חידושי מהרי"א על כתובות קכא

לרש"י כה"ג תקשו גם לדידי' הל"ל לב"ש סתם יחלוקו לכלול אף נצ"ב כאלו ולא נצטרך לדחוק ולומר תני' ושבקה ועכ"ל אי הוי אמר סתם יחלוקו הו"א כל נצ"ב בכלל אף אותן שהכניס' לאחיו א"כ גם על רש"י לק"מ דאי הוי אמר סתם יחלוקו הו"א גם כתובה מנה מאתים ותוספת בכלל וא"כ מובן היטב בשני המקומות ב"ב קנ"ח ויבמות ל"ח דהק' תוס' קושי' זו דא"א מוריש שבועה וכו' ולא תירצו כמ"ש וע"כ לא ס"ל כב"ש הנ"ל ולא מיירי מתני' מנצ"ב כאלו ומשום דלא שכיח כלל שקודם היבום וחליצה תכניס לו נצ"ב או מאיזה טעם אחר לא רצו תוס' לתרץ כך א"כ הקשו שפיר קושי' א' הנ"ל על רש"י בשני המקומות אבל הכא שלא הקשו תוס' קושי' זו דא"א מוריש שבועה וכו' וי"ל משום דס"ל כתי' שלי הנ"ל לכן לא הק' נמי קושי' א' הנ"ל לקושי' בהדי' על רש"י משום דגם על ר"ת תקשי וע"כ לתרץ כנ"ל. אמנם כן ק"ל טובא דהנה בספר דרישת ארי כתב ע"ד ב"ש סי' ק"ס סק"ט הנ"ל שסיים הב"ש ועיין בטור עכ"ל וכ' הד"א וז"ל ועיינתי בטור ולא מצאתי מזה מידי רק הב"י במחו' י' כתב כן לחד פירושו אבל לא ניחא לי' בפירוש זה ע"ש עכ"ל ובמחכ"ת מבואר כן בטור וגם הב"י ניחא לי' בזה דהנה ז"ל הטור נפלו לה נכסים בעודה ש"י מוכרת וכו' בד"א בנ"מ אבל נצ"ב לא תמכור שיש ליבם זכות בהם וכו' נפלו לה הנכסים בעודה תחת בעלה ומת ונפלה לפני יבם אצ"ל שלא תמכור בנצ"ב שהרי היבם אוכל כל פירותיה אלא אפי' נ"מ וכו' מזה מוכח בהדיא דמתחילה מיירי הטור מנצ"ב שהכניסה להיבם וכן כתב הב"י בהדיא הכרח זה בכוונת הטור רק שהק' ע"ז דדוחק לומר דבעודה ש"י הכניסתם לו בנ"מ או בצ"ב והניח זאת בצ"ע אבל כיון דמוכרח הוא לפרש הכי בטור ע"כ נסבול זה הדוחק וכן מבואר בהדיא בב"י בסוף הסי' תמה על הטור שסתם גבי נפלו לה בעודה תחת בעלה כדעת ר"ת בין לפירות בחייה ובין בגוף הנכסים לאחר מיתה משמע כאלו מודה רש"י וסייעתי' והרי באמת פליגו בי' וכ' וז"ל ואין לומר דלעיל מיירי בנכסים שנפלו לה בעודה ש"י וקודם שיכנוס הכניסתם לו בתורת נ"מ או נצ"ב והתם הוא דאפלגו רבוותא אבל בנפלו לה בעודה תחת בעלה וכו' לד"ה נצ"ב כולם לבעל דא"כ תחילה ה"ל להשמיענו זה ואח"כ ה"ל להשמיענו דין המכירה עכ"ל הרי דהניח דברי הטור בתימא רק משום שסתם וכתב כדעת ר"ת גבי נפלו לה תחת בעלה והרי ע"כ בכה"ג נמי פליגו רש"י והר"מ אבל בנפלו לה בעודה ש"י והכניסתם לו ליבם קודם שיכנוס בתורת נצ"ב בהא ודאי ופשיטא דפליגו רס"י ור"ת עד שהק' על הטור דה"ל להקדים בעודה תחת הבעל מודה רש"י לר"ת וא"כ דברי הב"ש נכונים דהטור והב"י הכי ס"ל. איבר' מ"מ גם הב"ש במח"כ בחנם כתב על המחבר דלאו דוקא נקט שהכניסתם לאחיו ולענ"ד נ"ל בדוקא נקט הכי המחבר לטעמי' ולרבותא כיון דהמחבר לא העתק