חידושי מהרי"א על כתובות סו

אשתני גופא ז"א דמ"מ פריך שפיר הש"ס מנ"ל הא דכה"ג נמי חדית רחמנ' דלמא דוקא בזינתה בגמר ביאה אבל הפלא"ה הקשה הרי מ"מ אם בבעל מיירי וע"כ הנואף השיר בתולים ובגמר ביאה של נואף הו"ל אשתני גופא אחר העבירה אמנם להר"מ ור"ש לק"מ מעיקר' קושית תוס' וקושית הפלא"ה דעל החידוש מקשה הש"ס מנ"ל דחדית כה"ג דלמא אף למ"ד בעל בעינן היינו דוקא בזינתה באירוסין אבל זינתה בנכנסה לחופה דלמא דוקא בלא בעל וגם הנואף לא גמר ביאתו רק הערה בה הוא דחדית רחמנא אבל בבעל או שהנואף גמר ביאתו דאשתני גופא לא חדית רחמנ' דבסקילה בכה"ג דנכנסה לחופה וזינתה ומוכרח דעת הר"מ ור"ש, ולענין קושית התוס' מלזנות בית אביה דדרשינן פרט למסר לשלוחי הבעל לענ"ד להר"ש בהדי' כתבו תוס' אליביה דבסקילה דוקא אבל לא על פתח בית אביה דלא שייך טעמא ראו גדולים וכו' ואם כן הרי לזנות ב"א טעמ' דפתח ב"א הוא וס"ל להר"ש דממעט דוקא לענין פתח ב"א, וגם להר"מ דס"ל בהא דלא כהר"ש אלא דגם פתח וב"א בעינן מ"מ לק"מ לפימ"ש לעיל דמודה הר"מ לענין ק' סלע וא"כ לזכות ב"א ממעט דוקא לענין ק' סלע, והרא"ה הקשה עוד וז"ל וזה תימה דמאי קאמר וכי חדית בה וכו' האי חידושי מאי הוי אטו משום דחדית ביה רחמנ' בחדא מלתא אית לן לחדותי בה במילי אחריני אדרבה אית לן למימר א"ל בו אלא חידושו עכ"ל ולענ"ד דהר"מ בשיטת הרי"ף רבו אזל דמפרש החידוש הוא משום דהא בנשואה בעלמא בחנק מה"ט הוא דאשתני גופא על ידי רשות הבעל דמשנה אבל במש"ר שהיא. בבית חמיה ואשתני גופא בנשואין ומ"מ בסקילה ע"ש ורז"ה השיגו ורמב"ן השיב עליה ע"ש, ולפענ"ד כונת רז"ה הוא דקשה להרי"ף איך מדמי אשתני הגוף ע"י נשואין קודם הזנות דהו"ל שפיר אשתני גופא שנעשית נשואה ונכנסה לרשות הבעל משא"כ במש"ר שזינתה באירוסין כה"ג לא הוי אשתני גופא כלל דלא נעשית נשואה כלל מכמה טעמים חדא דהו"ל נשואין בטעות, ב' דהוי ליה חופה שאינה ראויה לביאה שאין קונה, ג' חופה של איסור אינו בדין שיקנה דהיחוד גופא בסוטה אסור וכמ"ש הר"ן בקדושין כה"ג, ד' לדעת דס"ל חופה לא מהני באלמנה ועי' ב"ש סי' כ"ה וכתב המקנה שם בק"א דה"ה בבעולה ואם כן כיון שזינתה באירוסין תו לא מהני חופה דבעולה היא ואם כן אשתני גופא אחר הזנות לא הוי אשתני כלל לכן בסקילה, וליכא חידוש כלל, אמנם נ"ל הרז"ה ס"ל דהרי"ף כרש"י ס"ל וכ"כ בשמו הרא"ה והקשה גם כן על הרי"ף אבל חידושי אנשי שם כתב דהרי"ף כהר"מ ס"ל ולא כמו שסבר הר"מ בכונת הרי"ף דס"ל כרש"י ע"ש וכן נ"ל ואם כן א"ש דקרי במש"ר נמי שינוי הגוף ע"י שנשאת ואח"כ זינתה ומ"מ בסקילה ואם כן ממילא לק"מ קושית הרא"ה הנ"ל דה"נ איפכא דהר"מ ס"ל כפי' הרי"ף ולא הוי החידוש מלתא אחריתי אלא היא היא דלא אמרינן במש"ר אשתני גופא ע"י נשואין אם זינתה אח"כ מ"מ לא אשתני קטלא ובסקילה ה"נ אשתני