חידושי מהרי"א על כתובות לח

בימות ס"ח:

ודף ס"ט. ולכן גם ר"א צריך לנאמנותה דככשר נבעלה, אמנם איסור זה דנבעלה לפסול לה כיון דלאו זונה היא לא נתרבתה היא בכלל דלא יקחו והיא אינה מוזהרת עליה וכמ"ש תוס' שלהי נדרים הכי בשם הר"א ממיץ ואם כן ר"א עדיפ' מדר"ג ס"ל דלר"ג י"ל ה"ט דנאמנת משום מתוך שנאמנת בברי שלה על עצמה דחזקה שלא תכשיל א"ע נאמנת גם עליו דר"ג ס"ל כהלכה דנבעלה לפסול לה בכלל זונה דקרא היא כחכמים ביבמות דף ס"א:

הנ"ל אבל ר"א לטעמיה ל"ל הכי ומ"מ ס"ל נאמנת אם כן ה"ט דשבק רבא למנקט בקושייתו גם לר"א דלפמ"ש הא דר"ג מכשיר אפילו ברוב פסולים ע"כ ה"ט משום סברת מתוך שנאמנת על עצמה וכו' אבל לר"א לטעמיה שאינה זונה ליכא איסור בדידה רק על הכהן האיסור באמת אינה נאמנת ברוב פסולים משום דרוב עדיף מחזקה אם כן ריב"נ שפיר מצי ס"ל כר"א ומ"מ בעינן רוב כשרים. והא דלא משני באמת כן דכר"א דמתניתן ס"ל משום דלא תקשה הלכת' אהלכת' דקיי"ל מעשה רב ובהא קיי"ל דלא כר"א ביבמות ס"א הנ"ל. ובזה ניחא לי לתרץ קושית תוס' לעיל דף י"ג:

בד"ה מכשיר וכו' אסוגי' דקדושין ע"ד מאי קמ"ל אבא שאול הא גם ר"ג הכי ס"ל כדמוכח' בריית', ונ"ל דיש לדקדק על שמואל לעיל י"ב וי"ג דאמר הלכה כר"ג מאי קמ"ל פשיט' יחיד ורבים הלכה כרבים כיון דר"ג ור"א פליגי על ר"י אין דבריו של אחד במקום שנים, ועוד מ"ש הלכה כר"ג דנקט ושבק לדר"א הול"ל הלכה כר"ג ור"א, ולפמ"ש אתי שפיר דמדקאמר לעיל י"ד. שמואל לר"י הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובד' עד דאיכא רוב כשרים ע"כ הלכה כר"ג בדיעבד אפילו ברוב פסולים קאמר לכן דוקא כר"ג לבד קאמר דאילו ר"א לא ס"ל בהא כר"ג ברוב פסולים, אם כן הא ודאי טובא קמ"ל שמואל דברוב פסולים הו"ל ר"א ור"י שנים לגבי ר"ג והו"א הלכה כרבים בהא קמ"ל הלכה כר"ג, ואם כן אבא שאול נמי הא קמ"ל כר"ג אפילו ברוב פסולים ולא כר"א ור"י ומתניתן הכא לא תנן ליה וכן אמר א"ש כיון דמתניתן ר"ג ור"א אומרים נאמנת קתני ולצדדים קתני דר"ג אפילו ברוב פסולים ולר"א לטעמיה דוקא ברוב כשרים אם כן לא מצי תני וכן אמר א"ש ודוק. אבל ק"ל רבא דפריך הכא לרב נחמן הכי אי כר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר כיון דס"ל לר"ג כן לדידיה א"כ רבא לטעמיה למה הוצרך בקדושין ע"ד לומר הלכה כא"ש דקמ"ל אפילו ברוב פסולים הא לא קמ"ל מידי לדידיה והול"ל טפי הלכה כר"ג, ונ"ל לפמ"ש בתשובת מור"ם איסרלש סימן כ"ד כ"ה לפרש דא"ש קמ"ל אפילו להכשיר בתה דל"ל חזקות כשרות ואפילו ברוב פסולים נמי והיינו א"ש קרא שתוקי בדוקי וכו' אול"ד קאי אבל מתני' ריב"נ הכא קאי ב"ה תנשא לכהונה בהא פשיט' ליה לרבא דר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר ושפיר קאמר הלכה כא"ש דאפילו בתה וברו"פ נמי וכה"ג כתב מור"ם שיף לעיל. אי כר"י אפילו ברוב כשרים נמי פוסל והקשה בספר האהל עולם לפמ"ש מהרש"א לקמן הא דלא פריך הש"ס לר' יהושע מבריית' דט' חניות די"ל טעמיה דר"י דלמא אזלה איהי לגבייהו והו"ל קבוע אם כן מאי פריך רבא הכא ממתני' הא מתניתן ירדה למלאות מים קתני ולא אזלה היא לגבייהו לכן גם לר"י מהני רוב ע"ש, ולענ"ד אדרבה כיון שלא הוזכר במשנה הבועל אלא ונאנסה קתני משמע דהיא אזלה לגבייהו אלא בלא כונה שכונתה היתה לירד למלאות מים ובדרך הלוכה פגעה באחד בביתו ונאנסה:

