חידושי מהרי"א על כתובות לט

נמי אי דקא אזלי וכו' כל דפריש וכו' מלבד שמפורש כן וגם מוקדם הוא, ועוד מאי המשך קושייתם דוקא אחר שהקדימו לפרש דקבוע הוא תוך ביתם דוקא, ומהרש"א הקשה אקושי' הש"ס מט' חניות וכו' מ"ש שלא הקדים הש"ס להקשות כן על ר"י דפוסל אפילו ברוב כשרים ע"ש, יש לדקדק נמי מקודם כי פריך הש"ס אי דאזלי וכו' כל דפריש וכו' הו"ל להקשות כן מ"ש דכא פריך הש"ס הכי לעיל על ר"י גופיה דפוסל אפילו ברוב כשרים נימא כל דפריש וכו' ונ"ל דהרמב"ם בפרק ח"י מא"ב הובא לשונו בש"ע א"ה סוף סימן ו' ס"ל דתרי רובי נמי לא מהני אם הבעילה בעיר הי' משום דהו"ל קבוע אא"כ נבעלה בפרשת דרכים ועיין ב"ש ס"ק ל"ג ול"ד, וגם הטור מודה בודאי קבוע ע"ש שהעלה הב"ש טעמייהו למסקנ' דמעלה עשו ביוחסים ס"ל בעינן תרי רובי על פי הדין ולא משום גזירה. ולענ"ד נ"ל גם להס"ד דמשום גזירה בעינן תרי רובי נמי מוכח דמהני תרי רובי דוקא אם היה הבעילה בפ"ד חוץ לעיר והוא מלשון הש"ס דאמר ר' ינאי אבל פירש אחד מציפורי ובעל וכו' והול"ל אחד מאינשי ציפורי אע"כ דאי בעיר נבעלה אפילו לא ידעינן אם נבעלה מאנשי ציפורי אלא מאנשי סיעה ממקום אחר נמי הולד שתוקי לכן נקט פירש אחד מציפורי דייקא ור"ל מן העיר ציפורי פירש לחוץ לעיר בהא הוא דמהני בשעת קרונות ר"ל תרי רובי ולא זולת ומוכח לה כן ממתני' גופא דנקט שירדה וכו' מנן העיין ולמה ליה לציין מקום מילוי המים פשיט' דמקום שממלאים ממנה מים מעין הוא, ורש"י פירוש מן העי"ן מן המ"עיין ותמוה מאי חידש הא תנא לשנא דקרא נקט על העין בדרך שור בפרשת לך לך ואבא היום אל העין בפ' חיי שרה, ומ"ש ולמה שינה רש"י, לכן נ"ל תנא דייק בלישניה שאותו מקום שירדה התינוקת למלאות משם מים חוץ לעיר היה לכן נקט מן העין שסתמו חוץ לעיר כמ"ש ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים כו' יוצאת חוץ לעיר וכן בדרך סור בפ' ל"ל הנ"ל ולמה ליה למתניתן למנקט שכך היה מעשה אע"כ משום דבכה"ג הוא דמהני תרי רובי אבל נבעלה בעיר לא ולכן לא נקט מתניתן לשון מעיין שהוא נמי לשנא דקרא וכונת רש"י הוא לפרש רק דלשנ' דמעיין הוא ולא עין ממש של אדם, ואם כן מעיקר' על ר"י לא קשי' ליה נימא כל דפריש וכו' משום דבריית' לעיל י"ג לסתר ולחורבא דמוקי לה ר' אסי בחורב' דמתא ובחורב' דדברא הא אתותב ולזעירי שפיר י"ל דוקא בחורב' דמת' הוא דפליג ר"י ופוסל אפי' ברוב כשרים ולא אמרינן כל דפריש וכו' משום דהו"ל קבוע טפי אבל השתא אסיק פירש אחד מציפ"ורי דייק' ומ"מ בעינן תרי רובי פריך שפיר אמאי נימא כל דפריש חוץ לעיר וכו' וכי משני לה משום ספק קבוע ופריך מ"ש מט' חניות הקשה מהרש"א שפיר דהו"ל להקשות מקודם כר' יהושע מיש מט' חניות דמהני כל דפריש גם בתוך העיר. וא"כ על המקשה אי אזלי וכו' כל דפריש וכו' לק"מ קושית תוס' כיון דקושית ש"ס קאי אפירש חוץ לעיר י"ל בנזיר שם בשוקא אשכחה וכו' היינו תוך העיר דוקא התם הדרה לניחותא מקרי קבוע אבל קושית הש"ס אפירש חוץ לעיר ציפורי קאי לא אמרינן הדרה לניחות' נימא כל דפריש:

