חידושי מהרי"א על כתובות יג

תוס' בד"ה עד שיסתום הגולל וכו' פי' רש"י בכ"מ גולל הוא כיסוי ארון ודופק וכו' וקשה לר"ת בפרק מי שמתו דף י"ט:

מדלגין היינו וכו' והלא גולל ודופק מטמא באוהל וכו' ונ"ל לתרץ דקשה בגמר' ברכות שם כי פריך מטומאת מת אמאי מדלגין הא אין חכמה ואין עצה וכו' ומאי קושי' דלמא קברי עכו"ם הו' שאין מטמאים לרשב"י וכ"פ הרמב"ם והטור ביו"ד סימן שע"ב, אמנם הרי במגע ובמשא מיהת מטמאין ולא מעטינהו קרא אלא מטומאת אהל עיין בב"י שם א"כ פריך שפיר איך היו מדלגין ע"ג ארונות דלמא נגעו דרך דילוגם. וא"כ נ"ל דוקא מת עכו"ם הוא דמטמא במגע ומשא מיהת לכ"ע וגם בהא פליגי פוסקים כמבואר בב"י שם, אבל גולל ודופק של קבר עכו"ם בין לרי"ש בחולין דף ע"ב דהלמ"מ ובין לר"ע דיליף ליה מקרא ע"פ השדה דוקא בשל ישראל הוא מטמא באהל ובמגע דכך נתנה הלכה אבל גולל ודופק דעכו"ם לא מטמא גם במגע ועיין תוס' חולין דף קכ"ו:

בד"ה וגולל וכו' ושפיר י"ל התם בקברי עכו"ם היו מדלגים ולק"מ על רש"י תמיהת הר"ת. תוס' בד"ה דם מיפקד פקיד וכו' דחו פי' רש"י ר"פ שמנה שרצים דטעמ' דחבורה משום צובע דהכא מאי צביעה איכא בהך חבורה דדם בתולים וכן בחבורה דמילה ר"ש צביעה וכו') וליכא למימר דר"ל דה"ל משאצל"ג דהא לר"י חייב אלא דהכא משמע גם לר"ש רק משום מיפקד פקיד הוא דשרי ואילו חבורי מיחבר אע"ג לדם הוא צריך לראות אם היא בתולה וה"ל מלשאצל"ג ומשום מצוה הל"ל דשרי ומ"מ אסור משום צביעה ואמאי וזה אין במשמע קושייתם וגם קושייתם ממילה קרא למה לי הא לר"ש ע"כ למילף מינה דמקלקל בחבורה חייב אתי ולא קשי' אלא לר"י דוקא והא איהו ס"ל משאצל"ג חייב, אלא כונת תוס' הוא כיון שאינו עומד בשר האדם לצבוע א"כ כל שאינו מכוין לכך ודאי אין שם מלאכה עליה לכ"ע וזהו שכתבו ל"ש צביעה בדם בתולים ודם מילה וגם לר"י מותר דשא"מ כה"ג וכמ"ש ה"ה פרק י"ב משבת כה"ג בשם הרמב"ן גבי צירוף. אבל קשה יותר ה"ל לתוס' לתמוה והא ליכא צביעה כלל לפי שהדם נופל לארץ, ועוד למה אי מיפקד פקיד שרי והא מ"מ צובע הוא וצ"ע לכאורה ול"ל כעין שחילקו תוס' בסוף דיבור זה גבי חלזון דדם שצובע בו הוא מיפקד פקיד ואותו דם דחבורי מחבר אין צובעין בו ה"נ בדם בתולים נהפוך הוא אי מפקד פקיד אינו צובע לכך שרי והקשו תוס' רק גם אי חבורי מחבר ל"ש צביעה בזה וכן צ"ל מדלא הקשו תוס' גם מהאי אומנא דלא מייץ דמייתי תוס' לקמן דמשני הש"ס ה"א דם מפקד פקיד וכו' ולשיטת ר"י הלוי ורש"י הא מ"מ צובע איכא והדק"ל קושי' הש"ס על ר"פ פשיט' כיון דמחללין שבת עליה ע"כ סכנתא וצ"ל נמי כנ"ל אי מפקד פקיד אינו צובע ובהיפוך מדם חלזון וזה מבואר הדוחק. לכן נ"ל לפי' הר"י לקמן לדם צריך לראות אם היא בתולה וע"כ רואה הדם ע"י קנוח במפה ויש כאן צביעה דאינו נופל לארץ אלא מתקנח במפה וא"כ גם קושי' תוס' לק"מ לכאורה דמפה שייך ושייך בה צביעה שפיר עומד לכך הוא, וצ"ל קושי' תוס' הוא דמשמע הבעילה מצד עצמה אסור משום חבורה אפילו רוצה לבעול בלא מפה וע"כ הא לא משכחת לה לדם הוא צריך לראות אם היא בתולה בלא מפה וצ"ל גם בלא מפה יראה אם היא בתולה ע"י שיתקנח הדם בגופה ובגופו באותו מקום ולא יפול לארץ והקשו שפיר דמ"מ בשר אדם שאינו עומד לצביעה אפילו לר"י נמי ל"ש צביעה ואין שם מלאכה עליה. אבל לחומר הנושא נ"ל ליישב דאין כונתו על צביעת הבשר האשה והתינוק מבחוץ ע"י הדם, אלא כל עוד שהדם בלוע במקומו בתוך הבשר אין לומר על הבשר שהוא צבוע כי הוא בשר ודם האי לחודיה קאי והאי לחודיה, אבל בהפרד הדם שפורש ממקומו ע"י החבירה בהכרח נשאר הבשר מקומו צבועה מאדמימות הדם שיצא ממנו וא"כ דם בתולים ודם מילה שלכך הוא עומד ומוכן לצאת ועי"ז נשאר מקומו צבוע הבשר בפנים ושייך שפיר צביעה שם מלאכה עליה והיינו דוקא אי חבורי מיחבר אבל אי מפקד פקיד אין הבשר נפעל שום התפעלות בהפרד הדם משם ולא נשאר מקומו צבוע ולק"מ ועי' במג"א סימן ש"כ אות כ"ד וכ"ה וסי' שכ"ח ס"ק כ"ב, ועפ"י דבריו כתב הפמ"ג במשבצות זהב שם סי' ר"פ אות ב' ולקנח אח"כ במפה דם בתולים וכו' בגד אדום עכ"פ יש ליזהר וכו' עש"ה. והא דדחו שוב תוס' לטעמא דנטילת נשמה חלישות כח מסוגי' דשבת קל"ג:

