חידושי מהרי"א על כתובות סג

כלל א"ל בית הרי שכירות ליומא ממכר הוא וצ"ל רש"י ס"ל כדעת התוס' פרק הזהב וסייעתם דדוקא לענין אונאה הו"ל ממכר ולא ככל שאר הדברים אלא שכירות לא קני' כמ"ש בש"ס ע"ז וריש פסחים ו', ומ"מ קשה להג"א בע"ז מובא במג"א סי' רמ"ו דלחומרא שכירות קני ואם כן ל"ל טעמא דמתניתן שלא נאמר אלא למצוה הרי כיון דלחומרא שכירות קני אם כן לעכובא נאמר לא משכחת כלל א"ל פתח וכו' וצ"ל טעמא דמתני' באמת רק אדסמך ליה קאי אא"ל אב לחוד ואם כן א"ש דברי רש"י דפי' ארישא נמי בישראלית קמיירי דלא מוכח ממתני', אמנם להפוסקים בכ"מ שכירות ליומא ממכר הוא ועי' ש"ך חו"מ סי' ש"י הדק"ל איך משכחת כלל א"ל פתח וי"ל בבא עליה נכרי מיירי ולאפוקי זאת פי' רש"י כגון שא"ל בית דשכירות לא קניא וממילא בישראל מיירי ודוק. תוס' ד"ה ואימא וכו' תימה אדרבה אית לן לאוקמי קרא בדדמי ונ"ל דהקשה הפלאה בתוס' ד"ה א"ל וכו' במתניתן מנ"ל הא דקרא לרבות הורתה שלא בקדושה דלמא לרבות א"ל אב ותי' דת"ל מדאיצטרך בישראל למעט גיורת ע"ש ואם כן נ"ל המקשה הוה ס"ל כקושי' תוס' ד"ה אם כן לאמת דבישראל אהני למלקות וק' סלע ולא לסקילה ופריך שפיר דלמא ומתה לרבות כולו שלב"ק מיהו זה לק"מ דאל"ל בדדמי אבל כונת המקשה הוא כיון דיש מקום לומר כן ולא תקשה בישראל כנ"ל תו קשה איפכא אף הורתה שלב"ק גרידא מנלן דלמא קרא דוקא לא"ל אב אתי כי קושית הפלאה דל"ל כתי' הפלאה מדאיצטרך בישראל כמובן ולעולם לקושטא דמלתא כולהו אמעט מסקילה נמי מבישראל וקרא ומתה לרבות א"ל אב לחוד אתי וגם לתירץ תוספות דבישראל לאו דוקא ס"ל להמקשן י"ל נמי דה"ק דכיון דלאו דוקא תו ל"ל תי' הפלאה מדאיצטרך וממילא תקשה קושית הפלאה מנ"ל כלל לרבות אף הורתה שלב"ק גרידא דלמא דוקא א"ל אב מרבה קרא ודוק. תוס' ד"ה א"כ וכו' מבתולת ישראל וכו' והקשה תו"י אם כן מעיקרא כי פריך מלקא נמי ללקי וק' כסף נמי לשלם הול"ל מיד בתולת ישראל כתיב ע"ש ובפשוט לק"מ לענ"ד דמעיקרא פריך רק ערל הורתה שלב"ק לחוד נלקי ונשלם נמי ובתולת קאי אהורתה ולידתה שלב"ק כמו בישראל ואיצטרך תרווייהו כמ"ש תוס' וכמובן אמנם עדיפא י"ל דקשה עוד הא דפריך הש"ס ונפקי וכו' מאי דלא תני כלל במתני' דלא לקי והול"ל רק ונשלם נמי ק' כסף ונ"ל דבערוכין ט"ו פריך אמתני' סם דאומר בפיו חמור וכו' פריך ודלמא משום דגרם לה קטלא ומשני כי הוציא ש"ר כתיב על ש"ר שהוציא עיין שם ונ"ל דוקא אדסמך לי' קאי על וענשו אותו ק' כסף דכתיב בההוא קרא על זה אמר הטעם כי הוציא ש"ר וכו' אבל מלקות דילפינן מויסרו כתיב בקרא הקודם נקטינן כסברת חוץ דאומר בפיו ודאי לא חמיר טפי מעושה מעשה באונס ומפתה דליכא מלקות וטעמא במש"ר דלוקה רק משום דגרם לה קטלא