חידושי מהרי"א על כתובות קלא

אבל בשדה זו לא משום דלאו בידו הוא עי"ש פי' רש"י ולפימ"ש הרי ע"כ בשדה זו אמרה רב ומשום דלאו בידה בעי' מעכשיו אבל בשדה סתם דה"ל בידו לסברת רבא לא צריך מעכשיו ועדיין קשה קושי' תוס' על רבא דאמר מסתבר דרב בשדה סתם דבידו הוא אם כן מעכשיו ל"ל ועכצ"ל לרבא תי' התוס', אמנם בתוס' יבמות צ"ג ד"ה קנוי' וכו' כתבו בתי' דקנין שדה הוא בשטר במקום שכותבין וכו' ובמקומו של רב הי' כן וכו' עי"ש משמע בהדיא דרק על רב הקשי ולא על רבא ועל רב לק"מ די"ל שפיר כנ"ל, איברא בתוס' יבמות שם הוסיפו להקשות עוד ממתני' לאחר שתתגיירי ותשחררי דלא בעי' מעכשיו עי"ש וזה לאו בידו הוי כמו שדה זו כמ"ש בהדיא בב"מ שם במסקנא ומ"מ ל"צ מעכשיו ועכ"ל דמ"מ לא למלוה דמי והוכרחו תוס' לתי' אחר בכ"מ ולא סגי להו בתי' שלי הנ"ל התם ביבמות דהק' על רב עצמו כנ"ל הרי הוסיפו להק' עוד כנ"ל והכא דלא הק' יותר י"ל קאי קושייתם לרבא וכנ"ל, וק"ק לי למה הוצרכו תוס' בתי' לומר סתם קנין שדה בשטר וביבמות שם הוסיפו דכסף אין קונה במקום שכותבים ובמקומו של רב הי' כותבים וכו' והא בפשוט י"ל רב בנותן מתנה אמר מלתי' ולא במוכר וכן פי' רש"י בהדי' שם בב"מ דעל מקבל מתנה קאמר וא"כ ע"כ בשטר קאמר עי"ש ודוק. דף פ"ב ע"ב מ"ט אשה הקנו לו וכו' אית לה משני כדי שלא תהא קלה וכו' וקשיא לי למה לו לומר טעמא הל"ל רק דינא וממילא ידעינן טעמא כטעם דכל כתובות דעלמא ונ"ל למ"ד כתובה דאו' היינו בנשואה דוקא ומשום שבירת בתוליה משא"כ בארוסה כמ"ש הפלאה ר"פ אעפ"י ודף מ"ג א"כ ביבמה מן הארוסין בכה"ג דל"ל מראשון ואית לה משני לכאורה מראשון אית לה רק מדרבנן אבל מיבם אית לה מדאו' משום שבירת בתולים אבל באמת ז"א אלא בנושא אשה מדעתו דומיא דמפתה דהתם כתיב כמוהר הבתולת דילפינן מינה כתובה דאו' ומשום שבירת בתוליה משא"כ יבמה דבע"כ שיבר בתוליה מגזה"כ דאשה הקנו לו מן השמים ומה"ט כתובתה על נכסי הראשון ואי כ"ל מראשון אית לה משני אבל לא מה"ת ורק מדרבנן שלא תהי' קלה בעיניו וכו' והא קמ"ל הש"ס בהאי טעמא דיהיב ויובן טפי דהק' בספר תיקון ידי אלי' כיון דטעם הכתובה שלא תהיה קלה וכו' ובאלמנה תקנו מנה הרי דע"י מנה תו אינה קלה בעיניו להוציאה ולמה תקנו לבתולה מאתים ונ"ל לתרץ כונו למ"ד כתובה דאו' טעמא הוא משום שבירת בתולים ה"נ למ"ד כתובה דרבנן נהי דתורה לא חייבי' משום השרת בתוליה חייבוה רבנן מה"ט מכה כיון דהוצרכו לתקן מנה א' שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה ולזה סגי במנה א' תקנו עוד מנה ב' משום שבירת בתולים דה"ל בהדדי מאתים כמו למ"ד כתובה דאו' משום שבירת בתולים וא"כ נ"ל דה"ט דנקטו הטור סימן קס"ח והרמב"ם והב"י בפשיטות דאית לה משני רק