חידושי מהרי"א על כתובות קכב

רק לפי שיטתם דגם בנפלו תחת הבעל לכ"ע בחזקת יורשי הבעל. אבל הא קשה שתוס' והרא"ש ביבמות וב"ב שם אחר שהק' לשיטתם אמאי לא עריב ותני להו בהדי כתובה ותי' טעמא קאמר סיימו בדבריהם דגם לשיטת עכצ"ל כן למ"ד בחזקת יורשי הבעל ואם איתא הרי לשיטת רש"י א"צ לתי' זה אלא כמו שתי' תוס' בב"ב שם אח"ז למ"ד בחזקת יורשי אשה הא דלא כיילינהו בהדי נ"מ שאין שווים בטעמם ה"נ לרש"י בחזקתן ע"כ לא לצדדין קאמר טעמא בשנפלה לו כשהיא ש"י ושמאתן טעמא דבחזקתן שהי' עד עתה באחריות שלו ובנפלו לה תחת הבעל טעמא דבחזקתן לפי שיבם ירש את אחיו ולכ"ע אלא צ"ל דנפלו לה תחת בעלה הוי בכלל וכתובה בחזקת יורשי הבעל דתני אחר כך וא"כ בפשוט י"ל ה"ט דלא כיילינהו לפי שאין שווים בטעמם ואף די"ל היינו נמי כתי' התוס' טעמא קאמר אבל נצ"ב שנפלו תחת הבעל א"צ לטעם זה דפשיטא הוא שהיבם יורש אבל אין זה כמו לשיטת התוס' דוקא כתובה מנה מאתים א"צ לטעם לפי שלא היא הביאתן מבית אביה אבל לרש"י צ"ל גם בנצ"ב שנפלו תחת הבעל א"צ לטעם ומשום דיבם יורש רק בנפלו כשהיא ש"י קאמר טעמא בחזקתן ואיך כתבו תוס' ורא"ש דטעם זה צ"ל גם לרש"י למ"ד בחזקת יורשי הבעל וע"כ דהרא"ש עצמו לא מפרש כהטור ולא התוס' כנ"ל, איברא י"ל מתוס' הכא סייעתי' להטור מדלא הק' באמת קושי' א' על רש"י וכנ"ל, וי"ל דה"ט משום דס"ל כהטור דמודה רש"י בכה"ג שנפלו תחת בעלה, וגם לשון התוס' בסוף דבריהם כתבו וז"ל וטעם זה צ"ל כמו כן התם למ"ד וכו' ותיבת התם תמוה והל"ל כמו כן לרש"י למ"ד בחזקת וכו' אבל אי ס"ל כהטור א"ש דהכא לאו האי טעמ' ממש הוא לרש"י כמו כן לתוס' וכנ"ל לכך נקטו לשון התם דייקא ור"ל התם בב"ב תקשי ועכצ"ל רק ה"ט ממש כמו לתוס' וכמובן, אבל שאר כל הקושי' הנ"ל ק"ל על הטור וגם על הב"י שלא הקשו על הטור מהרא"ש אביו דע"כ לא ס"ל הכי וכנ"ל וגם התוספות והר"ן לא ס"ל הכי וצלע"ג. תוס' ד"ה יורשי וכו' וא"ת לפי' הקונטרס וכו' והאמרינן קבורתה תחת נדוני' מדאינו חייב לקבור ארוסתו וכו' ונ"ל לתרץ בחמשה פנים א' דלעיל דף נ"ג מסיק הש"ס בהדי' דה"ט דארוס' א"ל קבור' דין כתוב' משום מדרש כתובה ואף אי קבורה נגד מנה ומאתים לא נשתעבד לה כלל ולא יורש ממנה כלום דכך כתב לה כשתנשאי לאחר וכו' וא"כ לק"מ לרש"י די"ל שפיר קבורתה תחת מנה מאתים ומיהו י"ל דמ"מ ק' ה"נ איכא ה"ט משום מדרש כתובה אבל ז"א דש"י מן הנשואין הרי נשתעבד לה והיבם יורש ק' ור' שלה, ועוד הא יבם נמי כאחר דמי וקושי' הגמ' ופירוקה הוא זה ממש וע"י בפ"י מזה, ב', נ"ל לשיטת הטור הנ"ל דרש"י מודה לר"ת בנפלו תחת בעלה א"כ בכה"ג אבעי' להו אי יורשי הבעל נדוני' חייבים בקבורה ולפמ"ש לעיל להיפוך דר"ת מודה לרש"י בנפלו כשהיא ש"י א"כ מדניחא להו לתוס' לשיטת הר"ת עכ"ל משום דקאי האבעי, בנפלו לה