חידושי מהרי"א על כתובות קט

ולענ"ד נראה לתרץ קושית התוס' באופן אחר דהנה יש לספק בכונת חכמים שאמרו לר"ג אם זכה באשה וכו' ומסקנא בגמר' אדיעבד קאי שיהי' המכר בטל אם כונתם שיהי' בטל מיד בעודה ארוסה או לא רק אחר נשואין אז יוציא בעל מיד הלקוחות שלקחו בעודה ארוסה ולכאו' מדמקשה סתמא דש"ס גיטין כ"ז קפסיק ותני וכו' ארוסה מי א"ל פירי ולא משני מתני' כאמרו לו לר"ג דהכא דס"ל בארוסה נמי מוציא הבעל מיד הלקוחות ועכ"ל דלכ"ע אין הבעל אוכל פירות בעודה ארוסה וכסתמא דמתני' לעיל מ"ז נשאת יתר עלי' הבעל שאוכל פירות וכו' אבל ארוסה לא, אמנם רש"י בסוגי' ע"ב ד"ה אף זו ז"ל שנפלו לה כשהיא ארוסה יהא מוכרה בטל ואפי' כשהיא עודה ארוסה וכו' עכ"ל הרי פי' בהדיא דאף קודם הנשואין המכר בטל והדבר תמוה דמנ"ל הא לרש"י ולכאורה י"ל שהוכיח כן דאל"כ ק' איך למידים חכמים ארוסה מנשואה האיכא פרכא מה לנשואה שכן מבטל המכר מיד משא"כ ארוסה אף אחר שתלמוד לבטל המכר מ"מ חל המכר מיד עד אחר הנשואין וממילא י"ל דתו לא בטל אע"כ כונת חכמים הוא שיהא המכר בטל מיד וא"ש נמי הא דפי' רש"י כן הכא בברייתא ולא פי' כן מקודם במתני' וה"ט משום דמכאן בברייתא מוכח כן כנ"ל. אמנם יותר נ"ל לתרץ דברי רש"י דהנה הר"ן וסייעתי' פי' טעם דר"ש אכולהו בבא דמתני' קאי כמ"ש התוי"ט משום כיון שהן נכסים ידועים אמרינן אדעתא דהכי נשאה שיפול לה נכסים ולכן בטל המקח ע"ש וא"כ זהו במכרה משנשאת אבל מכרה בארוסין ולפמ"ש אף אם המכר בטל לא מיד רק אחר נשואין ואז אמאי בטל דל"ל כיון שנכסים ידועים אדעתא דהכי נשאה אדרבה הרי אחר שמכרה נשאה ולא התנה עמה איהו דאפסיד אנפשי' ואם כן ק"ל מאי פריך הש"ס לתי' א' אי ודאי בזכותו כי מכרה ונתנה אמאי קיים ולפמ"ש הרי איכא טעמא בדבר ונ"ל דצריך להבין לשון זה שאמרו כר"ג אם זכה באשה לא יזכה בנכסים איך תלי זב"ז וגבי נשואין בסיפא פי' רס"י לקמן ע"ב בברייתא אם זכה באשה למציאתה ומ"י והפרת נדריה לא יזכה בנכסים שתקנו וכו' עש"ה אבל בארוסה ק' טובא ונ"ל דהרי ר"ש אכולהו בבא קאי כנ"ל וה"ה אליבי' דאמרו לר"ג בנתארסה יהי' המכר בטל אמר ר"ש דוקא בנכסים ידועים ס"ל לרבנן הכי וטעמא כמ"ש הר"ן הנ"ל וצ"ל דאדעתא דהכי קדשה מעיקרא שידע שיפול לה נכסים וכיון שכן ה"ל כמו שקדשה עי"ת ואם המקח קיים נתבטל התנאי ואינה ארוסתו שנתבטלו הקדושין וזהו התמי' שאמרו לו לר"ג הואיל וזכה באשה ופי' רס"י שהי' ארוסתו דייקא לא יזכה בנכסים לבטל המקח דממ"נ תרתי דסתרי הוי דה"ל כאלו קדשה ע"ת כנ"ל וא"כ טעמא דאמרו לו א"ש פי' רש"י אליבייהו דיהי' המכר בטל מיד בעוד שהיא ארוסה משום ממ"נ הנ"ל כיון שזכה באשה שהיא ארוסתו והבא עליה בסקילה ע"כ לקיים תנאו שקדשה אדעתא דנכסים הידועים לו והמכר בטל מיד ודוק. והנה