חידושי מהרי"א על כתובות קלב

הארוסין וא"כ הא דל"ל מראשון א"ל משני מיירי הכל ביבמה מן הנשואין והדק"ל כ"כ הך טעמא דל"ל כתי' הנ"ל כמובן. ונ"ל להר"מ נמי א"ש תי' התוס' דדוקא אם גובה בעודה ארוסה מדלא טרפא ממשעבדי אבל ע"י היבום נשואה היא טרפא שפיר אח"כ ממשעבדי נכסי בעלה הראשון אף שהיתה תחתיו רק ארוסה וא"כ הדר נקטי' כנ"ל אבל נ"ל עוד דלכאורה יש להסתפק בהא דאי ל"ל מראשון א"ל משני אי ר"ל דוקא דל"ל מראשון כלל או אי ר"ל אי ל"ל מראשון מאתים רק מנה אית לה נמי עוד מנה משני ונ"ל לפימ"ש ביבמה ליכא רק ה"ט שלא תהא קלה וכו' א"כ ודאי אי אית לה מנה מראשון תו ל"ל משני אלא דוקא אי ל"ל מראשון כלום ואם כן הא קמ"ל הש"ס בהך טעמא שלא נימא דאפי' אית לה מנה מראשון רק דל"ל מאתיים אית לה עוד מנה משני קמ"ל ועכ"ל כן גם להתוס' דאילו לתי' ראשון הנ"ל עדיין יקשה על התוס' מאי הק' כלל הרי יבמה מן הארוסין נמי רק מנה י"ל משני ותו לא כדמוכח מסתימת הפוסקים וא"כ מפסדת טובא והיבם מרויח מנה ועכ"ל דס"ל לתוס' בארוסה י"ל מאתיים מהיבם ומוכח כן תוס' לטעמם דלפימ"ש מתורץ קושייתם בדף י"א כנ"ל ותוס' דלא תירצו התם כנ"ל הק' נמי שפיר הכא וממילא דצ"ל נמי לדידהו כתירוצי להר"מ דנקט הש"ס טעמא שלא תהא קלה וכו' לומר דדוקא בכ"כ כלל מראשון אית לה משני וכנ"ל ודוק. דף פ"ג ע"א מתני' שאם מכרה ונתנה קיים וז"ל הג"א בשם המרדכי כתב ר' האי בשערים וז"ל אם יתנה אדם עם אשתו קודם נשואין וכתב לה אין לי בנכסייך כלום ואח"כ ניסת ומכרה מכירתה קיימת אפילו בנכסים הכתובים בכתובה כ"ש בנכסי מלוג אפילו אם היא תמות בחיי בעלה אינו יכול להוציא מיד הלקוחות וכתב ריצב"א וכו' וק"ל דהנה תוספות והראש והר"ן הק' הרי לר"ג דינא דמתני הכי הוא בר"פ האשה שנפלו וכו' דמכרה ונתנה קיים אף בלא כתב לה דו"ד וכו' ותי' או דמתני' כאמרו לו דהתם או דקאי מתניתין אנכסים שנפלו לה משניסת ע"ש וקשה הרי פריך לעיל ר"פ האשה וכו' לימא תנינא לתקנת אושא ור"ל ובאמת ריב"ח אמרה ולא תנן לה במתניתין ומשני מתניתין בחייה ולפירות אבל גופא ולא"מ אפילו בכה"ג מכרה קיים קודם תקנת אושא והה"נ בנכסים שנפלו עד שלא ניסת וניסת לאמרו לו לר"ג נמי דוקא בחייה ולפירות ס"ל מכרה בטל דאל"כ תקשי עדיין לימא תנינא לתקנת אושא ואם כן הרי ע"כ מתני' דהכא לא רצו הפוסקים לאוקמא אחר תקנת אושא דא"כ בקיצור ה"ל לתרץ הקושי' דנ"מ במה שכתב לה הכי בתר תקנת אושא דהרי אף בלא ניסת וניסת היה תקנת אושא כמו שהוכיחו תוס' ר"פ האשה וכו' מסוגי' דהחובל ע"ש ועכ"ל דא"כ אדהכא תק' לימא תנינא לתקנת אושא וא"כ דמתני' קודם תקנת אושא עדיין מה תירצו בנפלו משניסת או כאמרו לו וכו' והרי קודם תקנת