תחת בעלה וה"נ להטור י"ל כן לדעת רש"י וממילא מתורץ נמי אידך קושי' תוס' על רש"י בד"ה או דלמא וכו' כיון דמיירי האבעי' בכה"ג דמודה רש"י לר"ת לק"מ וכמו דעכצ"ל כן לר"ת לפמ"ש להיפוך דמודה לרש"י כנ"ל ותקשי נמי לדידי' וצ"ל דמיירי בכה"ג ולק"מ וא"כ ממילא מוכח גם משני קושי' תוס' אלו על רש"י דתו' לא ס"ל כהטור וכמ"ש לעיל והטור י"ל הוכיח דבריו משום ב' קושי' תוס' אלו דתי' התוס' יבם כאחר דמי לא ניחה לי' להטור משום דלא אסיק האבעי' מזה עד סוף המסקנא וע"כ הוכיח דרש"י מידה בכה"ג ולק"מ וכנ"ל. ג', נ"ל דעכצ"ל כוונת תוספ' הוא להק' על רס"י רק דמסתמא לא מבעי' לי' סלא אליבי' דהלכתא דקיי"ל יחלוקו דאילו למ"ד בחזקת יורשי הבעל הרי מבעי' לי' שפיר ולמ"ד בחזקת יורשי אשה י"ל כיון דלא קיי"ל כוותי' לא מבעי' לי' אליבי' אבל קושי' תוס' הוא רק למ"ד יחלוקו ואם כן נראה לי מהראי' דארוסה אין לה קבורה מוכח רק דמשום מנה ור' בלבד לא תקנו קבורתה אלא משום נדוני' אבל אינו מוכח דמשום נדוניה לחוד תקנו קבורתה אלא יש לומר משום תרווייהו ק' ור' ונדוני' חייב בקבורתה והרי נדוני' אין לו שיעור כמה שתכניס לו ושמאתן לו בכך וכך לי מועט כמרובה וא"כ ודאי הכי הוא דלפעמים הנדוני' מועט ולפעמים ליכא כלל נדוני' לכן תקנו קבורה גם תחת ק' ור' עם הנדוני' וא"כ למ"ד יחלוקו נמי מבעי' לי' שפיר כיון דיורשי הבעל ירשי חצי נדוני' ואין שיעור לנדוני' כמה שיהיה וגם ק' ור' ירשי חייבים שפיר בקבורה ולמ"ד בחזקת יורשי האשה דאז ליכא ליורשי הבעל רק כתוב' לבד באמת לא מבעי' ליה כלל לשיטת רש"י אלא פשיטא לי' דאין היבם קוברה ועמ"ש לקמן מזה כנ"ל, ד', נ"ל דתוס' לטעמם הק' שפיר אבל רש"י לטעמי' לק"מ עפמ"ש לעיל מ"ז כתב לה פירות כסות וכו' משום ר' נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו ופי' רש"י דבארוסין מיירי ותוס' בשם ר"ת פליגי דמן הארוסין מודה ר"נ דלא זכה וא"כ לרש"י ע"כ ברייתא דף נ"ג ארוסה אינו יורשה רבנן היא ולא ר' נתן וכיון דלר' נתן יורשה הה"נ דמתה י"ל דין כתובה זו קבורה וי"ל או משום ק' ור' או משום נדוני' וא"כ י"ל דאבעי' הכא קאי אליבי' דר' נתן לרש"י לטעמי' ולק"מ אבל תוס' לטעמם ליכא למ"ד ארוסה יורשה הק' שפיר וכמובן כנ"ל, ה' נ"ל לתרץ רש"י ותוס' לטעמם ואדרבה מהכא הוכיח רש"י לטעמי' שיטתו ותוס' לטעמם לא מוכח והוא דלכאורה בפשוט י"ל למ"ד יחלוקו מבעי' ליה נמי שפיר אי יורשי הבעל חייבים בקבורתה ור"ל החצי הוצאת הקבורה כיון שיורשים חצי הנדוני' ור"ל יורשי הבעל נמי בהדי יורשי האשה כיון שנוטלים כ"א מהם חצי נדוני' או דלמא רק יורשי אשה לבד חייבים אף שיורשים רק חצי נדוני' מ"מ הרי הם יורשים נכסי מלוג כולם ולק"מ קושי' תוס' אמנם כן תקשי מ"ט לא נקט בעל האבעי' עוד ספק שלישי נמי אי רק יורשי הבעל לבד