דפריך פשיטא מדמחללינן עליה שבת וכו' והא א"צ להחליש התינוק וכו' כתב באס"ז הא דלא הקשו התוס' עדיפא מדאיצטרך קרא למשרי מילה והא לא שייך ביה צביעה ול"צ לחלישות התינוק י"ל משום דתלוש בשר בכלי כמו ציפורן שלא פירוש הוא מלאכת תולש לכן צריך קרא למשרי מילה ע"ש, וק"ל עדיין ה"ל להקדים קושייתם מגוף המשנה שבת קל"ג מוהלין ופורעין ומוצצין וכו' ופריעה בציפורן הוא ולא בכלי לא דרך תלישה בכך בציפורן וע"כ רק משום חבורה שעושה בהוצאת דם הוא כמו מוצצין וקשי' פורעין ומוצצין פשיט' א"צ להחליש כח התינוק, ונ"ל מתני' קמ"ל אפילו לר"י דס"ל משאצל"ג חייב מ"מ שרי פורעין ומוצצין אבל מקושי' ש"ס דפריך על ר"פ פשיט' דסכנה הוא מדמחללי' עליה שבתא שפיר קשי' להו לתוס' הא י"ל מתני' מוצצין באמת ס"ל כר"ש משאצל"ג פטור לכן שרי דא"צ להחליש התינוק אבל לר"י דחייב משאצל"ג ה"א אין מחללין עליו שבת דלאו סכנה הוא קמ"ל ר"פ, וזה אינו פשיט' כ"כ דמתני' לכ"ע אמרה אע"כ דלבא תליא בחלישות כח אלא נטילת מקצת נשמה כי הדם הוא הנפש וצריכה לגופה הוא ליטול הדם הוא מכוין ואית ביה חילול שבת לכ"ע כנ"ל כונתם, ונ"ל לטעם הרמב"ם בספרו המורה בס"פ מ"ט משלישי בטעם מצות מילה לק"מ קושי' תוס' דה"ל שפיר מציצה מלאכה וחילול שבת לכ"ע דבאמת צריך הוא להחליש התינוק בנטילת דם מילה וזהו תיקונו להשלים בזה חסרון המדות כנ"ל ועיין בתשו' רמ"א סי' ע"ו דתיקון מילה לר"י הוא בפריעה וכו' עש"ה.