חידושי מהרי"א על כתובות קמב

ולאיכא מ"ד דמייתי הר"ן שם דנדוני' אינה ככתובה א"כ דינה בזוזי כמו בע"ח קשה לי כנ"ל הל"ל הכא האי חלוקה באשה גופה לבד בין כתובה לנצ"ב ונ"ל לפמ"ש לעיל בלשון מסלקי' לא דתלי' לי' בב"ד ר"ל לשלול דלא תלי' ברצון דעת הלוה ולאפוקי מדעת הרי"ף ור"ח כהן הנ"ל, ולא ברצון דעת המלוה ולאפוקי מדעת המורים בבעה"ת ובטור סי' ק"א הנ"ל אלא בע"כ דלוה נותן לו זוזי ובע"כ דמלוה מקבל זוזי, א"כ ב"ל בנדוני' להכריע כיון דרמב"ם ורש"י ס"ל דין נדוני' בקרקע כמו כתובה ואף להחולקים מיהת לא כבע"ח ממש הוא אלא ברשות המלוה הוא לגבות מן הקרקע דהא דעת המורים דכל בע"ח דיני' הכי ואף להחולקים מודים מיהת בנדוני' ולכן נקט אמימר הכא מפתי' בבע"ח מסלקינן דייקא בזוזי לאשה מסלקינן לה דייקא בארע' משא"כ נדוני' הכרעה דיני' בזוזי אבל ברשות אשה לגבות מקרקע כנ"ל ודוק, וקושי' תוס' בד"ה לאשה וכו' הנ"ל נ"ל דמזה הוכיח הרי"ף פירושו לעיל במתני' דף פ"ד למ"ד כושל שבראי' ר"ל בע"ח אפי' שניהם שוים דלדידי' לק"מ קושי' התוס' דאמימר כר' בנימין ס"ל לעיל. ע"ב תוס' בד"ה אדרבה וכו' אלמא סימטא עדיף מאגם לענין קנין לרי"ו וקשה לרשב"א דלעיל ארי"ו משוך פרה זו וכו' אפי' עומדת באגם קנה וכו' והיכא אמר לעיל דתפיסה מהני בסימטא וכו' ונ"ל לתרץ דהא דפליגו לעיל רו"ש אמרו בסימטא לא ורי"ו ור"ל אמרי אפי' בסימטא נ"ל דאזלי לטעמייהו דהא דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי לבע"ח בחי' הרשב"א לב"ק דף י"ד כתב שהוא רק מדרבנן, אמנם בחי' הרשב"א שבועות דף מ"ח ס"ל דאו' הוא שהקשה אדרשה דשבועת ד' תהי' בין שניהם ולא בין היורשים ונמ"כ ע"ש ובשעה"מ סוף פי"ט מהל' מלוה ולוה ועי' תשו' חתם סופר סי' קכ"ז, ונ"ל דהא תליא בפלוגת' אי שעבודא דאו' אפי' מן המטלטלין הוא כמ"ש יוציא אליך העבוט א"כ הא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח הוא רק מדרבנן אבל אי שעבודא לאו דאו' הא דמטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי הוא מדאו', אבל אי שדאו' לא מקרי מה"ת מטלטלי דיתמי כלל שהם אינם יורשים אלא הבע"ח הוא היורש על חובו דמשועבדים לו מחיים דלוה, כמ"ש תוס' לעיל דף פ"ה ע"ב בד"ה המוכר וכו' וא"כ רו"ש לטעמייהו שלהי ב"ב דס"ל שעבודא לאו דאו' א"כ מדאו' לא משתעבדי כלל מטלטלי יתמי אלא באינם מונחים ברשותם או דתפס בע"ח מיתומים לכן ס"ל דוקא מונחים ברה"ר מהני תפיסה אבל בסימטא לא ורי"ו ור"ל לטעמייהו ס"ל שעבודא דאו' א"כ מטלטלי דיתמא רק מדרבנן לא משתעבדי לבע"ח א"כ בתפס אוקמוה אדינא דאו' אפי' תפס מסימטא כל שאינם מונחים בביתם ממש, וכיון דה"ט דרי"ו לטעמי' בזה בתפיסה דבע"ח דוקא מהני גם בסימטא, אבל גבי גט או קנין משיכת פרה מחבירו לאחר זמן מהני שפיר אפי' באגם וכ"ש בסימטא שהוא מקום קנין למשיכה