חידושי מהרי"א על כתובות קב

ערב דהעולם משמע להו האי לשנא דחייב לשלם ומחזי כשלוחו ואם כן דוקא בי"ל מה לאכול בגוונא דמתני' שמספקת לדברים גדולים הוא דאסור לומר כן אני ערב אבל באין לו מה יאכל ודאי אוקמה אדינא ושרי לומר אפי' כל הזן אני ערב וא"כ לק"מ הדיוקים אהדדי דגמ' נקט דוקא כל הזן אינו מפסיד משום די"ל מה לאכול וכה"ג אסור לומר אני ערב משום, דלא כ"ע דינא גמירא ומשמע לאינשי דחייב לשלם בכה"ג ושלוחו הוא ואח"כ נקט מי קאמר יזון אבל מותר לומר אני ערב בא"ל מה יאכל דומיא דמושלך בבור דהוי שעת הסכנה דא"א בע"א וא"כ א"ש נמי קושי' דבגמ' איתא אפי' לומר יזון בלשון צווי אסור היינו במתני' דוקא די"ל מה לאכול אבל א"ל מה לאכול מותר אפי' כה"ג והטור נקט לך ותזון אסור אפילו בי"ל מה לאכול וממילא הה"נ אם תזון לא תפסיד דינו נמי כמו כל הרוצה לזון יזון וכמו כל הרוצה לזון אני ערב קבלן שהוכחנו דיש חילוק בין י"ל לאכול או א"ל מה לאכול ולק"מ דיוקי הטור אהדדי כמובן ודוק. באופן אחר נ"ל לתרץ תמי' הר"ן על הרי"ף ותמי' הב"ח על הטור הנ"ל למה השמיטו שינוי' בתרא דגמ' דק"ל לפמ"ש הרא"ש בגיטין י"א דתופס לבע"ח במקום שח"ל לא קנה אפילו עשאו שליח דאין יד השליח כיד המשלח לחוב לאחרים עי' ברא"ש ב"מ יו"ד א"כ מאי פריך הכא ופרנס לאו שליחותי' עביד והרי אי תאסרה ע"י פרנס ע"כ יוציא מיד נכוף אותו ליתן גט וה"ז חוב לה וכה"ג לא אמרינן כלל יד שליח כיד משלח דאי נימא הכי יהי' לה חוב בנתינת גט ונ"ל רוצה לאוקמי מתני' אף למ"ד קנה חברו ול"ל סברת הרא"ש הנ"ל אמנם כן הרי אנן קי"ל לא קנה וכסברת הרא"ש הל"ל דרשאי להעמיד פרנס ממש לומר לו לך וחזון וזה אינו לכך נ"ל דכוונת המקשה הוא אמאי יעמיד הוא פרנס כיון דאפשר לה בלא זה שתלוה ותאכל וא"כ ממילא אסור בפרנס דה"ל שלוחו אלא בלא פרנס תלוה ותאכל למ"ד יום ומשני דהא נמי מותר לומר כל הזן א"מ אבל יותר מלמ"ד זילא לה מלתא בין ע"י פרנס בין ע"י הלואה שתלוה וא"כ בהגיע זמן ולא נשאו דליכא זילותא רק דלא עביד טפי מלמ"ד יום שליחותי' והיינו משום שאינו בטוח במעותיו כיון שאין מחויב לשלם לו להר"ן ורא"ה ובעה"ת וט"ז ומהרשד"ם הנ"ל אבל לותה ואכלה הרי מפורש בברייתא לקמן דחייב הבעל לשלם א"כ אמאי יוציא אחר למ"ד יום תלוה ותאכל לכך השמיט הרי"ף והטור תי' ב' שבגמ' כנ"ל. הר"ן בר"פ תמה על הרמב"ם שהעתיק משנתנו והשמיט תי' הגמ' דמיירי דוקא בא"ל צאי מ"י וכו' ע"ש ובמ"ש לעיל כ"ב בס"ד דהנה הט"ז והפרישה והב"ח ביו"ד סי' רל"ה סעי' ס"ח פליגי אם אמרינן כולל ג"כ לבטל שעבוד וכבר הרגשתי לעיל בר"פ דנעלם מכולם דברי רש"י בר"פ דלהכות לו אף תשמיש בכלל ומ"מ לא חל ע"י כולל וגם תוס' דפליגי על רש"י לאו מה"ט פליגי וע"כ דל"א כולל כה"ג, שוב האיר ד' עיני ומצאתי את שאהבה נפשי