חידושי מהרי"א על כתובות קנב

ל"ל או"ר דפליגי ס"ל דגרע מרוב דאם כן יהי' פלוגת' רחוקה במציאות אלא ס"ל דה"ל חזקה דאתי' מכח רובא ולא אנן סהדי דהא עביד דפרע גו זמני' וא"ה בממון א"ה וכיון שכן הרי ר"פ האשה שנתארמלה אמרי' כיון דרוב נשים בתולות נשאת כברי ושמא דמי ודף י"ב אמרי' היכא דחזקה מסייע לבו"ש לכ"ע ברי עדיף ואם כן מ"ט דמ"ד ל"א חזקה זו וצ"ל משום דע"י החזקה מכח רובא נעשה בו"ש ה"ל רק בו"ש לחוד ומ"מ ק' למ"ד ברי עדיף ואפי' למ"ד לאו ברי עדיף ה"ט משום חזקת ממון והכא הרי להחזיק ממון הוא ונימא בו"ש ברי עדיף לכ"ע דחזקת ממון מסייע לי, איברא ז"א למ"ד לפ"א חזקה זו הרי שפיר מוקמינן ממון אחזקת מרי' ול"א בו"ש ברי עדיף ואם כן אין לחלק בין טענת ראובן בין לטענת שמעון דטענת ברי דראובן נמי שמא הוא כמובן אבל ק' הא אביי לטעמי' ס"ל בו"ש ברי עדיף כמ"ש תוס' כתובות י"ב ואם כן איך לא ס"ל ב"ב סם חזקה זו וכו' ועי' סמ"ע וש"ך רסי' ע"ח מזה וצ"ע, ומ"מ נראה לי לתרץ קושי' תוס' דז"ל רש"י גיטין י"ז ע"א משום פירי וכו' וכשתתבע לדין יהי' עה"ת שיאמר לה קודם גירושין מכרתי וק"ל אפי' אי ליתא בעל קמן הרי טענינן ללקוחות ומ"ש שיאמר לה דנקט רש"י ודוחק לומר דלא נחת רש"י לזה ונקט עיקרא דמלתא דמצי אמר לה כן וממילא הה"נ דטוענין כן ללקוחות לכך נ"ל דבר חדש דהא דטוענין ללוקח תק"ח הוא ולא דינא דאו' ואם כן בלוקח בקנין דרבנן כמו לפירות כ"מ דיכול למוכרן בתק"ח ה"ל כמו ת"ק לת"ק ולא עבדינן ואין טוענין ללוקח בכה"ג ואם כן ה"נ משכחת שלא קנה לוקח השדה עדיין בקנין דאו' אלא בסוטימתא כגון שתקע כפו ע"י בחו"מ סי' ר"א ובקינין דרבנן כיון דלא קנה עדיין מה"ת אין טוענינן ללוקח כנ"ל לולי דמסתפינא לחדש דבר כזה שלא נמצא עדיין בראשונים. דף צ"ג רש"י ד"ה עד שלא החזיק וכו' אם לא נתן מעות וכו' וק' אם כן לישנא דגמ' בא"ד אחוי טרפך ואשלם לך משמע דכבר נתן לו מעות שוב ראיתי שהרגש בזה הש"ך סי' רכ"ו ונ"ל לתרץ דק' עוד לרש"י קושי' תוספות דבכה"ג פשיטא הוא ונ"ל דק"ל לשון רש"י ד"ה אין יכול וכו' נקנה בחזקה כי א"ל חזק וקני וכו' וק' דזהו דוקא בהחזיק שלב"פ אבל החזיק בפניו אין צריך שיאמר לו כלום רק שתיקתו ולא מוחה מהני עי' ש"ע חו"מ רסי' קצ"ב ואם כן מנ"ל לרש"י לפרש דמיירי הכא בהחזיק שלב"פ ולא פירוש כפשיטו ונראה לי שפי' כן לשיטתו כדי לתרץ על עצמו קושי' פשיטא הנ"ל אי לא נתן מעות והיינו דאי פי' החזיק שלב"פ וא"ל חזק וכו' אם כן עד שלא החזיק נמי פי' חזקה המועלת אלא החזיק שלב"פ ולא א"ל כך חזק וקני ואם כן נהי דפשיטא דמוכר יכיל לחזור כיון דליכא שום קנין לא מעות ולא חזקה אבל קמ"ל טובא דאפי' לוקח שכבר החזק וכיוון לקנותו מ"מ כיון דלא הועילו מעשיו נמי יכול לחזור בו לטובתו, ועדיין