חידושי מהרי"א על כתובות קד

רק קנסא דרבנן הוא משום שעוברת ע"ד אבל מה"ת אינה מפסדת דמנ"ל, אמנם לשיטת הרמב"ן מובא בריב"ש סי' ס"ו דאף אי כתובה דאוריית' היינו מה שכותב לה חייב ליתן לה מה"ת אבל אין לו שיעור מה"ת כמה יכתוב לה א"כ שפיר י"ל דמה"ת מפסדת כיון דשיעור מאתים תק"ח הוא ותקנה לרשיעי לא עבדי רבנן ואוקמה אדאורייתא דסגי כתובה אפילו בפרוטה ואף שכבר כתב לה ומה"ת הוי תו חיוב מאתים ז"א דהוא כתב ע"ד חכמים שתקנו לכתוב כן וכיון דלרשיעי לא תקנו אוקמוה אדאו' כמובן וא"כ בנודרת וא"מ מפסדת כתובתה מן התורה על כל פנים עד פרוטה אחרונה ופרוטה א' או דבאמת י"ל או דמפסדת מדרבנן שלא רצו לחלק בין כתובה לכתובה אבל נודרת ומקיימת ר"מ לטעמי' ס"ל כתובה דאו' ע"כ מפסדת רק מדרבנן דל"ל לא תקינו לרשיעי כמובן רק הבעל אומר אי אפשי וכו'. דף ע"ב גמ' אי דלא ידע נסמוך עלי' וכו' וספרה לה לעצמה וק"ל דלכאורה צריך להבין טעם לחלק בנאמנות ע"א באיסורין ולא בממון הרי ק"ו הוא דאיסור חמור טפי מממון דספק איסורא לחומרא וכו' ונ"ל דהא דבעי' בממון דוקא ב' עדים אבל עד אחד חיישינן למשקר אף דאיכא חזקה א"א חוטא ולא לו חיישינן שמא שכרו ועי' בגיטין דף ס"ז אע"ג דאיכא חזקות כשרות שלא יעיד שקר בשביל בשביל ממון נ"ל לפמ"ש תוס' כתובות פ"ט ע"ב בשביל חימוד ממון ליתא לחזקה א"א מעיז ועי' ב"ש סי' פ"ה וחזקה זו נמי דא"א מעיז הוא מצד חזקת כשרות א"כ ה"ט דעד אחד אין נאמן בממון משום שמא שכרו אבל באיסורין לא שייך זה וה"ט דנאמן ע"א משום חזקה אין אדם חוטא ולא לו ועי' פ"י גיטין כ"ד מזה והא דנאמן ע"א באיסורין אף על שלו התם א"צ לטעם כי אדם נאמן על עצמו יותר מק' איש וא"כ אם גם באיסור שייך חימוד ממון נמי אין עד אחד נאמן ומאי מייתי א"כ ראי' מקרא וספרה לה דנאמנת על ספירת הנקיים התם ליכא משום חימוד דכתובה דרבנן ואף שאר כסות וכו' מ"מ מה לה לשקר בשביל זה משא"כ אם אחר תשמיש ראינו שמלוכלכים בגדיה בדם והיא אומרת שממקום אחר נתלכלכו מנ"ל שנאמנת על זה דלמא משום חימוד ממון שלא תפסיד כתובתה אומרת כן ומשקרת ונ"ל דקשה איפכא מאי צריך הש"ס להקשות כלל דנסמוך עלי' וכו' בלא"ה נמי אף אם אינה נאמנת א"נ שותקת או אלמת נמי תקשה אמאי תצא בלא כתובה כיון דאיהו לא ידע ושמא ממקום אחר נתלכלכו וה"ל א"י אם פרעתיך דחייב ונ"ל דקורבה דאו' הוא וא"כ בלא דבורה אמרינן ודאי מגופה אתי דה"ל קרוב וא"כ נ"ל דוקא בספק שקול בלא דבורה אמרינן משום חימוד ממון משקר אבל אם בלא דיבורה הוי נקטי' להיפוך מדבריה לודאי משקר כה"ג אינו משקר משום חימוד ממון וכיון דכה"ג בלא דבורה הוי אזלינן בתר קורבה פריך תו שפיר דנסמוך עלי' ועי' סברא כזו בראש שבועות מ"א דא"נ במיגו