חידושי מהרי"א על כתובות קמד

וכו' והק' אמאי כא פריך כן מרישא דמתני' יורשי ראשונה וכו' ועוד ק"ל לשנא דסיפא נשא הראשונה ומתה ונשא שני' וכו' מ"ש דנקט הכי דנשואי שני' אחר מית' ראשונה הי' וגם שפת יתר הוא לגמר' והי' לו לסמוך בזה אבבא דרישא מי שהי' נשוי ב' נשים ומתו אחת בחייו ואחת במותו שני' ויורשיה וכו' ונ"ל רישא קמ"ל אפי' אם פטרה לשני' משבועה וה"א כיון דיורשי ראשונה צריכים שבועה ולא השני' א"כ קודמים יורשי שני' קמ"ל דא"נ פטר לשני' אין היורשים בכלל וצריכים שבועה כדלעיל במתני' פ"ו וא"נ פטור השני' ויורשיה כיון דראשונה כבר נשבעה הם קודמים לשני' וא"כ אי מוקמינן סיפא דומי' דרישא כה"ג שפטר לשני' משבועה קמ"ל רבותא דאי הוי נקט סתמא ה"א דוקא בהי' נשוי ב' נשים הוא דשני' ויורשיה קודמים לפי שפטרה לשני' משבועה כדי להפקיע זכות יורשי ראשונה קמ"ל מתני' דאפי' בכה"ג מהני פטור דבעל אבל א"כ ק' אמאי דחיק הש"ס בשבועות על קושי' אא"מ שבועה לבניו לאוקמי מתני כשנשבעה ומתה ות"ל דמיירי כשפטרה משבועה ונ"ל מזה דס"ל לש"ס באמת כי ה"א הנ"ל לחלק דוקא בהי' נשוי ב' נשים מהני פטור אבל נשא שני' אחר מיתת ראשונא כדנקט מתני' לאו כל כמיני' דבעל להפקיע זכות יורשי ראשונה שא"צ שבועה ולפטור השני' משבועה כנ"ל וא"כ מבואר נגלה דמרישא לא מצי להק' די"ל בפשיטות דמיירי כשפטרה משבועה ועכ"ל כן דאל"כ תקשי פשיטא ומאי קמ"ל כנ"ל אבל בסיפא ע"כ ל"ל בנאמינה מדנקט כה"ג שנשא שני' אחר וכו' כנ"ל לכן מוקי לה כשנשבעה וכו' והא דנקט מתני' הכי בכה"ג שני' שני' אחר וכו' והל"ל בהי' נשוי' ב' ומתה א' בחייו וא' במותו והמ"ל שפיר במאמינה ואי משום דקמ"ל שני' גופא מיקדם הוא דקדמה הא איכא שקלי ול"ח לאנצויי וכהפוסקים דס"ל הכי ואם כן לא מצי נקט אחת במותו עדיין המ"ל הכי מתה אחת בחייו או מתה ראשונ' בחייו ואח"כ מת הוא שני' ויורשיה קודמים וכו', ונ"ל דמ"מ רבותא טפי הוי כה"ג אף דכבר התחיל קצת חוב' כתובת בנין דכרין לראשונה קודם שנשא שני' מ"מ כיון ירתון תנן יורשי שני' קודמים וכמובן, ועוד נ"ל לקושי' המפורשים הנ"ל אמאי לא פריך הש"ס מרישא דהכא דלפי דיוקא דאמרינן בסיפא האיכא שקלי ול"ח לאנצויי והייני ודאי דוקא משום דמ"מ נוטלים יורשי שני' ג"כ כתובת אמן בחוב ולא מבעי' לדעת הר"ח וסייעתי' שכתב בהדי' דנגד שני' גופא כיון שאין בני השני' נוטלים כלום חייש לאנצויי ואפי' להחולקים עלי' נמי דוקא אם שני' גופא נוטלת אבל בלא שבועה שגם היא אינה נוטלת ודאי לכ"ע חייש לאנצוי וגם יורשי ראשונה א"ל כב"ד וא"כ מרישא הי' הקושי' רק משום א"א מורש שבועה לבד בין אדיוקא בין אדין המפורש משא"כ מסיפא ניחא להקשות טפי אדיוקא האיכא שקלי אע"ג דא"צ שבועה יורשי ראשונה מ"מ כיון דשני' ויורשיה