חידושי מהרי"א על כתובות כט

מתני' הגדול שבא על הקטנה וכו' כתובתן מאתים וכו' וק"ל הא תני ליה רישא לעיל הגיורת וכו' פחותות מבת ג' שנים וכו' כתובתן מאתים ונ"ל לעיל הו"א נהי דבחזקת בעולות מחזקינן להו היינו על פי רוב נכרים פרוצים בעריות, אבל מיעוט איכא שאינן בעולות וכיון דבתולה נולדה י"ל רישא ה"ט דכתובתן ק"ק דסמוך מיעוט שלא נבעלו לחזקת בתולה ואתרע רוב פרוצים קמ"ל מתני' הכא הגדול שבא בודאי על קטנה נמי כתובתה מאתים כנ"ל, ואע"ג דמתני' בחדא מחתא כללינהו להני שלשה נ"ל דמ"מ אינם שווים בדינם אלא לצדדין קתני להו דר"מ דס"ל כתובה דאו' נ"ל בעינן דוקא כמוהר הבתולות שאין מוכת עץ ולא בעולות קטן אבל אלו קטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דר"מ נ"ל רק מדרבנן הוא אבל גדול שבא על הקטנה כיון דבתוליה חוזרין כתובה דאו' לר"מ וכן מ"ש רש"י בד"ה כתובתן מאתים וכו' לא איבדו בכך כתובתן אם נשאה סתם ולא פירש לה כלום, משמע דאילו התנה בפירוש שתהא בתולה ממש איבדה כתובתה נ"ל נמי דקאי רק על הני תרתי גווני קטן שבא על הגדולה ומ"ע אבל גדול שבא על קטנה כיון דבתוליה חוזרים אפילו פירש לה שתהא בתולה נתקיים תנאו קרינן ביה כנ"ל. שם הגיורת והשבויה וכו' הא דתני לשבויה באמצע נכרית ושפחה נ"ל דק"ל שבויה אמאי כתובתה מנה הא י"ל חזקות כשרות שלא נבעלה ולמה נחזקינה בבעולה ואי משום דרוב נכרים פרוצים עדיף מחזקה הא רובא דתליא במעשה הוא ביאת זנות שאינו בא ממילא כמו אדם שבא על אשתו שכתבו תוס' ביבמות קי"ט ע"א, ונ"ל דוקא ביאת איסור מקרי תלי' במעשה לפי לשנא דתוס' הנ"ל אבל נכרים דפרוצים בעריות הרי נעשה להם כהיתר וממילא הוא בא ולא תליא במעשה מקרי ורובא עדיף, ועדיין הא קיי"ל עד אחד נאמן באיסורין ואם השבויה אומרת ברי לא נבעלתי וחזקת כשרות וחזקת הגוף מסייע לה הול"ל דמהימנא וכתובתה מאתים, ונ"ל דקטן הא אין נאמן באיסורין עיין רמ"א יו"ד סוף סי' קס"ז וברי שלה אינו ברי כיון דלאו בת דעת היא וא"כ הא קמ"ל מתני' דתני לשבויה באמצע שדינה שוה עם נכרית ושפחה דאפילו אומרת ברי לא נבעלתי כתובתה מנה, ומטעם הנ"ל, וממילא אם נשבית בגדלות באמת נאמנת בטענת ברי שלה לא נבעלתי וכתובתה מאתים משא"כ בנכרית ושפחה. פי' רש"י בד"ה כתובתה מנה אם ניסת לאחר סתם וכו' ולעיל תלי רש"י הסתם בדידי' אם נשאה סתם ולא פירש לה כלום נ"ל פשוט לדיוקא דאלו פירש כנ"ל, אבל הכא ל"ל אלו פירש הוא דהא טפי פשיטא דכתובתה מנה אם פירש ע"מ שתהא בתולה אלא לדיוקא אתי אם פירשה היא וטוענת ברי בתולה היא ורוצה בכתובה ק"ק באמת כתובת' ק"ק ומתני' בניסת סתם מיירי מחזקי' לה בבעולה, אמנם לקמן בבריי' אפי' י"ל עדים שלא נסתרה כתובתה ק' קתני. גמרא מתיב ר"נ היא אומרת וכו' אלא אמר רבא וכו' ק"ל הול"ל תיובתא דרמב"ח ונ"ל דרש"י פי' בד"ה עשאה וכו' כתובתה מנה:

וכן לענין כהן גדול דתנן לא ישא את מ"ע הא נמי אסורה לי' עכ"ל, ולכאורה לתוס' בד"ה ושמואל דבלא השיר בתולים איירי קשה נהי דלענין כתובה ס"ל לרב עשאה מ"ע דדעת הנושא שלא תהיה בעולה כלל אפילו מביאת קטן אבל לענין נשואי כה"ג דמ"ע שפיר ממעטי' מבבתוליה שיהי' כל בתוליה קיימים אבל בעילת קטן כיון דלא השיר בתוליה מנ"ל שאסורה לו, ונ"ל משום דודאי רוב פעמים ביאת קטן משיר בתולים ומה"ט אסורה לכה"ג דסתמא אינה בתולה אלא דהכא מיירי בלא השיר ומ"מ רב לטעמי' ס"ל אפילו להוציא ממון הולכין אחר הרוב ומכ"ש להחזיק לכן כתובתה מנה ס"ל. ולענין הלכה באיסורי קיי"ל כרב ובדיני כשמואל נ"ל הכא לענין דינא איתשל ואתמר פלוגתייהו גבי כתובה הלכה כשמואל גם לענין איסור להנשא לכה"ג, וא"כ לרב לק"מ קושי' ר"נ על רמב"ח ממתני' דרמב"ח במ"ע ממש קאמר דלכ"ע בלא הכיר בה ולא כלום אבל מתני' אומרת מ"ע אני היינו אומרת בעילת קטן היא דהו"ל כמ"ע לרב וא"ש טענתו דבעל דנקטה משנה בלשון זה אלא דרוסת איש והל"ל אלא בעולה את וצ"ל בל' נקי' נקט אבל לרב א"ש היא אומרת מ"ע היינו בעילת קטן שאין אוסרה על בעלה שאין ביאתו ביאה ומתני' ר' מאיר היא דכתובתה מאתים והוא אומר לא כי אלא דריסת איש את דייקא איש ולא קטן ובהא מודה רמב"ח כיון דלא השיר בתוליה בביאת קטן משא"כ במ"ע וצ"ל כיון דקיי"ל הלכה כשמואל בדיני לא רצה לאוקמי לרמב"ח דס"ל כרב שלא כהלכה ולכן לא סלקא בתיובתא כיון דאי כרב ס"ל מיהת לק"מ כנ"ל. ודע דהמ"ל פח"י מא"ב הקשה לר"א דביאת פנוי אפנויה עשאה זונה א"כ למאי נ"מ צריך קרא בכה"ג בתולה ולא בעולה ות"ל ממ"נ ע"י נשואין היא אלמנה או גרושה ואי בלא קדושין היא זונה וסיים ודוחק לומר למעט מ"ע לבד אתי ר"ל דבתולה ולא בעולה משמע, אמנם נ"ל דר"א כרב ס"ל ואתי למעט בעילת קטן פחות מבן תשע דאסורה לכה"ג והעיטור באות ק' כתובה פסק הלכה כרב דביאת קטן עשאה מ"ע וכתובתה מנה דקיי"ל כרבנן דר"מ ע"ש ותמי' על הב"י בא"ה סי' ס"ז שלא הביא דעת העיטור בזה, וגם הב"ש סק"ג שם דייק משמעות הש"ע אפילו לא הכיר בה י"ל מנה ובעיטור שם בהדיא כתב כן עש"ה וצל"ע, והעיטור שם מביא ירושלמי אמתני' וז"ל איזו קטן ואיזו קטנה קטן פחות מבן ט' שנים קטנה פחותה מבת ג"ש ויום א' ניחא קטן הבא על הקטנה בתוליה חוזרין קטן הבא על הגדולה אין בתוליה חוזרין תפתר שבא עליה שלא כדרכה א"ר אסי ברבי בון ואפילו תימא בכדרכה קטן ביאתו ביאה, אבל אין בו כח ליגע בסימנין ותני כן מעשה ועיברה ועדיין בתוליה קיימין עכ"ל. והנה תי' ר' אסי לענ"ד מוכח כן בברייתא בנדה דף ח' ע"ב ת"ר נשאת וראתה דם מחמת נשואין ילדה וראתה דם מחמת