חידושי מהרי"א על כתובות קלט

לענין שודא כמ"ש הרי"ף הכא בשמעתין ולענין נאמנות כמ"ש תוס' ביבמות דף ק"א א"כ עכ"ל דתוס' נקטו חד א"ב לענין קרוב ואטו כי רוכלא לחשוב וליזול ואין ראי' לנגד הכ"מ מזה כנ"ל, וק"ק אמאי אמר רבא הכא לר"פ בלשון מר הא ר"פ תלמיד רבא הי'. דף פ"ו תוס' ד"ה תיזל וכו' הוכיח הר"י דרק דמי המכר חייב מדר"ג משני ראי' דאל"כ מאי תרויח במחילתה ועוד דאל"כ אמאי לא סמכה דעתה בקדושין ולרשב"א דפליג על הר"י נ"ל כיון דהוא אבעי' בגמ' ב"ק אי דד"ג דינא או קנסא והמהרש"ל בב"ק כתב דאפילו בקנס דרבנן מודה בקנס פטור ע"ש [שוב ראיתי דהש"ך בסי' שפ"ח ס"ק כ"א בשם המרדכי העלה דבדיני דגרמי שהוא קנס דרבנן לא מיפטר בהודאתו ודלא כהיש"ש בב"ק, ולענ"ד גם מתוס' הכא מוכח כן, אבל בשיטה מקובצת ב"ק דף צ"א ע"ש בהדיא כתב דגם קנסא דרבנן כמו בחוטף מצוה מודה בקנס פטור עש"ה ונעלם זאת מהש"ך] ומכ"ש אי דד"ג דאו' הוא ודאי ה"כ מודה בקנס דאו' פטור וא"כ לא סמכה דעתה דשמא ילך לב"ד ויודה וכן מרווחת במחילתה ודעת הר"י נ"ל עפ"י מאי דק"ל לשון רש"י ד"ה מגבי בי' וכו' מן המוחל והוא שפת יתר דפשיטא וכי ממאן גבי' ונ"ל דז"ל רש"י ד"ה מגבי בי' דמי ניירא כלומר אומר שלא מכר לו וכו' והרי הוא בידך עכ"ל ונ"ל כונתו עפ"י קושי' הרא"ש מאי מגבי בי' הרי הנייר בידו הוא ותי' הרא"ש דכא קאי כלל על מוחל אלא גבי שורף שטר וכו' אמרה אמנם רש"י ס"ל דבמוחל נמי אמרה לכן פי' כלומר וכו' ה"ה בידך לפי שאין פשט הלשון משמע כן והנה בסנהדרין ל"ג דעת תוס' והרא"ש טעה בשקה"ד חייב אפי' לרבנן דר"מ דלא דאין דד"ג משום דדיבור הוי מזיק ממש ובתוס' ב"ק הק' על שיטתם, מ"ש משורף שטר וכו' ותי' מה שתירצו ע"ש והגאון מוהרח"י בקו' שלו הק' עליהם אמאי לא הקשו טפי ממוחל דאמרינן למאן דדד"ג וכו' והרי דיבור מזיק הוי ולכ"ע חייב ותי' בקצה"ח סי' כ"ה בשם אחיו עפמ"ש הרא"ש והר"ן הנ"ל דדמי ניירא וכו' קאי אשורף ולא אמוחל וא"כ מה"ט לא הק' תוס' ממוחל די"ל באמת לכ"ע חייב ואמימר לא קאי אמוחל ע"ש ועפי"ז מובן היטיב כונת תוס' כאן בראי' שהביאו מקדושין דלא סמכה דעתה וכו' ותמוה הרי ר"מ הוא דפליג התם ורבנן דר"מ לטעמייהו אזלי דלא דייני דד"ג אמנם להנ"ל א"ש כיון דע"כ תוס' ס"ל במוחל לכ"ע חייב וא"כ נ"ל דזהו כונת רש"י לטעמי' דפי' דמי ניירא אמוחל קאי כנ"ל ולא כהרא"ש לכן פי' נמי דמגבי בי' דמי שטרא אמוחל קאי ודוקא למאן דדאין דד"ג ולא לכ"ע לכן כתב רש"י מגב' וכו' מן המוחל. איברא דברי קצה"ח הנ"ל תמוהים דבהדיא מוכח דעת תוס' דגם במוחל תלי' בפלוגת' דהרי כתבו לעיל דף פ"א ע"ב ד"ה לא יאמר וכו' וא"ת לימחול לנפשי' וי"ל כר"מ דדאין דד"ג וכו' הרי בהדיא