השתא בתר דדחי שינוי' דלהעדפה וכנ"ל ולק"מ. גמרא ומי אמר שמואל הכי וכו' הנה זה אשר השבתי להשואל הבחור המופלג כ"ה משה במו"ה נטע הירש סג"ל מפ"ב נ"י, דז"ל ע"ד שני קושיותיו בכתובות כ"ו מאי פריך הש"ס שמואל אדשמואל דלמא במותר דוקא ס"ל כריוה"ס משום דלא עבידי דאתי, משא"כ בקונם מה שאני עושה לפיך עיקר מעשה ידיה שכיחי, ועוד דלמא במותר שהבעל מקדיש דוקא שאין ביד הבעל לכופה לעשות מותר ס"ל כריה"ס משא"כ בקונם שהאשה אוסרת הרי בידה לעשות כפי רצונה וכו' הנה מבואר בתוס' לעיל דף כ"ח:

סוף ד"ה לאחר וכו' וז"ל ומיהו ק"ק מותר דקדיש לא"מ אע"ג דלא עבידי דאתי דליכא לאוקמ' בגוססת דהא עושה מלאכה, ותוספות ישנים תי' דמיירי בזקינה הרי דמותר שפיר פשיט' להו דעבידי דאתי ולא מהדרי לתרץ אלא על מיתה, והר"ן דנקט בלשונו במשנה לא עבידי דאתי ר"ל לא שכיחי כל כך במו עיקר מעשה ידיה, ואפי' את"ל נמי לא עבידי דאתי הוא הא קפסיק ותני מתני' ריוה"ס אומר חולין, ואפילו השלימה מעשה ידיה משקל ה' סלעים באמצע השבוע נמי אע"ג דכה"ג כופה אותה לעשות לפי שהבטילה מביא לידי שעמום או זימה, ובכה"ג עבידי דאתי מותר, וגם בידו הוא באמת לכופה לעשות מותר ובכל ענין קאמר ריוה"ס חולין ומקשה שפיר ועוד עיקר קושי' לא מדבר שלא בא לעולם דמלאכה קאי אלא מגירושין שלא בא לעולם נמי, והרא"ש בפירושיו בנדרים דף פ"ה סוף ע"א ז"ל אדם מקדיש דשלב"ל דהרי עדיין לא גירשה וגם לא נעשה מעשה בידים, הרי הקדים לפרש דשלב"ל דגירושין, והא ודאי כיון דהרוב אין מגרשין נשותיהן, ואוקמה נמי אחזקה שלא יגרשנה כמ"ש תוס' בגיטין דף ל"ג. בד"ה ואפקעינהו וכו' אין לך לא עבידי דאתי גדול מזה דאשה לאו לגירושין קיימא עי' ריש זבחים ב':

, וגם אין בידה לגרש עצמה וכדמסיק הש"ס הכי הקושי', ואתי שפיר רומי דש"ס כנ"ל, ואני תמה על התוס' בד"ה שמא יגרשנה וכו' שתירצו הא לא שכיח שתאמר כן, והא ודאי שיגרשנה גם כן לא שכיח כנ"ל שוב ראיתי דגם כאן פי' רש"י בד"ה אמר ליה אביי ובד"ה ומי איכא מידי וכו' פי' דקושי' ש"ס קאי גם ממלאכה גם מגירושין שלא באו לעולם וכן מוכחא הסוגי', וגם ראיתי כעת דעת הר' יונה ברא"ש ובטור סוף סי' ע"ט דבמותר גם רב מודה לר"ל שאינה יכולה לומר איני רוצה וכופה אותה ע"ש ובר"ן בשמעתין ואם כן לק"מ שני קושי' הנ"ל. אבל אי קשי' הא קשי' לי דהנה לקמן דף ס"ו. פליגי רבא הוי ס"ל דרע"ק ות"ק פליגי בכל המותר גם העדפה שלא ע"י הדחק אי דבעל הוי או לא, וכי אתי רבין ארי"ו אמר בהעדפה שע"י הדחק לבד פליגי, ותוס' כאן פי' הסוגי' הכא בד"ה א"צ ובד"ה ר"ע וכו' כמסקנ' דלקמן כרבין ארי"ו, אבל רש"י בד"ה שמא תעדיף וכו' ז"ל יותר ממה שפסקו לה חכמים משקל חמש סלעים דמותר זה אינו שלו וכו' היינו כרבא דכל העדפה אינו שלו ס"ל וכ"פ הר"ן ע"ש, וק"ל אם כן מאי קושי' שמואל אדשמואל דלמ' שמואל נמי כרבא ס"ל ותנאי דמתני' הכא במותר נמי כהנך תנאי פליגי ת"ק דמתני' הכא כהאי ת"ק דמתני' התם ס"ל דמותר דבעל הוי ויכול הוא להקדישו ולא היא, וריה"ס כר"ע ס"ל מותר דידה הוא לכן היא יכולה להקדישו ולאסרו עלי' ולא הוא ושפיר קאמר שמואל הלכה כריה"ס לפי שאין מקדיש דבר שאינו שלו אע"ג דמקדיש דשלב"ל, ונ"ל דהא שמואל לטעמי' קדוש לאחר מיתה קאמר לר"מ דאז כבר הוא שלו לכ"ע גם לר"ע וגם לר' אדא בר אהבה הכא ועלה קאי ריה"ס דחולין הוא וע"כ טעמו משום אין מקדיש דשלב"ל הוא ופריך שפיר קשי' שמואל אדשמואל, ובהכי ניחא גם אחריתי דתמוה על פי' רש"י והר"ן הנ"ל הכא הסוגי' אליבי' דרבא לקמן כהס"ד דלא כמסקנא, ולפי מ"ש א"ש דלרבותא פירשו כן דגם לרבא נמי שפיר קאי קושית הש"ס הכא על שמואל וכנ"ל. ועוד י"ל טעמא דרש"י ור"ן שפי' הכא כס"ד דרבא משום אידך קושי' דלקמן כי משני הלכה כריב"נ להעדפה קאמר פריך אם כן נימא הלכה כר"ע, ולרי"ו דלקמן מאי קושי' הא ודאי העדפה שע"י הדחק לא עבידי דאתי הוא וא"כ י"ל במתני' במותר שלא ע"י הדחק דוק' קאמר הלכה כריה"ס שאין מקדיש דשלב"ל כיון דלא עבידי דאתי ולכן לא מצי אמר התם הלכה כר"ע דר"ע מיירי בהעדפה שע"י הדחק ואילו שמואל אמר הלכה כריב"ן על העדפה שלא ע"י הדחק דה"ל עבידי דאתי, וצ"ל דקושי' זו דש"ס קאי אליבי' דרבא דלקמן ס"ו דגם ר"ע מיירי במותר שלא ע"י הדחק ופריך שפיר ולכן פירש"י והר"ן מעיקר' אליבי' דרבא כנ"ל, ובהכי ניחא נמי אחריתי דקשה כיון דקושי' זו נימא הלכה כר"ע עדיפא טפי משני אידך קושי' נימא הלכה כריב"ן