חידושי מהרי"א על כתובות קסא

ועוד א"כ ר' יהודא היא ק' אי מזונות דרבנן הרי קיי"ל לר"י עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ולא מהני תנאי כמ"ש הב"ש סוף סי' ס"ט ונ"ל או דה"א מתני' ר"מ וס"ל מזונות דרבנן ור"מ לטעמי' ס"ל בממון לא עשו חיזוק כלל אף כשל תורה כמ"ש תוס' לעיל כ"ו ע"ב, א"נ היא מתני' ס"ל מזונות דאו' ואתי' כר' יהודא דתנאו קיים, ועוד א"נ מזונות דאו' בהגיע זמן ולא נשאו להמשנה ראשונה ודאי מזונות רק דרבנן דקרא כתיב שארה וכו' ועונתה לא יגרע בנשואה ממש וה"א כר"מ אתי' וכאלו התנה ותנאו קיים עכ"פ להגיע זמן וכו'. גמרא אי דא"ל וכו' מ"ט דר"ל דקפטר וכו' מ"ט דר"י דקמחייב ויש לדקדק ב' תיבות אלו דקפטר וקמחייב יתור נפיש הוא דהל"ל רק מ"ט דר"ל מ"ט דרי"ו, ונ"ל דהנה תוס' פי' ד"ה אי וכו' דמיירי בטוען משטה וכו' או שלא להשביע וכו' ונ"ל דהה"נ בטוען להד"מ אי לא אמר אתם עדי לא הוחזק כפרן כדקיי"ל בח"מ סי' פ"א. אמנם טעמא הוא משום מילי דכדי לא דכירי אינשי ובסברא זו פליגי אמוראי בשבועות וא"כ ק"ל מאי פריך הש"ס דלמא דלא א"ל אתם עדי ובטוען משטה או שלא להשביע וכו' באמת מודה ר"ל לרי"ו ופליגי בטוען להד"מ דרי"ו לטעמי' בב"מ י"ז הוא דחדית לן האי דינא דהוחזק כפרן לכן חייב ס"ל אבל ר"ל לא ס"ל הוחזק כפרן, ונ"ל אדרבה הרי בשבועות ל"ד ע"ב ר"ל הוא דס"ל הוחזק כפרן אפי' גבי אמר לא עבר בצד עמוד פלוני ועדים אומרים שהשתין מים שם והוא גרע טפי ממילי דכדי כמבואר שם בגמ', ועוד הרי רי"ו בב"מ מדנקט דינו שאמר להד"מ וחזר וא' פרעתי ולא נקט רבותא טפי ע"כ דלא ס"ל כר"י דשבועות אלא מילי דכדי לא דכירי ולא הוחזק כפרן וא"כ אי הוי פליגי איפכא רי"ו ס"ל פטור ור"ל ס"ל חייב באמת לא הוי ק' מידי קושי' הש"ס דהמ"ל דפליגי בלא א"ל אתם עדי ואזלי לטעמייהו בטוען להד"מ אי הוחזק כפרן או לא אבל כיון דרי"ו חייב ס"ל ור"ל פטור ס"ל פריך הש"ס דל"ל בטוען להד"מ פליגי אי הוחזק כפרן במילי דכדי וכו' דא"כ איפכא מבעי' להו מ"ט דר"ל דקפטר ומ"ט דר"י דקמחייב דייקא איפכא הל"ל, ובפי' רש"י נראה דגרס בדר"י מ"ט דר"ל דקפטר ובדרי"ו גרס רק מ"ט דרי"ו וא"ש נמי לפמ"ש דהנה לר"ל מפורש בשבועות הנ"ל דס"ל הוחזק כפרן ושפיר ק' אי בכה"ג מ"ט דר"ל דפטר איפכא הל"ל אבל לרי"ו אין מפורש כ"כ דס"ל פטור כה"ג לכן לא גרס כנ"ל והנה במ"ש תוס' דטוען משטה וכו' קשה לכאו' דהא קיי"ל משטה וכו' לא מצי טען אלא בתבעו דוקא עי' בטוח"מ סי' פ"א ול"ב ומוסכם מכל הפוסקים ומוכח בש"ס סנהדרין שם שוב ראיתי בתוי"ט שהניח בתימא על תוס' בזה, והנה י"ל לכאורה דוקא בהודאה בעי' תובעו שיוכל לטעון אח"כ משטה וכו' משא"כ בחיוב מחיוב מחדש לא שייך כלל תובעו ומצי אמר שפיר משטה וכו' וא"כ תוס' לטעמם בשם ר"ת לקמן דמוקים כולה סוגי' בחיוב מחדש א"ש פי' תוס' ולזה העיר א' מהתלמידים איברא ז"א חדא דהכא