דמוחל נמי תלי' בפלוגת', וכן בתוס' דהכא ד"ה תיזל וכו' שהק' מר"נ לטעמי' דדאין דד"ג בפרק הגוזל וכו' משמע דאל"ה המ"ל ר"נ לא דאין דד"ג במוחל נמי, וא"כ הדק"ל על תוס' דב"ק הנ"ל ועל תוס' דהכא הרי לשיטתם בסנהדרין דיבור הוי מזיק ממש אפי' לרבנן דר"מ ומ"ס מוחל ונ"ל לתרץ דוקא בדמי המקח שקבל המוחל ה"ל מזיק ממש בדיבורו אבל בדמי השטר ה"ל רק גרמא דמניעת ריוח הוא ומכ"ש אי מכירת שטר רק דרבנן ודאי לא הוי מזיק דמה"ת אינו שלו וא"כ להכי אמר אמימר מאן דדאין דד"ג דוקא מגבי' בי' דמי שטרא מעליא כל החוב כמ"ש רש"י ותוס' בשם רשב"א והא דקאמר מאן דלא דאין דד"ג מגבי דמי ניירא היינו חוץ מדמי המקח דזה פשיטא הוא דהו"ל מזיק ממש אמנם בתוס' כאן מוכח בהדיא דאף דמי המקח נמי תלי' בפלוגתא והראי' מקדושין שהביא ר"י כ"ל כונתו דל"ל טעמא דרבנן משום דלא דייני דד"ג כנ"ל דא"כ לא הל"ל דפליג ר"מ ל"ל דשמואל אלא לטעמייהו אזלי דכ"ע אית להו דשמואל ור"מ לטעמייהו דדאין דד"ג סמכה דעתה. אמנם לזה נ"ל לשיטת תוס' לטעמם לעיל ד"ה המוכר דאי מכירת שטר דאו' לא מצי מחל וא"כ שמואל לטעמי' ס"ל של"ד ע"כ מכירת השיעבוד נמי לאו דאו' ומצי מחל אבל ר"מ לטעמי' בבכורות מ"ט דס"ל שד"א כמו שהוכיח במישור התומים בסי' ל"ט א"כ מכירת שטר נמי דאו' ולא מצי מחל ונקט הש"ס בקדושין קושטא דמלתא ר"מ ל"ל דשמואל. לכך נ"ל מ"מ דעת הר"י דגם במוחל תליא בפלוגתא אבל מיהת נחית דרגא היותר מדמי המקח ה"ל גרמא וקנסא הוא כדפשיט הש"ס בהגוזל אבל דמי המקח דה"ל כמו מזיק בדיבור אף דמ"מ תלי' בפלוגתא כדמשמע לשנא דאמימר ס"ל דינא הוא ולא קנסא וא"כ הק' שפיר מאי תרויח ואמאי לא סמכה דעתה ול"ל דשמא יהי' מודה בקנס ופטור דהרי דינא הוא ותי' הר"י שפיר דמי המקח ה"ל דינא ולא יותר אלא קנסא וא"כ תיזל ותודה ותיפטר כנ"ל וא"כ לק"מ קושי' רשב"א על הר"י מלשון הגמ' דמי שטרא מעליא היינו אם לא מודה בקנס כנ"ל ודוק, ובעיקר קושי' התוס' מה תרוויח נ"ל לתרץ דלכאורה קשה עדיפא ה"ל לתוס' להקשות הא בע"ח דינו בבינונית וכתובת אשה בזיבורית אבל דינא דגרמי בעדיות כמ"ש הסמ"ע והש"ך סי' שפ"ח סעיף ב' אות ד' בסמ"ע ואות י"ב בש"ך וא"כ אדרבה יותר תפסידי אמנם הרי העלו שם דזהו דוקא במשלם קרקע אבל מטלטלין כל מילי מיטיב הוא וא"כ שפיר מרווחת דלוקח הכתובה דיני' בארע' כדלקמן אבל מדינא דגרמי מצי לסלוקי ללוקח בזוזי אם רוצה היא להחזיק הקרקעות כנ"ל. גמרא ואי פקח הוא וכו' וכתב לי' שטרא בשמי' וק"ל לשיטת הראב"ד מובא ברא"ש בשמעתין דאי כתבי' לוה למלוה משתעבדני' לך ולכל דאתי מחמתך א"י למחול א"כ הל"ל עצה יותר טובה אי פקח וכתוב לי' ללוקח בתוך שטר הלואה שמסר לו המוכר משתעבדני'