חידושי מהרי"א על כתובות פא

מו"ע תחתיו אמרינן דנסתפחה שדהו וי"ל ק"ק מ"מ הכא דאבדה בתוליה במזיד אף דלא נאסרה עלי' מ"מ אין כתובתה אלא מנה דלא שייך נסתפחה שדהו בעשאה מדעת עכ"ל וא"כ נ"ל כמי אי נאנסה וסופה ברצון הי' בעודה ארוסה נמי אין לה אלא מנה כמו בביאת קטן מה"ט גופא כיון דהשרת בתולים הוא בגמר ביאה והי' ברצון ואם כן בארוסה עדיין אמאי ניחוש לסופה ברצון הרי מפסדת מכתובתה עי"ז א"כ ודאי לא זינתה ברצון כלל ולא נאסרה ובארוסה נמי אמרה אבוה דשמואל דאל"כ מ"פ אונס דשריא רחמנא וכו' דלמא בארוסה מיירי ואם כן קשה מ"ט באמת חיישינן בארוסה. ועפי"ז נראה לתרץ קושי' תוס' דמאי פריך מאונס דקרא הרי חיישינן קאמר רק מדרבנן ונ"ל דהרי מוכח מקושי' הגמ' דגם בארוסה מיירי אבוה דשמואל וקשה כנ"ל הרי ע"י שסופה ברצון מפסדת מנה מכתובתה ונ"ל כיון דכתובה דרבנן הוא ומה"ת שפיר חיישינן אם כן פריך שפיר מאונס דקרא דאי חיישינן מדרבנן קאמר בארוסה מ"ט חייש כיון דמדרבנן יש לה כתובה ומפסדת עי"ז, אמנם הא גופא קשה דלמא חיישינן מדרבנן קאמר ובארוסה באמת לא אמרה וא"כ י"ל קרא בארוסה מיירי וצ"ע ועכ"ל כתי' התוס' דס"ל אי מדרבנן לא היו מוציאין אותה מבעלה על כך וממילא כיון דמה"ת קאמר אף בארוסה דמה"ת ל"ל כתובה לא מבעי' למ"ד כתובה דרבנן אלא אפי' למ"ד כתובה דאו' בארוסה לכ"ע דרבנן עי' מ"ש לעיל מ"ג ופ"י והפלא"ה שם ובהפלא"ה כאן כ"א ע"א במתני' מזה ואם כן לק"מ, ומ"מ קושי' א' של הפלא"ה והפ"י במק"ע דנוקמי' בחזקת כשרות ועל תי' הפלא"ה ק"ל כנ"ל הרי לר"ש אליבי' דכ"ע אסור ושמואל ס"ל הלכה כר"ש וסתמא אבוה כברי' ס"ל, ועוד ק"ל טובא א"כ מאי פריך הש"ס על מתני' דאהדרינך לי לאכתי ודלמא מתני' כר"ש דאליבי' מודה אבוה דשמואל משום חזקת כשרות ונ"ל דהאי הקושי' לפי תי' א' דש"ס לעיל מיני באוקומתי' דרישא דמתני' דאתיא כר' יהודא דס"ל אחריות ט"ס ואם כן בבבא שאח"ז כמי ר"י הוא כמו רישא ופריך שפיר אבל עדיין קשה דלמא אבוה דשמואל ס"ל כתי' ב' דמתני' ר"מ ניא וי"ל דס"ל כר"ש ומודה אבוה דשמואל אליבי' וצ"ע, ולענד"נ לפי מ"ש הר"ן בחולין ס"ג בסוגי' דלוקחין ביצים וכו' דתרי מיעוט' חיישינן לי' והו"ל כמו רובא א"נ פלגא ופלגא והנה התורת חיים בחולין י"א הקשה דנילוף דאזלינן בתר רובא מדשרי רחמנ' למיסב איתתא וניחוש שמא ממזרת היא ול"ל כתי' הגמ' על מכה אביו וכו' בחבושים וכו' דהרי גם על אביה ואמה ניחוש שמא הם ממזרים ותי' שער המלך בהל' ט"מ דהרי התם גלי קרא בהדי' דספק ממזר מותר מה"ת דקהל ודאי וכו' ולא מוכח דרובא הוי כודאי ע"ש וק"ל קרא ל"ל קהל יתירא להתיר ספק ממזר ות"ל אפי' אי ספק מה"ת להחמיר מ"מ ספק ממזר ודאי מותר מה"ת דאל"כ איך שרי לינשא אשה וצ"ל לפי האמת מוכח ממ"א דאזלינן בתר רוב ושרי לינשא אשה