מנה ולכאורה פשיטא להו הכא ממתניתן דף י"ב על מנה מן הנשואין כתובתה מנה ואם כן ביבמה מן הארוסין ול"ל מראשון אית לה משני מאתים וה"ל לפרש כן ומדסתמו משמע דאף במן הארוסין מיירי ול"ל אלא מנה משני ותמוה טעמא מאי ולפמ"ש א"ש דה"ט כיון דמשום השרת בתולים ליכא למחייביה במידי כיון דאשה הקנו לו מן השמים ובע"כ שיבר בתוליה כנ"ל ומשום שלא תהיה קלה בעיניו וכו' סגי במנה כמו בבעולה וא"כ הא גופא קמ"ל הש"ס ביבמה מן הארוסין ה"א כתובתה מן השני מאתים אי ל"ל מראשון לז"א טעמא הוא רק שלא תהא קלה וכו' לבד ולא משום שבירת בתולים כלל משום דהקנו לו אשה וכו' ולזה סגי במנה אחד אפילו בבתולה עדיין כגון מן הארוסין. ובזה ניחא לי נמי במתני' דף י"א דתני חלוצה מן הארוסין כתובתה ר' אמאי לא תני נמי יבמה מן הארוסין וכגון דל"ל מראשון ואית לה משני ובפשוט נ"ל לפמ"ש תוס' שם דחלוצה קמ"ל רבותא דה"א כנשואה דמיא כיון דלא מחסרא מסירה לחופה ע"ש א"כ נתייבמה מן הארוסין דליכא למימר הכי פשיטא הוא להכי שבקי' ובכלל אלמנה מן הארוסין הוא דתני לי' דמה לי נשאת לאחר מה לי ניסת ליבם יבם נמי כאחר דמי אמנם לפימ"ש נהפוך הוא דלהכי לא תני לי' משום דאין הדין כן אלא יבמה מן הארוסין נמי כתובתה רק מנה משני בכה"ג דל"ל מראשון ומשום דאשה הקנו לו מן השמים וליכא לאחייבי' משום השרת בתולים כלל רק משום שלא תהי' קלה וכו' ואם כן ממילא מתורץ נמי קושי' תוס' דף י"א ריש ע"ב הנ"ל מאי קמ"ל כלל בחלוצה הרי בכלל אלמנה היא ולק"מ דדיוקא אשמעינן דוקא חלוצה וניסת לאחר כתובתה מאתים אבל נתייבמה ליבם בכה"ג דל"ל מראשון כתובתה מנה מהיבם אף שהיא יבמה ומן הארוסין ובתולה היא ודוק. אמנם כ"ז א"ש לשיטת הרא"ש והטור הוצרך הש"ס וגם הם ליתן טעם שלא תהי' קלה וכו' ליבמה שהיא מן הארוסין אבל לשיטת הרמב"ם עדיין קשה על הגמרא והר"מ למה הוצרכו לטעם זה והיינו דלכאורה מוכח דעת התוס' דס"ל היפוך ממאי דפשיטא להו לכל הפוסקים הנ"ל דאית לה משני רק מנה א' דהק' תוס' לעיל פ"א ד"ה הרוצה וכו' וכן ביבמות פ"ט ד"ה אשה הקנו וכו' מה תפסיד במכירתו ומה ירויח הוא כיון דאי ל"ל מראשון אית לה משני ואם איתא מאי קושי' הרי מרויח מנה והיא תפסיד מנה וע"כ דס"ל די"ל ר' משני כמו מראשון כנ"ל דקושי' תוס' קאי על יבמה מן הארוסין דסתמא קתני אפי' כה"ג די"ל משני מאתים. אמנם כן מאי תירצו התוס' דמפסדת שתצרך לטרוף לקוחות והרי כתובת ארוסה גובה מב"ח דוקא ולא ממשעבדי לדעת הר"מ וצ"ל תוספות ס"ל כהרא"ש ר"פ אעפ"י דטרפי ממשעבדי, אמנם כן להר"מ והמחבר בא"ה סס"י נ"ה דלא טרפא רק מב"ח הדק"ל קושי' תוס' ביבמה מן הארוסין מה תפסיד וצ"ל להר"מ דבאמת כתובתה על נכסי הראשון ולא ימכור היבם היינו דוקא מן הנשואין ולא מן