רש"י פי' בתי' א' בזכותו נפלו וז"ל כבר זכה בה ובנכסיה עכ"ל ונ"ל פי' משום דק"ל לרש"י מאי בזכותי הרי בעודה ארוסה אין לו שום זכות בנכסיה לזה כתב רש"י כבר זכה בה ובנכסיה ור"ל כדברי חכמים אם זכה באשה לא יזכה בנכסים וא"כ פריך הש"ס שפיר אי ה"ט דלכתחלה לא משום קושי' חכמים דיעבד אמאי קיים המכר הרי תרתי דסתרי הוא כנ"ל אם זכה באשה וכו' כיון דאדעתא דהכי קדשה ועל זה משני הש"ס אימר בזכותה ואם כן על הנשואין שפיר י"ל אדעתה שיפלו לה נכסים נשאה אף דספק הוא שמא ישתדפו הנכסים ולא יפלו לה או בענין אחר יפסידם מ"מ מחית נפשי' לספיקא ומכרה בטל אבל בארוסה דאיכא עוד ספיקא שמא לא תבא לידי נשואין ה"ל אם כן ס"ס שמא לא יגיעו לה ואת"ל יגיעו לה שמא לא תבא לידי נשואין ולכתחלה מ"מ לא תמכור דשמא נחית לס"ס נמי אבל בדיעבד מהני דל"ל אדעתא דהכי קדשה וה"ט דר"ג דפליג וקושי' המקשן הי' רק כמו שפיר קאמרי רבנן ומשני כנ"ל משום ס"ס לא אמרינן אדעתא דהכי קידש לבטל מכירתה אבל לכתחלה חיישינן שמא מ"מ נחית לס"ס וקדשה אדעתא דהני נכסי משא"כ ביבמה הרי ל"ב הכי שקדשה הראשון אדעתא שיפלו לה נכסיה לאחיו היבם לכן תמכור לכתחלה משום א"ס מ"מ ודאי ולק"מ ודוק. פי' רש"י ד"ה ה"ג ורחב"ע דאמר כמאן כב"ש בתמי' דהא ב"ה וכו' ואם בא לוקח לב"ד לימלך וכו' ותמוה מאי בעי רש"י בפי' זה ומנ"ל הא דלמא הפי' כפשוטו ותוי"ט הרגיש עלי' וכתב שדעתו לתרץ בזה קושית תוס' הנ"ל ד"ה סיפא ע"ש ותמוה דא"כ ה"ל לרש"י לפרש כן מיד במתני' או בגמ' ולמה המתין עד כה, ועוד ק' טובא א"כ מאי פריך כלל הרי שפיר קאמר רחב"ע מוכרת וכו' שהיא רשאי למכור וב"ה דאמרי לא תמכור ר"ל שנותנין עצה ללוקח שלא יקנה ונ"ל דק"ל לרש"י איפכא אמאי ניחא לי' אי ס"ל כב"ש עדיפא ה"ל לגמרא להק' דהוא דלא כמאן לא כב"ה ולא כב"ש דע"כ ל"פ ב"ש אלא במוכרת בארוסין אבל משנשאת אף לב"ש לא תמכור לזה פי' רש"י דהא לא ק' די"ל שפיר כב"ש ס"ל ולא תמכור דב"ה פי' נותנין עצה ללוקח א"כ תמכור דב"ש ר"ל אין נותנין לו עיצה ובשנשאת דמודה ב"ש לא תמכור ר"ל נמי נותנין עצה ללוקח אבל היא רשאי למכור והיינו מוכרת דרחב"ע כי קושי' הנ"ל לאמת וה"ל שפיר כב"ש אבל א"כ לב"ה נמי נחית דרגא כמו לב"ש וס"ל משנשאת אינה רשאי למכור וא"כ רחב"ע דלא כב"ה ופריך שפיר כנ"ל ודוק. תוס' ד"ה אבעי' להו וכו' בפי' רש"י וכו' בלשון א' פי' דקאי ארישא עד שלא תתארס וכו' ואפי' בדיעבד מכרה בטל וכו' וק"ל א"כ פשיט מברייתא דמכרה בטל מאי פריך הש"ס אח"ז על רו"ש כמאן לא כר"י וכו' דלמא כאמרו לו דר"י ס"ל לפי' א' דרש"י וי"ל דאמרו לו אף בנתארסה ס"ל המכר בטל ואלו רו"ש אמרי וניסת דוקא ול"ל דהאי וניסת דנקטו רב ושמואל במלתייהו לא קאי רק אנפלו לה משנתארסה דסמיך לי' אבל בעד שלא נתארסה אף מכרה