דעת ר"ת בש"ע רק דעת רש"י וכוונת הטור הוא ע"כ דמודה רש"י בנפלו תחת בעלה כר"ת לכן סתם הטור כדעת ר"ת רק בהכניסתה ליבם ס"ל לרש"י הכי לכן הב"י שהק' ע"ז דה"ל להטור להקדים דבכה"ג כולם לבעל אלא ע"כ דבהא נמי פליג רש"י ומה"ט נקט המחבר רבותא דאפי' הכניסתה לאחיו נמי דעת רש"י הוא דיחלוקו ולא כולם לבעל ומכ"ש אם הכניסתם ליבם בתורת נ"מ או נצ"ב כנ"ל ברור דעת המחבר, אבל הא ק"ל טובא על הטור והב"י הנ"ל איך אפשר לומר כלל דפליגי רש"י ור"ת בהכניסתם ליבם בתורת נצ"ב א"כ דוקא בה"ג אבל בנפלו לה תחת בעלה גם רש"י מודה ואדרבה הרי נהפוך הוא דדוקא בכה"ג דנפלו תחת הבעל פליג ר"ת אבל בנפלו לה כשהיא ש"י שהכניסתם לו בתורת נצ"ב ע"כ גם ר"ת מודה לרש"י כיון דלא שייך טעמו של ר"ת דמשעת מיתת אחיו זכה בנכסים שהוא יורשו ולא ירית את היבמה דאדרבה אותן הנכסים אף קודם שתחלוץ אם חזרה בהם אחר שהכניסתם ליבם בתורת נצ"ב צריך ליתנם לה בחזרה. וא"כ יורש אותה והללו באין לירש וכו' וכנ"ל, והרי כה"ג ממש דקדק מור"ם פדוה סי' י"ז הנ"ל מובא ברמ"א שם דמודה ר"ת בנתן לה היבם מתנה מדלא שייך כה"ג טעמו של ר"ת ע"ש וכנ"ל וצלע"ג בזה ודוק, ודאי הא לק"מ על הטור מ"ט ולחלק ולומר דמודה לר"ח בנפלו תחת הבעל די"ל משום סברת ר"ת גופי' וזה שייך רק בנפלו תחת הבעל לכן מודה רש"י לר"ת אבל בנפלו לה עודה ש"י והיא שמאתן להיבם בתורת נצ"ב ל"ל סברת ר"ת כנ"ל דל"ל היבם ירש את אחיו שהרי אחר מיתת נפלו לה ועכ"ל שבא לירש את היבמה את היבמ' והללו באין לירש וכו' ול"כ נמי לא נתנה כתובה לגבות מחיים דטעמא הוא משום מדרש כתובה לכשתנשאי לאחר וכו' ולא קודם שתחלוץ ובנכסי צ"ב שהיא שמאתן ליבם ליכא בהו מדרש כתובה ודאי יכולה לחזור ולגבותן והי' בחזקת' עד שמתה לכן פליג רש"י אמנה הא גופא ק' מ"ט דר"ת וכנ"ל. ועוד אני תמה על הטור הרי הרא"ש אביו ע"כ לא הבין כן דפלוגת' רש"י הוא רק בנפלו כשהיא ש"י דהרי ביבמות ל"ח הק' התו' והרא"ש על שיטת רש"י קושי' א' הנ"ל דהל"ל לב"ש סתם יחלוקו ואם איתא דמודה רש"י לר"ת בנפלו תחת בעלה הרי לק"מ כמו דניחא לר"ת ה"כ לרש"י לא מצי אמר סתם יחלוקו דהוי משמע אף נצ"ב שנפלו תחת בעלה בכלל וזה אינו וע"כ דהרא"ש והתוס' הבינו דרש"י פליג אף בכה"ג ולא כהבנת הטור וכן אידך קושי' שהק' תוס' והרא"ש דלרש"י נצ"ב טפי בחזקת האשה למ"ד אליבי' דב"ש יותר מנ"מ ומתני' ר"פ אלמנה איפכא תנן ואם איתא מאי קושי' התם בהכניס' לבעלה מיירי דמוד' רש"י לר"ת ובנפלו כשהיא ש"י גם ר"ת מודה ע"כ כנ"ל וא"כ כמו לדידי' ניחא ה"נ לרש"י ועוד אם איתא מאי הק' תוס' כלל ל"ל טעמא דבחזקתן ות"ל דא"א מוריש שבועה וכו' והרי כה"ג ליכא שבועה כלל וכנ"ל ומיהו לזה י"ל דקושי' תוס' זו באמת לא הק' הכי על רש"י