כי קושי' הש"ס לאמת ואם כן הא דבתולת ישראל דממעט בתולת גרים נמי אק' כסף דוקא קאי דהכי כתיב כי הוציא שם רע על בתולת ישראל אבל במלקות לא ממעט לי' וא"כ מק' כסף לחוד לק"מ די"ל כי קושי' תו"י אבל עיקר הקושי' הוא רק נלקי נמי ללקי אבל הא לא קשה מאי פריך דללקי מנ"ל דבאמת לא לקי אדרבה מדלא נקט מתני' נמי דלא לקי משמע דלקי נ"ל ה"ט דק"ל מ"ש דלא תני כמי מתני' דאינו בלו תהיה לאשה כיון דכולה פרשה בישראל כתיב ונ"ל ברור לפי מ"ש תוס' סנהדרין ח':

ד"ה והביא וכו' בסופו דאי ליכא ולו תהיה לאשה ליכא נמי ק' סלעים ע"ש וכיון דתני א"ל ק' סלע ממילא נשמע גם כן ול"ת לאשה, וממילא נמי מוכח דע"כ לא לקי דאי לקי תו י"ל ול"ת לאשה למלקות מדמי' לי' וי"ל בק' סלע דוקא תלי' והו"ל למתניתן לפרש נמי הדין בל"ת לאשה אלא ע"כ דלא לקי כנ"ל. ועפי"ז נ"ל דשפיר נקטינן בפי' הגמר' לקמן בסמוך ולעיל דף מ' דקנס תלי' דוקא בקטלא כמ"ש תוס' סנהדרין ח' שם והא דדחי התוס' לעיל מ' פי' זה וגם הכא ד"ה הא לא"ה וכו' מסוגי' דסנהדרין הנ"ל וגם מסוגי' דערוכין הנ"ל כמ"ש המל"מ הלכות נערה והניח בצ"ע על התוס' לעיל וגם על הגמר' מש"ס ערוך דערוכין הנ"ל וכן קשה על תוס' דסנהדרין ולפי מ"ש א"ש דזה מוכח בסוגי' דמלקות וק' סלע הוקשו להדדי דהא פריך נלקי נמי ולשלם ק' סלע נמי אע"ג דלא תני במתניתן כלל מדין מלקות וצ"ל דהוקש לק' סלע וכיון דפטור לר"ל מק' סלע בקטנה משום נערה מלא אף דזה בק' סלע כתיב הה"נ ממלקות פטור וכיון דהעלנו דמלקות רק משום דגרם לה קטלא א"כ בקטנה ודאי פטור ממלקות דלא גרם קטלא דלאו בת עונשין היא ואם כן היינו דפריך ל"ל נערה מלא בק' כסף וממילא נמי ממלקות פטור מהיקשא ות"ל ממלקו' פטור משום דלא"ב עונשין היא וממיל' פטור נמי מק' כסף מהיקשא למלקות ודוק וסרה תמיהת המ"ל וגם הרא"ה תמה כן לעיל על התוס' והגמר' לעיל מ"ם ונעלם מהמ"ל דברי הרא"ה ותירוצו של הרא"ה דחוק ע"ש ולפימ"ש אתי שפיר הכל לנכון. אריב"ח וכו' על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה וק"ל אם כן מאי הק' לעיל דלמא ומתה לרבות לקנס ומלקות נמי הרי בהדיא מיעט קרא א"כ אב וה"ה הורתה שלא בקדושה וצ"ל דפריך מעיקרא לרבא דפליג וס"ל חייב בא"ל אב א"כ דלמא ומתה לרבות נמי הורתה שלב"ק אמנם הרי כל הכרח רבא הוא דלא דרש לאבי הנערה מדאיצטרך בתולת ישראל למעט בתולת גרים ואם כן המק' דע"כ לא אסיק הא כדהקשה התו"י הנ"ל באמת דמאי פריך מה"ט כנ"ל אם כן לכ"ע דרשינן לאבי הנערה והדק"ל מאי פריך ונ"ל דגם על רש"י במתניתן ק"ל כה"ג דפי' על א"ל ק' סלע דכולה פרשה בישראל כתיב ולריב"ח ות"ל דהרי א"ל אב כתי' לאבי הנערה וצ"ל נמי דפי' אליביה דרבא אמנם לפימ"ש התוס' ד"ה המוציא דלר"ע