גופא ע"י שבגרה דמ"ש ורא"ה לטעמי' שדחה פי' הרי"ף וגם פי' דרי"ף כרש"י ס"ל הקשה שפיר על הר"מ אבל לפימ"ש א"ש ולק"מ דדברי הר"מ ורי"ף עולים בקנה אחד ודוק. שוב ראיתי בהפלא"ה שהקשה באמת לפי' רש"י דהחידוש הוא על זנות דאירוסין והרי קיי"ל אין חופה לפסולות ולא אשתני דינא כלל ע"ש ולפימ"ש קשה עוד מטעמא אחריני טובא ונ"ל ברור דכל הני דאין חופה לפסולות ויחוד של איסור אינו בדין שיקנה ובעולה א"ל חופה כל אלו דוקא אם ידוע בשעת החופה אבל אם לא נודע שהיא בעולה או פסולה עד אח"כ מהני שפיר החופה ועכ"ל כן דאם לא כן תקשה איך אמרה תורה כלל במש"ר דבעינן פתח ב"א הרי בבאו לה עדים בב"א הדין על פתח שער כמ"ש בקרא ומש"ר היינו שבאו עדים אחר החופה והרי לא קנתה החופה מכל טעמי הנ"ל ועדיין ארוסה היא ולמ"ד בעל א"ש דבעילה משוי לה נשואה אבל למ"ד לא בעל נמי קשה ל"ל פתח בית אביה ומזה נמי ראיה להר"מ ור"ש כנ"ל ולרש"י ותוס' צ"ל כמ"ש והטעם נ"ל משום דרכי נועם כיון דלכל מילי הוי מחזקינן לה נשואה דבעל לבד היה מיפר נדריה וכיוצא כנ"ל ודוק. הוא וזוממיה מקדימין וכו' ותמה הפלא"ה מאי קמ"ל בזוממיה פשיטא כאשר זמם כתיב ע"ש ונ"ל דהנה יש לחקור אם העדים זוממים נסקלים דוקא על פתח בית אביה משום כאשר זמם או דלמא רק על שער ב"ד ונ"ל הרי כתיב לאחיו ולא לאחותו דרשינן גבי בת כהן וה"נ הנואף ודאי א"צ לסוקלו ע"פ ב"א וה"נ העדים אם נזמו ואם כן הבריית' דנקט מקדימים לבית הסקילה נקט ממני זוממיה לאשמעינן כמו זוממיה שא"צ פתח ב"א ה"נ היא א"צ לפתח ב"א אבל ק"ל להר"מ פ"ג מא"ב הנ"ל דס"ל אפי' בזינתה אחר שנכנסה לחופה ולא נבעלה נמי דוקא ע"פ ב"א סוקלין אותה במש"ר אע"ג דלא שייך טעמ' דראו גדולים שגדלתם מכ"ש כשזינתה באירוסין רק שבגרה אח"כ דבעינן פתח ב"א וקשה א"כ לשנא דבריית' היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה והרי אינם שוים זו ע"פ ב"א והם עפ"י ב"ד וגם הדק"ל זוממיה פשיט' ונ"ל דטעמ' דהר"מ הוא לפי המסקנ' דמסיק הנערה שהיתה כבר והתם כתיב אל פתח ב"א וזה אפי' בלא הוציא ש"ר נמי כיון שזינתה באירוסין ומש"ר חידוש הוא דאפי' זינתה אחר שנכנסה לחופה בסקילה ע"פ בית אביה ואם כן בריית' דנקט מאורסה שזינתה ובגרה אפי' בלא הוציא ש"ר נמי בסקילה ונקט נמי הש"ר רק משום ק' סלע ואם כן ה"פ היא וזוממיה מקדימים ר"ל אף קודם שהש"ר לבית הסקילה והא כדאית' והא כדאית' איהי לפתח ב"א והעדים לפתח ב"ד ולא כפי' רש"י מקדימין ישכימו בבקר לשם כי א"ל כס וכו' דאם כן הול"ל בהדיא משכימין אבל כפי מ"ש אתי שפיר ועכ"ל למסקנ' דהך לבה"ס דנקט כך פירושו הא כדאית' דהרי תני תדון בסקילה מסקי' מקרא הנערה ור"ל ע"כ אם בב"ח בעינן ע"פ ב"א ואם בב"א ע"פ שער העיר כמו בבא דריסא ודוק ועונ"ל באמת גם זה נכלל בקושי' הש"ס היא וזוממיה ס"ד ר"ל והרי אין שוים