אבל כי משני דלמא אזלה לגבייהו ופי' תוס' לתוך ביתם דוקא אבל לתוך העיר אמרינן כל דפריש ולא הוי קבוע כהוכחת התוס' הקשו תו שפיר לפי הקדמ' זו הא תוך העיר עכ"פ באדם הו"ל קבוע משום הדרה לניחות' ולא דמי לבשר בין החניות וגם לתינוק דל"ל בהו הדרה לניחות, כנ"ל ברור כונתם, ולפירוש רש"י בנזיר י"ב שם הדרה לניחות' משום כל כבודה בת מלך פנימה לק"מ קושית תוס' הכא דבאשה דוקא איתא לסברא זו מה"ט והכא באיש לא לפי שרוב מלאכתו בחוץ ומ"ש תוס' בסוף תי' בשעה שאוסרה הרי הוא נייד, אין מדוקדק דהא כיון דנייד אין אוסרה דאמרינן מרובה פריש אלא ר"ל בשעה שבא עליה ונולד הספק אי אוסרה. גמרא ומי בעינן תרי רובי והתניא ט' חנויות וכו' קשה למאי דלא אסיק התי' מעלה עשו ביוחסין ע"כ לא ידע נמי מהא דרב אמתני' דתינוק מושלך וכו' דליוחסין לא וא"כ אדמותיב מברייתא דט' חנויות טפי הו"ל להקשות ממתני' דתינוק מושלך וכו' אם רוב נכרים וכו' רוב ישראל וכו' או משום דרווי' דתינוק אתנוקת עדיף אי משום דמתני' אלימא לאקשוי מינה טפי מברייתא כדאיתא בגיטין כ"ז ע"ב, ונ"ל דקושי' ש"ס הוא כמו דגזרינן הכא רוב סיעה אטו ספק קבוע ה"נ נגזור התם נמצא אטו לקח מקבוע אבל בתינוק מושלך לא שייך למיגזר אטו פקח תינוק מן הבית לכן סגי ברוב א'. אבל קשה מאי פריך דלמא ברייתא דט' חנויות כר"ג ולפי' רש"י דוקא כר' יהושע אסקינן דבעינן תרי רובי', ונ"ל הא לר"ג רוב א' נמי לא בעי דמכשיר אפילו ברוב פסולים וע"כ ה"ט משום חזקת היתר וטענת ברי דידה משא"כ בט' חנויות מדר"י נשמע לר"ג בכה"ג דבעי' תרי רובי גם לר"ג ופריך שפיר לכ"ע ואדרבה לפמ"ש רשב"א בתשו' סי' ת"א דס"ס עדיף מרוב א"כ הרי באלמנת עיסה מסקינן לעיל י"ד ע"א דר"ג אוסר ס"ס דקיל לי' שמא וכ"ש דרוב לא מהני לדידי' באינה טוענת ברי וא"כ ברייתא דט' חנויות דליכא חזקת היתר וגם שמא הוא ומ"מ בנמצא מהני רוב ע"כ דלא כר"ג אתי' אלא כר"י דאלים לי' ס"ס ופריך שפיר והא גם לדידיה תרי רובי בעי' דחד רוב גרוע מס"ס ומשני מעלה עשו ביוחסין וא"ש גם לר"ג וכמ"ש תוס' לעיל סוף ד"ה אלמנת וכו'. אבל ק"ל מאי פריך הא בב"ב דף כ"ד אמרינן רוב ומצוי עדיף מרוב לחוד א"כ י"ל מה"ט נקט ברייתא במספר תשע חנויות וכו' אף על גב דרוב סגי בתרי לגבי חד נמי אבל משום דבעי' תרי רובי משום גזרה אטו קבוע וה"נ בתשע חנויות וכו' הו"ל רוב ומצוי דגם בשנים ושלשה הו"ל רוב אבל בתשעה מצוי נמי הוא ליקח מן הט' טפי יותר