חידושי מהרי"א על כתובות קלג

למכור שלא תטרוף כל שעה א"כ מאי פריך הש"ס הכא ע"ש ולענ"ד לק"מ דסברת תוס' לקמן צ"ה לפרש קושי' הגמ' שם היינו כפי המסקנא דהכא דהיא היא תי' אביי ורבא דידו כידה או עדיפא מידה משום דאם מכרה ונתנה בטל בזמן הכתיבה דין ודברים אמנם יותר נ"ל דכוונת הש"ס הכי הוא אפי' נשואה נמי קודם שנתגדלו הפירות כיון דטעמא הוא דלשון זה מהני משום שעדיין לא זכה בהם א"כ מ"ש דעודה ארוסה דמשני אפי' כותב לה כשהיא נשוא' נמי קודם שנתגדלו הפירות דהא ע"כ מכרה ונתנה קיים דמתני' רק אפירות קאי לפי תי' הראשונים הנ"ל וכנ"ל וא"כ קודם שנתגדלו לא זכה בהם עדיין וה"ל לא בא לעולם ומהני סילק בלשון גרוע ומשני ידו כיד' או עדיפא מידה כיון שהיא נשואה הרי לא מהני הסילק בגוף הנכסים משום ידו כידה ומכרה בטל כיון שכבר זכה בגוף הנכסים א"כ גם הפירות שלא נתגדלו עדיין ה"ל נמי כאלו כבר זכה בהם וכמובן וא"כ לק"מ. תוס' ד"ה כדר' כהנא וכו' דכיון דלטובתו תקנהו וכו' ונסתפק מהראנ"ח בכוונת תוס' זו אי ס"ל דוקא בדרבנן מהני סילק אבל בדאו' לא כיון דהוי דבר שלא בא לעולם או דס"ל אין חילק וכתב וז"ל ומתני' נמי הכי דייקא דקאמר רשב"ג אם מתה ירשנה מפני שמתנה עמש"ב וכיון דסבר ירושת הבעל דאו' ל"ל טעמ' דמתנה עמש"ב תיפוק ליה כיון דהוי מה"ת לא מהני סילק בדבר שלא בא לעולם ע"ש במ"ל פכ"ג מאישות הנ"ל ולענ"ד י"ל לפי הספק שמסופק מהר"א ששון בתשו' סימן ס"ד אי אמרינן נמי גבי תנאי מיגו דחייל אהא חייל כמי אהא או לא ופשט לה מהאומר לאשה ה"א מקודשת לי ע"מ שא"ל עלי שבו"ע וכו' ואם אי' דדמי' תנאי לשבועה דחיילא בכולל אם כן נאמר מיגו דחייל על שאר וכסות חייל כמי על העונה ע"כ והביאו המ"ל ספ"ו מאישות ודחה ראייתו עש"ה וק"ל מ"ש דהביא מהר"א ששון מברייתא והיכא דודאי עקר ה"ל להביא טפי ממתני' דהכא משום דממשנה עדיפא להביא ראי' יותר מן הברייתא וגם מוכח מכאן אפי' היכא דלא ודאי עקר דשמא ימות הוא קודם כמ"ש תוס' מ"מ לא אמרי' מיגו דחל הסילוק אפירות לרשב"ג ה"נ חל אירושה. ונ"ל משום דכאן דעת הרבה פוסקים דלא כרשב"ג וא"כ נ"ל דת"ק פליג באמת מה"ט דס"ל חל ע"י כולל שאמר בחייך ובמותך לכן מייתי מר"י גבי שאר וכסות ועונה דהלכתא הוא דקיי"ל בדבר שבממון תנאי קיים ומ"מ לא חל אעונה. אמנם כן הא גופא ק' נחש דהתם קיי"ל כר"י ולא אמרינן כולל בתנאי והכא קי"ל כת"ק ואמרי' כולל בתנאי, ונ"ל כיון דהרבה פוסקים ס"ל אפי' בדאו' מהני סילוק אף בלא כולל דומי' דאיני נזונת וכו' א"כ סילוק עדיף מתנאי דמתנה עמש"ב בדשלב"ל תנאו בטל וא"כ גם אי תוס' ס"ל בדאו' לא מהני סילוק מ"מ עדיף מתנאי דבתנאי ע"י כולל נמי לא מהני אבל