דפרעתיך בפני פ' ופ' והלכו להם וכו' משום שאינו רוצה בשקר זה שיחשדוהו למשקר משום הרוצה לשקר ירחוק עדותו עש"ה. ועפ"ז מדמיית' ראיה מקרא וספרה לה עכ"ל משום דקר' סתמ' כתיב אפילו אם בגדיה מלוכלכים בדם נאמנת לומר מ"מ ספירת נקיים הם וממקום אחר הם מלוכלכים ונאמנת אף נגד קורבה וא"כ מתורץ היטיב קושי' תוס' ריש גיטין שהקשה לס"ד דר"פ האשה רבה דאפי' באתחזק איסורא נאמן ע"א מטבל הקדש וקונמות א"כ וספרה לה למה לי ולפמ"ש א"ש דאיצטרך לכה"ג שבגדיה מלוכלכים בדם דה"ל קורבה והוי אמינא קורבה עדיף מחזקה ואף שעד אחד נאמן נגד חזקה מכל מקום נגד קורבה לא קא משמע כן וספרה אמנם כן קשה להאמת דנדחה ביבמות שם דליכא למילף מטבל וכו' דנאמן נגד חזקה מ"מ נילף לה מנדה אף דלא איתחזק איסורא כמ"ש תוס' ריש גיטין שם מאור כמו דנאמן נגד קורבה ה"ה נגד חזקה ועכצ"ל להאמת אדרבה קורבה גרוע מחזקה כמובן ודוק, שוב ראיתי דאיכא פלוגתא דרבוותא בא"י אם פרעתיך ולא ה"ל למידע אי חייב או לא ועי' במ"ל פ"ה משאלה ובתומים סוף סי' ע"ה ובחידושי בסוגי' דקציצה הארכתי בזה וא"כ ה"כ הבעל לא ה"ל למידע הוצרך גמ' לומר נסמוך עלה ולא תפסיד כתובתה משא"כ משום א"י אם פרעתיך, ועוד מבואר במ"ל שם פלוגת' דרבוותא בא"י אם פרעתיך ומלוה כמי טוען שמא ע"ש ואם כן לק"מ דשפיר צריכין לומר נסמוך עלה דוקא שטוענת ברי כנ"ל. ועוד נ"ל דקשה ממ"נ קיצור או סתירה דהא דגלי קרא וספרה לה לעצמה ע"כ משום שכבר היא בחזקת טומאה וגם ה"ל דבר שבערוה כמ"ש תוס' ריש גיטין וביבמות פ"ח וא"כ צריך קרא דנאמנת וקשה ממ"נ בלא הא דנסמוך עלה לא תפסיד כתובתה משום דה"ל א"י אם פרעתיך דהא אפשר דממקום אחר נתלכלך וע"כ צ"ל דמחזקינן לי' לריעותא דדם לפנינו שבגדיה מלוכלכים מגופה אתי משום קורבה דאו' הוא כנ"ל א"כ גם השתא מאי פריך נסמוך עלה מקרא וספרה לה מנ"ל דקרא מאמינה נגד תרתי חזקות וגם קורבה בכה"ג שבגדיה מלוכלכים בדם דריעותא לפנינו וקורבה דאו' ונ"ל דהאי ממקום אחר שכתב תוס' אין כוונתם דמעלמא נתלכלך דכה"ג באמת י"ל אינה נאמנת נגד חזקה וקורבה אלא כונת תוס' ממק"א נתלכלך מגופה ומן הצדדים או דם המכה באופן שטהור ולא הוי נגד קורבה והא דלא מקשה בלא נאמנותה נמי מטעם א"י אם פרעתיך נ"ל אפי' הפוסקים דס"ל גם בלא ה"ל למידע חייב בכה"ג היינו בחוב מלוה וכיו"ב אבל בחוב כתובה דרבנן שלא הלוית לו כלום לכ"ע פטור בלא ה"ל למידע גם בא"י אם פרעתיך דמקולי כתובה הוא ועי' בהפלאה לעיל י"ב ע"ב דלא ס"ל לחלק בזה, ועדיין קשה א"כ ה"ל לש"ס לשנויי דהכא מיירי שטוענת מעלמא ממש אתי הדם ולא מגופה כלל ואינה נאמנת דה"ל נגד חזקה וקורבה. ואב"א כדר"י דאר"י הוחזקה נדה בשכינותי' בעלה לוקה עליה משום נדה, ודקדק