והו"א ספק מה"ת להחמיר קמ"ל קרא דספק נמי מותר ואם כן י"ל ה"ט דאבוה דשמואל כיון דאיכא מיעוט סופה ברצון מצרפי' למיעוט ממזרת ותרי מיעוטי חיישינן דהו"ל כמו רובא א"נ פלגא ופלגא ואף דספק מותר מה"ת וש"ס ס"ל דמה"ת קאמר וי"ל תרי מיעוטי הו"ל רובא כמ"ש הר"ן ורובא דאוריי', ומ"מ קשה הרי איכא על חשש ממזרת חזקת כשרות ועל חשש סופה ברצון נמי איכא חזקת כשרות וגם חזקת היתר לבעלה ונגד רובא וג' חזקות ודאי לא חיישינן לתרי מיעוטי מה"ת דהרי ע"י חזקת כשרות ל"ל תירץ הפ"י דרובן סופן ברצון ונשאר ממילא גם כן חזקת היתר לבעלה וי"ל כיון דאיכא חשש מיעוט ממזרת תו גם חזקת היתר לבעלה נמי רק חזקה דאתיא מכח רובא דלולי הרוב אינה מותרת לבעלה כלל ואם כן ליכא נגד תרי מיעוטי רק תרי רובא ותרווייהו רק חד רובא נינהו דחזקת היתר לבעלה הוא ע"י חזקת כשרות שאינה ממזרת שודאי לא זינתה אמה דרוב נשים הם כשרות, איברא דמ"מ איכא נמי רובא רוב בעילות אחר הבעל ומ"מ שפיר חיישינן לתרי מיעוטי כנ"ל ודוק. איברא יש לחלק דהא הר"ן הנ"ל היינו דוקא האיך ששני מיעוטים דיינינן עלייהו כאחד אבל כה"ג שכבר נשאת ולא חששנו לאוסרה משום מיעוט ממזרת והחזקנו אותה ככשירה ודאי תו לא מצרפינן להא מיעוט למיעוט אחר וכה"ג שכתב הר"מ פי"ו מסנהדרין דאי' עצמו בע"א יוחזק דכיון שהאמינתו תורה באי' הו"ל כודאי ואנן סהדי ה"נ ברובא דאוריית' ומ"מ לשיטת הרמב"ם דס"ל בהל"א פט"ו דכל איסורי עריות קידש ולא בעל אינו לוקה א"כ עדיין דברי הנ"ל בטעמ' דאבוה דשמואל נכונים בארוס' שנאנסה דנאסרה עלי' דבפ"א דיינינן על שני מיעוטים הנ"ל, איברא משני קושי' הגמ' ממתני' ומאונס דשריא רחמנ' ע"כ מוכח דבנשואה נמי אמרה שמואל, אבל מיהת איפכא שפיר י"ל רבא דפליג דוקא בנשואה אבל בארוסה דבאים שני מיעוטים הנ"ל כא' מודה רבא כנ"ל ומכ"ש דרבא בקדושין ע"ח מוכח דס"ל כהרמב"ם הנ"ל דקידש ובעל בעינן דוקא ואם כן מתורץ תמי' הפ"י והפלא"ה על התרגום ירושלמי פ' תצא בפסוק אין לנערה חטא משפט מות ותרגום לית לנערה דין קטול אלהין בעלה יפטרינה בגיטא ואמאי מפרש כאבוה דשמואל דאתותב בסוגי' והלכה כרבא דפליג ע"ש ולפי מ"ש בארוסה כתיב קרא ומודה רבא בארוסה משום תרי מיעוטי וה"ט דקרא דסמך התם לפ' זו איסור ממזר ועפי"ז מתורץ נמי תמי' הפלא"ה ע"ד רש"י שפי' בשבוי' הקילו שלא ראינוה שנבעלה משמע אפי' היא אומרת שנאנסה נאמנת שלא הי' סופה ברצון במיגו ואם כן מאי פריך תו אונס דשרי' רחמנ' וכו' ולימא כגון שהיא אומרת נאנסתי וכו' ע"ש ולפימ"ש א"ש דבמתני' דע"כ בנשואה מיירי דתנאי כתובה לפדותה כשנישבית אינם בארוסה פי' רש"י שפיר שלא ראינוה שנבעלה אף שאומרת נאנסתי נאמנת במיגו אבל בארוסה ל"ל מיגו דלא נבעלתי שהרי יתברר הדבר אם יבא עליה בעלה שלא תהיה בתולה ויראה לשקר