אין נוטלין משום א"א מוריש וכו' א"כ ניחוש לאנצויי ואמאי שקלי ראשונה כמובן. ולפמ"ש בתי' ראשון הנ"ל א"ש לשון רש"י במתני' וז"ל יורשי ראשונה אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות עכ"ל וק' הרי ע"כ מיירי באין סם רק כדי כתובה אחת כמ"ש רש"י בגמרא וא"כ מאי הספיקו דנקט רש"י תרתי משמע ודוחק לומר דכוונת רש"י לומר דמאוחר שגבה מה שגבה גבה כמובן אמנם לפמ"ש א"ש כיון דע"כ מיירי שפטר הבעל לשני' משבועה דאל"כ מאי קמ"ל וא"כ שפיר קודם שנשבעה ראשונה יכולה היתה השני' לגבות וא"ש לשון הספיקו לגבות הראשונה והשניה כנ"ל. תוס' ד"ה מדקתני וכו' אע"ג דסיפא קתני קודמים והתם וכו' מוציאין מידם וכו' ועוד הק' בד"ה מדלא קתני וכו' תימ' אדרב' נימא איפכא מדלא קתני מוציאין מכלל דאין מוציאין וכו' ונ"ל דלק"מ דסיפא לדיוקא נמי אתי האיכא שקלי לכן ע"כ למתני לשנא דקודמים לאשמעינן האיכא שקלי לכתחילה משא"כ אי הוי תני סיפא קדמה ראשונה ותפסה מוציאין מידה ה"א האיכא מהני תפיסה אבל לכתחילה לא שקלי כב"ד באחת בחייו וא' במותו משום חשש אנצויי אבל על התפיסה ליכא חשש אנצויי כין שגם הם יכולים היו לתפוס וכעין שכתב תוס' ד"ה ש"מ וכו' כה"ג על נעילת דלת וכו' וממילא רישא נמי כא מצי נקט קדמה שניה מוציאין לפי שרוצה לשנות משנתו סיפא דומיה דרישא והיה צריך גם בסיפא למתני הכי קדמה ראשונה מוציאין ולא מצי תני הכי משום טעות בדיוקא כנ"ל ולק"מ אבל קושי' הש"ס הוא אי ברישא אין מוציאין והוא היפוך הסיפא דבסיפא מוציאין א"כ ודאי ה"ל למתני בהדיא ומשני שפיר דלא תני הכי נמי משום סיפא איידי וכו' כנ"ל. גמרא וש"מ לא טרפי ממשעבדי וכו' והק' תוס' ר"פ אע"פ דף נ"ה דזה יסבון תנן וכו' תק' ליה מתניתין דהכא שני' וכו' קודמים וכו' שתירוצם דחק כאשר נבאר לקמן בס"ד ועוד לא העלו ארוכה עדיין לפי הס"ד דהכא דקאמר ש"מ וכו' וה"ל לש"ס להק' הכי למ"ד יסבון תנן וגם כי מתרץ קודמים לנחלה הל"ל תדע או ה"נ מסתברא דאלת"ה תקשה למ"ד יסבון תנן לכן נ"ל לתרץ דצריך להבין למ"ד יסבון לטרוף משעבדי מ"ט הרי כל התקנה רק כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו יבם וא"כ סגי בזה אי ירתין ולא לטרוף ממשעבדי וכמו למ"ד דס"ל הכי ירתון תנן וע"כ דתו לא מימנע האב, ונ"ל דס"ל למ"ד עדיין מימנע אב ולא כתב לה משום דינא דמתני' שמא ישא שניה ושמא תמות בתו בחייו ויפסידו בניה דשניה ויורשיה קודמים ולכן תקנו באמת יסבון ובכה"ג גובין ממשעבדי והתינח למ"ד כתיבה דרבנן אתי דרבנן וטרף משעבודא דרבנן אבל למ"ד כתובה דאו' לא אתי כב"ד דרבנן ומפיק ממשעבדי דאו' ולדעת ר"ת בתוס' מתוקם מתני' כר"מ דמטלטלי משתעבדי וכו' ולפמ"ש תוספות במכלתין דף יו"ד ד"ה הואיל וכו' טעמא דר"מ מטלטלי משתעבדי משום