שכונתי בזה לדעת הקדוש ד' היה כבוד אמ"ו זצ"ל הכ"מ בספרו ביאור מרדכי על ברכות פרק מ"ש וז"ל אבל לבטל לשעבודא לא מהני כולל תדע דאל"כ מאי פריך הש"ס בכתובות ע' א' וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה והרי משכחת לה כולל התם דכלל גם דברים שאינו משועבד לה, ועוד קשה לפי' רש"י שם דבמדיר אותה מלהנות לו גם תשמיש בכלל ואפ"ה אינו חל משום דמשועבד לה אבל למזונות לתי' הש"ס אין משועבד לדברים קטנים והרי מ"מ כיון דחל הנדר על מזונות ממילא חל על תשמיש בכולל אלא ע"כ לענין דבר שמשועבד לאחר ל"מ כולל עכ"ל הזהב, ואני תלמידו תמי' איך לא הזכיר כלל על לשונו הזהב דעת הפרישה והב"ח והט"ז הנ"ל דפליגי בהא, ומיהת לפמ"ש לעיל ע"ד רש"י במתני' גם קושי' אמ"ו מן הגמ' מתרצא וגם קושי' הט"ז סקנ"ט על הפרישה והב"ח מש"ס דנדרים פ"ט ודף פ"א דפריך והא משעבדו ידיה לבעל וכן לתשמיש המיטה אף דלשון יקדשו ידי וכו' כולל שלא יהנה שום אדם בעולם ממ"י וכן איני משמש מטתי כולל איסור תשמיש על כל העולם ע"ש לענ"ד קושי' הגמ' בכל הני דוכתא קאי לר"ל דס"ל שבועות כ"ד כולל הבא ע"י עצמו על עצמו ל"א ומכ"ש בנדרים פ"ו וכתובות נ"ט בהדיא כתבו תוס' לעיל נ"ט ד"ה הכא וכו' דכל קושי' גמ' הוא רק לר"ל דשמואל ס"ל כוותי' ע"ש ור"ל לטעמי' הרי ל"ל כולל [והט"ז ה"ל להביא גם כן הא דכתובות נ"ט] ומתורץ דעת הב"ח והפרישה וא"כ הר"מ נמי הכי ס"ל וקושי' הגמ' רק לר"ל קאזיל וכיון דקיי"ל כרי"ו דפליג עלי' וס"ל כולל גם בנדרים ושבועות א"צ כלל לתי' הגמ' דחל הנדר מלהנות כו ע"י כולל גם דברים שאין משועבד לה כנ"ל, ואדרבה נ"ל דכרי"ו דקיי"ל כוותי' כולל ע"י עצמו נמי אמרינן מוכח ע"כ. דגם לבטל שעבוד אמרינן כולל והוא עפ"י תמי' אמ"ו בספרו שם עפ"י הנ"ל על תוס' נזיר ס"ב ב' ד"ה יצא וכו' וז"ל ופי' הר"י משום דאמרינן בפ"ק שם לאסור יין מצוה כיין רשות וכו' ולכך יכול במי נזירות העבד וכו' עכ"ל והק' אמ"ד לפמ"ש המרדכי בשבועות רפ"ג וכן מוכח בתוס' שבועות כ"ה א' ד"ה חומר וכו' וכן מוכח בסוגי' דנזיר דף ד' שם דמהך קרא דנזיר ילפינן דמהני כולל ואם כן על ביטול מצוה שפיר חל בכולל אבל לבטל שעבוד' הרי מוכח דלא מהני כולל וא"כ מאי ראי' מהך קרא דנזיר לענין עבד וצ"ע עכ"ל ולפמ"ש לתרץ דעת הפרישה והב"ח דקושי' הגמ' אזיל לר"ל א"ש דברי תוס' דנזיר. והנה ר"ל ע"כ לא יליף כולל דמהני מקרא דנזיר דא"כ הל"ל נמי כולל הבא ע"י עצמו דומיא דנזיר [איברא די"ל ר"ל נמי יליף מהתם רק ס"ל התם כיון די"ל היתר לאיסורו חל טפי כמ"ש אמ"ו עצמו שם מקודם לחלק בכך ויליף מהתם בהדרגה באין היתר לאיסורו עכ"פ באיסור הבא מאיליו מהני כולל ולא באיסור הבא ע"י עצמו] אלא ר"ל יליף כולל מחלב נבילה וטרפה כמ"ש תוס' זבחים דף ע' א' ד"ה יבא והרמ"ע בתשו' סי' קכ"ג דף ע"ד