חידושי מהרי"א על כתובות סז

בדינם ומשני או או קתני ולק"מ הא די"ל הא כדאית' והא כדאית' ומתורץ בזה הצ"ע בספר קדושת ישראל דמשכחת גוונא במכות ה'. הוא והן נהרגין ומאי פריך הש"ס ס"ד ולק"מ כנ"ל ומזה נ"ל ראיה לרמב"ם הנ"ל. ועוד י"ל קושית תוס' ורא"ה על הר"ש והר"מ מבריית' דלזנות בית אביה דממעטינן מיניה מסרה לשלוחי הבעל לקמן מ"ח:

ועוד קושי' שלי הנ"ל מ"ש דנקט בריית' הכא מאורסה שזינתה כיון דהש"ר לנקוט רבות' טפי ונ"ל דהפלא"ה הקשה על שיטת הר"ש והר"מ לר' יהודה דבעינן התראה דוקא באיזו מיתה וא"כ הו"ל התראת ספק דשמא לא יוציא הבעל ש"ר עש"ה ובאמת לק"מ דהר"מ לטעמי' פסק התראת ספק שמיה התראה וגם כן לא פסק כר"י הנ"ל דבעינן דוקא שיודיעוהו באיזו מיתה נהרג וא"כ ממילא לק"מ ברייתא דהכא דמצי ס"ל כר"י א"נ ה"ס ל"ש התראה דבהא נמי תנאי פליגי ביה וכן אידך בריית' דלזנות וכו' אמנם בלא"ה נ"ל דלא הוי התראת ספק כלל דודאי הוא שיוציא עליה שם רע עכ"פ אחר שיבעול ולא ימצא לה בתולים דהרי בלא עדים נמי יהי' נאמן לאוסרה עליה. אמנם אם הוא ס"ס שאינו נאמן לאוסרה הו"ל שפיר התראת ספק וי"ל בריית' נקט מאורסה שזינתה וכו' לכלול אף כה"ג. גמרא אי הכי מלקי נמי ללקי וק' כסף נמי לשלם וק"ל הרי פירש"י הנערה שהיתה כבר ר"ל והוציאו את הנערה וזה בסקילה כתיב וצ"ל דילפינן קנס ממיתה ותוס' לעיל מ"ד ד"ה אם כן וכו' וד"ה והא לא"ה וכו' כתבו דלא ילפי' מהדדי וצ"ע דא"כ מאי פריך הכא ונ"ל דהא גבי ק' סלע כתיב שנתן לאבי הנערה ונדרוש נמי הנערה שהיתה כבר כמו הנערה דגבי סקילה ומשני שפיר זה מעשיו גרמו לו וכו' כנ"ל. תוס' ד"ה הנערה וכו' ומהכא שמעינן דכל היכא וכו' וק"ל אם כן למה לי קרא במשוח ונשיא לת"ק שם על חטאתו אשר חטא דאזלינן בתר מעיקר' ות"ל מק"ו מהכא דאשתני גופא מכ"ש התם רק אשתני דינא הוי כמ"ש תוס' לעיל, ובל"ז לק"מ די"ל מש"ר חידוש הוא ולא ילפינן אבל תוס' כתב מהכא שמעינן וכו' קשה ונ"ל דצריך קרא לאפוקי מסברת ר"ש לחבריי' דגדולה מכפרת אבל קשה בר"פ בהוריות משוח ונשיא שעברו נמי דינא הכי לת"ק ועל התם העתיקו קרא הנ"ל הרע"ב והר"מ בפירוש ובחיבורו עי' תוי"ט שם רפ"ג והתם ל"ל גדולה מכפרת וקשה ל"ל קרא ת"ל מק"ו מהכא ונ"ל מלתא דאתי' בק"ו טרח וכתב לה קרא, ועוד נ"ל לפימ"ש הריטב"א ריש מכות דבקרבן נמי אין עונשין קרבן מהיד לכן צריך קרא, ועוד נ"ל דהקשה תוס' לעיל ל"ח:

דהתם דרשינן לאבי הנערה ולא לאבי מתה והכא דרשינן הנערה שהיתה כבר ונ"ל חדא מתורץ באידך אי לא קרא בקרבן הו"א כי קושית תוס' לאמת דלא דרשינן שהיתה כבר כמו באבי מתה וגם בקרבן אזלינן בתר השתא לכן צריך קרא על חטאתו וכו' דאזלינן בתר מעיקר' ותו דרשינן נמי הנערה שהיתה כבר וזהו אי דרשינן ולא לאבי מתה אבל אי גם התם נימא שהיה כבר אביה הדר תקשי ל"ל קרא על חטאתו וכו' אבל קשה לר"ש דלא דרש על חטאתו וכו' לזה מ"מ ק"ו הוא מהכא דאשתני גופא ואזלינן בתר מעיקר' ק"ו באשתני דינא כי התם בקרבן ול"ל לדידיה כל הני תירוצים דר"ש לטעמיה הוא סתם רשב"י דס"ל בסנהדרין עונשין מה"ד אפי' עונש גוף מכ"ש קרבן ונ"ל ר"ש ס"ל הק"ו וגם קרא על חטאתו וכו' וק"ל תרתי ל"ל והו"ל תרי רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט והיינו ר"ש לטעמיה אבל לרבנן ליכא תרי קראי כנ"ל ודוחק וצ"ע. אמנם צ"ב דמאי בעו התוס' בזה הכא ונ"ל דלפי מה שהעיר בהפלאה בסוגיא אי בעולה חשיב לי' שינוי הגוף א"כ אשתני גופא אחר העברה ענ"י גמר ביאה דבועל ע"ש וא"כ הדק"ל קושי' תוס' לעיל ל"ח הנ"ל נדרוש נמי הנערה ולא בוגרת דל"ל לפטור כ"צ קרא דז"א דצריך ודאי קרא דהו"א לחיובא אף דאשתני גופא על ידי שבגרה כמו באשתני גופא ע"י גמר ביאה דנואף דהו"ל בעולה ונ"ל דלא קסה מידי דהא גופא מנ"ל לחיובא כיון דאיצטרך הנערה שהיתה כבר הול"ל נמי הבתולה שהיתה כבר וכיון דליכא קרא הבתולה דלמא באמת חיובא דמוציא שם רע הוא דוקא אם לא גמר הנואף ביאתו דעדיין בתולה היא ונ"ל דילפינן מבגרה דגלי קרא הנערה שהיתה כבר וה"ה בתולה נמי דמ"ש ואדרבה בגרה טפי הו"ל אשתני גופא מבעולה עיין תוס' יבמות נ"ט ואם כן זהו כונת תוס' מהכא שמעינן דכל היכא וכו' ור"ל אף על בעולה וזהו אי דרשינן הנערה שהיתה כבר אבל אי נדרוש לפטור גם בעולה צריך לפטור ול"צ קרא כתי' תוס' לעיל כמובן איברא לענ"ד א"צ לתי' תוס' דלעיל ל"ח דמסברא הו"א לפטור אלא לק"מ בלא"ה דאי הנערה אתי לפטור קשה תרי קראי כ"ל באונס ומפתה לאבי הנערה ולא לאבי מתה וגם במש"ר הנערה אלא ע"כ הנערה לחיובא אתי משום דהו"א לפטור דנילוף מקרא דאו"מ וכן איפכא אי נדרוש באו"מ לחיובא קרא ל"ל ות"ל ממס"ר וכמובן ודוק כנ"ל. ואגב נ"ל מסוגיא להביא ראי' להר"מ שפי' במשנה בהוריות דף ט' ע"ב ובסוף הל' שגגות דמשוח שעבר ר"ל מחמת מום או זקנה והמפרשים תמהו מנ"ל הא ועי' בלח"מ שם דהנה רש"י והרא"ש פי' בהוריות שם דרישא פליג נמי ברישא בעברו מגדולתן אחר שחטאו והקשה בספר הורה גבר מ"ט סתם כרבנן והא סתם ואח"כ מחלוקות אין הלכה כסתם ואנן קיי"ל כרבנן ותי' עפ"י הירושלמי שם דחייבריי' אמרי טעמא דר"ש שהגדולה מכפרת ור"י אמר דבעי' חטא' וידיע' כא' וקאמר שם דא"ב רישא בעברו מגדולתן ואם כן פסק הר"מ כחבריי' ואף ר"ש מודה ברישא ע"ש ועוד הקשה מגן גבורים מ"ט באמת לא תני פלוגתא ברישא לפי' רש"י ורא"ש ותי' משום דהוי פליג רק בנשיא ונקט פלוגתא בסיפא אף במשוח והבין בעל הורה גבר דה"ט דבמשוח לא פליג ר"ש ברישא משום דהרי כלי