ק' מנ"ל הא גופא לרש"י דלמא מיירי החזיק בפני' וממילא ע"כ מיירי נמי בנתן מעות דאל"ה ק' פשיטא ונ"ל כיון דכל זמן שלא קנה הדבר בא' מהקנינים ובפני עדים הא יכול המוכר לחזור במקח או לטעון משטה הייתי בך או לכפור לו תנאי המקח שהי' בניהם ואם כן כיון דל"ק ס"ל באחריות אף משהחזיק בה יכול לחזור לכן ס"ל לרש"י דזהו ע"כ דוקא כה"ג שהחזיק שלב"פ וא"ל לך חזק וקני דה"ט דלא מצי אמר סברת וקבלית חיית' דקיטר' שהרי באחריות קנאה מתחילה וגם כשהחזיק אדעתא דהכי החזיק בה ע"ד תנאי הראשון כיון דלא החזיק בה מעצמו אלא מוכר א"ל לך חזק וקני אילו הי' דעתו לחזור בו מהאחריות ה"ל למוכר להתנות, אבל החזיק בפניו ושתק המוכר ולא מיחה נהפוך הוא כיון שהי' יכול לחזור בו מהאחריות ואף מי שפרע ליכא כה"ג כיון שאין חוזר בו מגוף המקח לגמרי אם כן יכול לומר קודם הקנין משטה הייתי בקבלת האחריות או להד"מ ואיהו דהחזיק מעצמו קודם שא"ל מוכר כך חזק וקני אם כן עלי' דלוקח הי' להתנות דע"ד תנאי הראשון באחריות מחזיק בו וכיון דלא התנה לכן שתק המוכר ומצי א"ל חיית' דקטרי סברת וקבלית ולכן פי' רש"י מוכרח דמיירי החזיק שלב"פ וממילא מצי שפיר מיירי נמי אף בלא נתן מעות ולק"מ פשיטא כנ"ל וממילא י"ל דס"ל לרש"י ודאי בנתן מעות מיירי אלא רבותא נקט דאף בלא נתן מעות נמי מצי איירי וקמ"ל רבותא כנ"ל וכ"ז לל"ק אבל לל"ב דבאמת גם באחריות אין יכול לחזור בו שפיר יש לומר החזיק בפניו קאמר וממילא לא החזיק ר"ל לא החזיק כלל ומודה רש"י גם כן דל"ל בלא נתן מעות דאם כן תקשה פשיטא אלא ע"כ בנתן מעות ונקט שפיר לישנא ואשלם לך ודוק. תוספות ד"ה דאמרה לה מדו"ד וכו' לא איתפרש שפיר טעמא דהא מלתא עכ"ל וכוונתם נראה לי דהנה רש"י פי' קושי' הגמ' ותימא לי' בעלת ג' מאות לבעלת ר' הא סליקת נפשך ממנה וא"ל לחלק אלא במנה שני ותמוה לענ"ד מנ"ל לפרש כן דהא ודאי גם המקשה אסקי' אדעתי' שלא סילקה רק נגד בעלת המנה ממה שמגיע לה מחלקה אבל נגד בעלת ש' לא סילקה נפשה אבל קושי' המקשה הוא על הסך שגרמה היא להפסיד את שניהם ע"י סילוקה דאילו לא סילקה א"ע מבעלת ק' לא היתה בעלת ק' נוטלת רק שליש מק' ל"ג ושליש וע"י סילוקה נטלה כ' ואם כן אותן י"ו וב' שלישים תפסיד בעלת ר' מחלקה ולא תיטול בשוה עם בעלת הש', ונ"ל תוס' באמת הכי מיפרשים קושי' המק' אבל ע"ז אין מובן התי' אם הכוונה מדו"ד סליקת ולא מהני הסילוק כמו בר"פ הכותב אם כן הדק"ל בעלת ק' אמאי נוטלת כ' לכן נראה לי דאין הפי' כאן כמו בר"פ הכותב דסילוק רק על דו"ד קאי אלא הכא סילוק ממש הוא אבל טעמא אמרה למה סילקה את עצמו מבעלת ק' משום דו"ד דלא ניחא לה למיקם בדינא ודיינא עם בעלת ק' שהיא בע"ד קשה ואם כן רק חלקי מן הק' מחלתי נגדה דהיינו שתיטול עוד שמונה ושליש