דהא ליכא אחר דמעכב עלי' ולק"מ ובזה ניחא לי הא דלעיל דף פ"ה ע"א פגע בהו ר' פנחס א"ל רו"ש דאמרו תרווייהו והוא שצבורין ומונחין ברה"ר, ותמוה דלמא אינהו כרי"ו ור"ל ס"ל אמנם לפמ"ש א"ש דר' פפא לטעמי' נמי ס"ל של"ד כמו רו"ש. דף פ"ז כתב הרי"ף על אבעי' דפוגמת בעדים ואסיקני' דבין בעדים וכו' והרא"ש כתב דלא איפשטא בעי' והק' הגי"ת על הרי"ף ונ"ל לטעמי' אזיל דהנה תוס' לעיל כ"א כתבו בשם הרי"ף וכ"כ רשב"א אליבי' מובא בב"י ח"מ סי' ס"ט דנגד כ"י נאמן בטענת פרעתי משום דאינו גובה ממשעבדי לא שייך שטרך בידי מאי בעי דלא איכפת לי' להניחו אצלו ע"ש והסמ"ע סי' כ"ה כתב דשטר שפרוע מקצתו אין גובה בו השאר ממשועבדים וא"כ ק"ל אמאי פוגמת נוטלת כלל אפי' בשבועה להימן הבעל בטענת פרעתי כיון דא"י לומר שטרך בידי מאי בעי ונ"ל פוגמת שלא בעדים ל"ל לא איכפת לי' להניח השטר בידה כנ"ל דדלמא לא תהי' פוגמת ותגבה בו ממשעבדי ועוד עדיפא תוס' הרי הק' אמאי בעי שבועה כלל הא י"ל מיגו ולענ"ד י"ל משום מיגו לאפטורי משבועה ל"א [וכן תי' בספר דרישת ארי' סי' צ"ו ועי' הפלאה וגי"ת שער כ"א] אבל בשבועה שפיר מהימנא במיגו דלא הוי פוגמת והוי גובה ממשעבדי אבל בעדים ק' מאי מבעי לי' לש"ס אי גבי' בלא שבועה הרי אדרבה נהפוך הוא דאף בשבועה לא גבי כיון. דל"ל חזקה שטרך בידי מאי בעי ונ"ל דסמ"ע סי' נ"ה הנ"ל נתן טעמו משום גזירה הא אטו הא כמו במוקדם וא"כ פוגמת בעדים מודה הסמ"ע דלא שייך גזרה וכו' כיון דיש עדים תטרוף שפיר ממשעבדי לכן מבעי' לי' להיפוך אי א"צ שבועה כלל בכה"ג, אבל עדיין ק"ל טובא להסמ"ע מתני' דלעיל פ"ו נדר ושבועה א"ל וכו' ולא לבאים ברשותי וכו' ופי' רש"י אם תבא לטרוף מלקוחות [וכן הוכיחו הפוסקים מתוספתא דבאים ברשותו דומי' דבאים ברשותה הן לקוחות איברא הרי"ף ס"ל לא מהני נאמנות נגד לקוחות ונ"ל ראי' מקושי' זו להסמ"ע ודוק] שמכר להם מהני הפטור וגובה מלקוחות בלא שבועה ואי לא פטרה חייבת לישבע ובשבועה מיהת גבי' מלקוחות והרי מתני' אפוגמת קאי כמסקנת הגמ' ולהסמ"ע פוגם אין טורף משעבדי כלל אפי' בשבועה ואי מיירי מתני' פוגמת בעדים דמודה הסמ"ע כיון דלא שייך גזירה וכו' כנ"ל הרי בעדים לא איפשטא אבעי' וי"ל אפי' לא פטרה נמי א"צ שבועה ועכ"ל דפשיטא לי' לסתמא ומסקנת הש"ס פ"ו דבעדים נמי בעי' שבועה וא"ש דברי הרי"ף לטעמי' שכתב ואסיקני' ור"ל לעיל פ"ו דאסיקנ' כמ"ד אפוגמת, איברא אמתני' דהכא בלא"ה לק"מ קושי' הנ"ל להרי"ף הנ"ל דדוקא בכת"י לחוד ס"ל דלא מצי אמר שטרך בידי וכו' אבל בשטר בעדים אע"ג דלא כתוב בי' אחריות ואין גובה ממשעבדי מ"מ מודה הרי"ף דאין נאמן לומר פרעתי כמ"ש הרא"ש לעיל ק"א בשמו וכן מוכח בשבועות מ"א דאר"פ האי מאן דאפיק שטרא וכו' אפי' בלא אחריות משמע דאל"כ מאי פריך התם מה בין זה לפוגמת וכו' הרי לסמ"ע הנ"ל נ"מ טובא