עדיין לא קאי תוס' אליבי' דר"ת מדמייתי תוס' שיטתו לבסוף הסוגי', ועוד הר"ת נמי לא אמרה לענ"ד אלא למסקנת תי' הגמ' אבל בס"ד דמקשה לכ"ע מיירי בהודאה דמק' בפשוט אי דא"ל אתם עדי מ"ט דר"ל דפטר וע"כ סמך אמתני' דסנהדרין כמ"ש רש"י והתם לא בחיוב מחדש מיירי אלא בהודאה ואם כן תוס' שציינו על המקשה עדיין ק' כנ"ל לכך נ"ל דתוס' ס"ל דסוגי' מיירי שפיר אף בטבעו דהא מדמי הש"ס הא למתני' להק' על ר"ל ומתני' הרי בתבעו מיירי דהא ופסקה עמו תנן ועוד האומר לחבירו משמע דתבעו דאל"כ ל"ל דנקט כלל לחבירו הל"ל האומר בפני עדים חייב אני לפי מנה ועמ"ש לקמן מזה בס"ד וע"כ בתבעו נמי מיירי כנ"ל ברור ולק"מ. גמרא ה"ד אי דא"ל וכו' וק"ל לשיטת הרמב"ן והמחבר סי' פ"א ס"י וסייעתם דהודאה בפני ע"א מחייבו שבועה אם כפר א"כ מאי פריך הש"ס דלמא מיירי בהודה בפני ע"א וא"ל אתה עד ואי הוי טען להד"מ הי' חייב שבועה גם לר"ל אבל כיון שטוען משטה וכו' או שלא להשביע וה"ל מחויב שבועה ואי"ל וס"ל כרי"ו משאיל"מ ור"ל ס"ל כרב ושמואל דל"א משאיל"מ ונ"ל מזה ראי' לשיטת הרשב"א מובא בסמ"ע וש"ך סי' ע"ט סק"כ דבכה"ג דע"י ב' חייב ממון רק ע"י שהוחזק כפרן לא אמרי' בע"א דין משאיל"מ ע"ש והרמב"ם דס"ל אמרי' משאיל"מ אף כה"ג ע"כ ס"ל כדעת הרז"ה והגאון וסייעתם בסי' פ"א דליכא שבועה כלל בהודאה בע"א דאל"כ ק' כנ"ל ה"ל לאוקמה הכא בה"ג אמנם הרמב"ם לטעמי' בהדיא פסק הודאה בפני ע"א מהני כמ"ש הטור סי' פ"א בשמו וא"כ קשי' עלי' לטעמי' כנ"ל מאי פריך הכא וכן המחבר לטעמי' בסי' ע"ה סי"ג פסק כהרמב"ם וגם בסי' פ"א כהרמב"ם הנ"ל וא"כ ק' כנ"ל דגם דעת תוס' כן הוא דס"ל כדעת הרמב"ם בתרתי וקשי' כהו כנ"ל ומזה הכריחו דע"כ סתמא דש"ס ידע דרי"ו כרו"ש ס"כ דל"א משאיל"מ וכמ"ש תוס' ביבמות ל"ח ד"ה ובה"א שם וא"ש נמי בזה לשנא דש"ס מ"ט דרי"ו דקמחייב דייקא הוא שפת יתר הנ"ל והשתא א"ש דאילו אמר אחר חייב לק"מ די"ל פליגי בע"א אי אמרי' משאיל"מ אבל מאי טעמא דרי"ו דקמחייב דייקא וראיתי בספר אהל דוד תמה על תוס' דיבמות הנ"ל בדף י"ג מספרו דבירושלמי פ"ז דשבועות הלכה ז' ומובא בהגה"מ פי"ז הל' מלוה ולוה אי' בהדיא דרי"ו ס"ל דלא כרו"ש ונ"ל דתוס' הוכיחו דע"כ ש"ס שלנו פליג אירושלמי אליבי' דרי"ו, ועפי"ז ארווח לן שמעתין דתוס' הכא בסוף הסוגי' הביאו הירושלמי להק' על שיטת הר"ת דאי' שם רי"ו ור"ל תרווייהו ס"ל בחיוב מחדש פטור וסיימו תוס' וז"ל ואעפ"י שלפי הירושלמי ק' דרי"ו אדרי"ו אין לחוש דבכמה דוכתא פליג אגמ' שלנו עכ"ל ולפמ"ש מבואר דאזלי ירושלמי וגמרן לטעמייהו דגמרן ס"ל אליבי' דרי"ו דס"ל כרו"ש ועכ"ל דס"ל חייב גבי חיוב מחדש כשיטת ר"ת במסקנת הגמ' אבל הירושלמי לטעמי' אליבי' דרי"ו א"צ לאוקמתי' דגמ' כלל דפליגי בחייב אני לך מנה בשטר די"ל בפשוט בהודאה בע"א פליגי ורי"ו לטעמי' משאיל"מ ס"ל וכי קושי' הנ"ל ולק"מ ודוק, ועי'