שם והו"ל קבוע ופריך שפיר הא ר"י פוסל בכה"ג כנ"ל. ובזה מובן לשון רש"י במתניתן שפירוש אם רוב העיר כשרין להשיא וכו' שאין רוב העיר מן הפוסלין אשה לכהונה ותמוה טובא מלבד דשפת יתר הוא כיון דרוב כשרים ודאי אין רוב פסולין, עוד זאת שפי' זה סותר לשנא דמתניתן דהא איכא בין רוב כשרים ובין רוב פסולים מחצה על מחצה ומתני' אם רוב כשרים נקט מוכח דמחצה על מחצה לא מהני ורש"י פירוש אם אין רוב פסולים וכו' מוכח דמחצה על מחצה נמי מהני וצ"ע. ונ"ל ברור דהא קשי' ליה לרש"י קושית הס' הנ"ל, וגם מתניתן גופא קשי' ליה איך קתני אם רוב כשרי' והא משמע דאזל' היא גבייהו ונאנסה מדלא הוזכר הבועל כלל דהול"ל ובעלה אחד או ואנסה א', ועכ"פ ספק היא דלמא אזלה היא לגביה והו"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי לכן פרש"י באמת מתניתן ה"פ אם רוב העיר כשירין וכו' ר"ל לשלול רק שאין רוב העיר מן הפוסלין אלא דמחצה על מחצה נמי מהני כנ"ל. אבל ק"ל אם כן בהיפוך מאי פריך רבא אי ר"ג אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר דלמא ה"ט דר"ג מודה הוא רובא וחזקה רובא עדיף אלא משום דלמא אזלה היא לגביה והו"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי להקל לכן מכשיר ברוב פסולים אבל לא ברוב פסולים ממש ואם כן היינו נמי כמשנתינו לפמ"ש רש"י, ונ"ל הא ריב"ל מוכח לה לעיל י"ג:

מבריית' דר"י מייתי ראיה משבויה ע"כ מאן דמכשיר אפילו ברו"פ נמי ע"כ ברוב פסולים ממש נמי דהא בשבויה כל פסולים אצלה וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה מסייע ליה וכו' ול"ל קבוע התם וה"ט דר"ג משום דאלים ליה ברי ופריך שפיר, ובהא ניחא לי אחריתי דק"ל דתוס' הניחו בתימה לקמן ט"ו. לר"ש קבוע מנ"ל והר"ן בחידושיו ה' שיטות מס' סנהדרין תירץ באמת ר"ש לית ליה דין קבוע, ואם כן מאי פריך ריב"נ כמאן דלמא לעולם כר"ג ס"ל אלא טעמ' דר"ג הוא אע"ג דרובא עדיף מחזקה משום דלמא אזלה היא לגביה והו"ל קבוע אם כן י"ל ריב"נ לית ליה קבוע אלא כר"ש ס"ל, אמנם לפמ"ש א"ש דמבריית' דשבויה לעיל י"ג מוכח ברוב פסולים ממש נמי. דף ט"ו תוס' דלמא אזלה וכו' פירוש לתוך ביתם וכו' וא"ת דבנזיר וכו' משמע לגבי אדם לא שייך כל דפריש וכו' ויש לדקדק דהו"ל לציין קושייתם על המקשה דפריך ורוב העיר