אושא רק לפירות בחייה הדין כן דמכרה בטל וצ"ל מתני' דמכרה קיים באמת נמי רק לפירות קאי ובחייה אבל גופא ולאח"מ בלא כתב לה הכי נמי מכרה קיים קודם תקנת אושא וא"כ איך כתב ר' האי ומפרש מכרה קיים אגופא של קרקע ולא"מ ונ"ל לתרץ לר' האי לטעמי' בלא"ה לק"מ קושי' ראשונים הנ"ל וא"צ לתירוצם הנ"ל דנ"מ טובא בכתיבתו דו"ד א"ל בנכסייך אם מכרה ונתנה הנצ"ב קיים דבלא כתב לה הכי מכרה בטל כברייתא ביבמות ר"פ אלמנה לכה"ג וכו' אף קודם תקנת אושא ותקנ' הי' האשה שמכרה בנ"מ וכו' כדאמר ריב"ח. ודע דלשון רש"י כתובות כ' האשה שמכרה בנ"מ הקרן וכוונתו דאילו הפירות בלא תקנת אושא מכרה בטל מדין המשנה וכתירץ הגמרא ר"פ האשה הנ"ל מתני' בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה ש"ק ולא"מ וכן הרשב"ם ב"ב דף כ' וז"ל אם מכרה היא גוף הקרקע בלא פירות שהרי הפירות של בעל הן תחת פרקונה וכו' ור"ל נמי דא"כ א"צ לתקן בפירות וכן כתב רש"י מפורש יותר בב"מ ל"ה וז"ל האשה שמכרה בנ"מ להיות הבעל אוכל פירות בחייה וגוף קרקע יהי' ללוקח וכו' בעל מוציא גוף הקרקע מיד הלקוחות והכי מוקי לה בפרק האשה בכתובות תקנת אושא בגופא ש"ק ולא"מ וכו' עש"ה הרי פי' רש"י שיחתו שכוונתו אגמ' דר"פ האשה הנ"ל ואני תמה הרי תוספות שם ר"פ האשה הביאו הוכחה ברורה דתקנת אושא הי' אף בנכסים שנפלו לה מן הארוסין או קודם וסוגי' ר"פ האשה בלא"ה משני ספיר וא"כ שפיר י"ל דגם על פירות הי' תקנת אושא באותן נכסים שנפלו לה מן הארוסין או קודם דבלא תקנה הי' מכרה קיים כדתני מתניתין בהדיא ר"פ האשה דמיירי לפירות כדמוקים לה כנ"ל וצלע"ג וגם דברי רש"י עצמם מוכרחים כן בכתובות מ"ו במתני' יתר עליה הבעל וכו' ז"ל רש"י ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה משניסת לו עכ"ל ותמוה דמ"ש משניסת לו דנקט והרי גם ממה שנפלו מן הארוסין או אף קודם ארוסין נמי אוכל מהם הפירות וצ"ל משום באלו אם מכרה ונתנה קיים הפירות עצמם משא"כ נפלו משניסת דאז הוא שחייב בפרקונה ומתני' דהתם נמי קודם תקנת אושא וצ"ל רש"י ורשב"ם ס"ל דגם בתר תקנת אושא נשאר דין המשנה בפירות נכסים אלו שנפלו קודם נשואין דמכרה קיים ולא תקנו כלל בפירות וסוגי' דהחובל פ"ט דע"כ בנכסים שנפלו מקודם נמי תקנו שהביאו תוספות נמי דוקא בגופה ש"ק תיקנו וא"כ ממילא לק"מ תמיהת תוס' לעיל ר"פ האשה שם דע"כ צריך לתרץ כתי' הגמרא תקנת אושא בגופה של קרקע אבל תוס' ע"כ ס"ל דגם בפירות הי' התקנה שיהי' מכרה בטל אף בפירות נכסים שנפלו קודם נשואין. א"ה אפילו נשואה נמי וכו' והק' המ"ל פכ"ג מאישות לפמ"ש תוס' לקמן צ"ה טעם לחלק בין כותב לה ועודה ארוסה ובין שהיא סלקה א"ע מנכסי בעלה משום שהוא א"י