סילוק עכ"פ ע"י כולל מהני אף בדאו' וא"כ כיון דרשב"ג ס"ל לא מהני אף על ידי כולל ע"כ הוצרך לטעם דמתנה עמש"ב תנאו בטל אבל אי תנאו קיים משום סילוק בדאו' הי' מהני בכולל, ואימא מפירי וכו' והק' הב"ש סימן צ"ב סק"י הרי פירות הוי כנכסים שיפלו משניסת ולרמ"א שם ע"ש מהרי"ק סילוק סתם לא קאי אזה אא"כ פירש בהדי' ע"ש שהניח בקושי', ונ"ל הא דלא הק' הב"ש קושי' זו מיד על קושי' א' דגמר' ואימא מכל מילי סליק וכו' והרי מפירי ליכא למימר, לענ"ד ה"ט משום די"ל קושי' הגמ' עדיין קאי על הסיפא בא"ל דו"ד א"ל בנכסייך ובפירותיהן דקתני ואם מתה יורשה ואימי מכל מילי סליק וכו' לכן הק' הב"ש קושייתו על המקשה ואימא מפירי ונ"ל דבאמת לדעת מהר"מ זהו תי' ר"א בנכסייך ולא בפירותיהן משום דנכסייך משמע שיש לה עכשיו ולא מה שיפלו לה משניסת ופירות הכי הוא כנפלו משניסת ובעינן דוקא שיפרש אמנם עדיין קשה לאביי דמשני בוצינא טב וכו' ות"ל משום דפירי ה"ל נפלו משניסת ובעי' שיפרש ויש כומר היינו נמי בכלל דה"ט דלא אמרי פירות או נכסים שיפלו משניסת בכלל משום דבוצינא טב וכו'. תוס' ד"ה פירי פירות וכו' פליגי עם רש"י ועי' מהרש"א מה שהק' על רש"י ומ"ש לתרץ קושי' א' על רש"י גם קושי' תוס' מיתרצא בזה ואדרבה תירוצו לרש"י הוא תיובתא לפי התוס' כמובן וגם קושי' מהרש"א על רש"י ק' נמי על תוס' איפכ' אמאי לא מבעי' לי' פי' רש"י כמו שהק על רש"י אמאי לא מבעי' לי' לס"ס גם כפי' תוס' וצ"ע. רש"י ד"ה ורב סבר וכו' כר"י דאמר גבי מקדש את האשה וכו' תנאו קיים וכו' וק' למסקנא דב"מ כ"א דמחלק בין ודאי עקר וכו' א"כ אף כר"מ מצי ס"ל והתם ה"ט משום דודאי עקר אבל הכא שמא הוא ימות תחילה לא ודאי עקר, ועוד נ"ל התם דוקא ס"ל לר"מ הכי משום דממון דאית בי' איסור וי"ל ר"מ ס"ל כספיקו של מהר"א ששון הנ"ל דאמרינן כולל גבי תנאי דלא חל אממון מיגו דלא חל על עונה אבל הכא ממון לחוד י"ל אפי' לר"מ תנאו קיים וי"ל דא"כ למה לן לומר דה"ט דרב משום דעשאו חיזוק יותר משל תורה הל"ל כשל תורה היכא דודאי עקר או כשל תורה היכא דהוי ממון דאית ביה איסור ועכ"ל דכוונת הגמרא רב ס"ל תנאו קיים בכ"מ וכר"י ואע"ג דעונה הוי נמי דבר שבממון דאי בעי מפייס לה בזוזי וכמו גבי מורד ועי' ב"ש סימן ס"ט סק"ה מ"מ כ"ל דאיסור נמי הוי דכתיב ועונתה לא יגרע ואי' לאו איכ' ואסור לו לעשות כן לפייסה בממון כנ"ל, אבל הא ק"ל מנ"ל לרש"י דס"ל כר"י התם דלמה רב ס"ל שאר וכסות דרבנן הוא וכדעת הר"ן ורמב"ן עי' ח"מ וב"ש רסי' ס"ט ובדרבנן הרי ע"ח יותר משל מורה וכמ"ש ב"ש בהדיא סוף סימן ס"ט והתנאי בטל וצל"ע. בפיסקא בגמרא א"כ למה כתב לה וכו' ותימא לי' מכל מילי סליקת נפשך