חידושי מהרי"א על כתובות י

גיטא קאתי הא לקיומי תנאי קאתי והא לא איקים וההוא בודאי במסרוהו ביד שליש קא מיירי דאי בדיהבי' נהילי' ובתנאי אי לא באתי מכאן ועד שלשים יום אפילו כי מבטל לי' בפירוש לא כל כמיני' ואפילו לא אמר מעכשיו אם לא באתי דהא קיי"ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו וה"ל כמעכשיו אם לא באתי אינו מבוטל אלא מקויים תנאיה ואזיל אע"כ בשלא מסרו לידה אלא ליד שליש או ליד העדים ואם מבטל בהדיא משמע התם דמבוטל ואם אית' עכ"ל לענינינו ונעלמו דברי רשב"א אלו מהגאון בתשו' בית אפרים חא"ה סימן קכ"ה דף רכ"ב בד"ה ולפום רהיטא וכו' שתמה כן אסוגי' דגיטין לד' הנ"ל כיון דכבר הגט בידה מה הוא יכול לבטל עכשיו ומכ"ש בגילוי דעת ודחק ליישבו ותליא ליה בפלוגתא אי מועיל ביטול על גופו של גט עש"ה והרי הקדימו הרשב"א לתמוה כן ולכ"ע נמי משום דמעכשיו הוא [איברא מ"ש הרשב"א להקשות כן גם בלא אמר מעכשיו משום דקיי"ל כר"י זמנו מוכיח ה"ל מעכשיו צל"ע דהא אדשמואל דאמר לא שמיה מתי' קיימינן ושמואל לטעמי' אמר מאן רבותינו בי"ד דשרו משחא וסברי לה כר' יוסי וכו' מוכח דאיהו לא ס"ל הלכה כר"י אלא רבא לטעמיה בגיטין דף ע"ב:

ס"ל הלכה כר"י ואליביה דרבא בגיטין לד' הנ"ל א"ש דברי רשב"א בזה כנ"ל] ותירצו באמת לא מיירי בדיהבה בידה אלא ביד שליח כנ"ל, א"כ הרי בשליח לא בעינן דיני תנאי כמ"ש הר"ן הנ"ל וגם לאו קודם להן התנאי קיים ומייתי רבא שפיר מהא דשמואל ע"כ אין אונס בגיטין, ואע"ג דלשמואל לטעמי' דלא ס"ל הלכה כר"י ובלא מעכשיו שפיר י"ל בדיהבה לידה נמי שייך בי' ביטול ותו י"ל משום דלאו קודם להן הוי עובדא לכן פסק דהוי גט משום דתנאי בטל מ"מ רבא לטעמיה בגיטין ע"ב דס"ל הלכה כר"י וס"ל נמי בגיטין ל"ד דיכול הוא לבטלו לגט בפירוש ע"כ לרבא לטעמי' צ"ל כתירוץ רשב"א הנ"ל במתנה עם השליח הוי עובדא וא"ש הראיה כנ"ל. אמנם כן הרשב"א המ"ל ראיה לדבריו מסוגי' דהכא נמי ועפ"י קושייתינו הנ"ל דע"כ בעל ידי שליח מיירי, לכן נ"ל דגם בלא"ה א"ש מלשנא דשמואל גופי' לא שמיה מתי' דייקא משמע אבל לא ארעו אונס ובא באמת, לא הוי גיטא ולולי דברי רשב"א ע"כ ה"ט דשמואל דלא ס"ל כסברת תוס' קידושין ס"ז הנ"ל וה"ל שפיר הן קודם ללאו א"כ מתורץ יפה תמיהת הט"ז בהקדמתו ליו"ד על תוס' הנ"ל מגמ' דגיטין דף ע"ה דמתקיף לה רבא אדשמואל התם הא בעי' הן קודם ללאו ולתוס' הכי הוא באמת והניח בצ"ע, ולפי מ"ש על שמואל לטעמיה וכן רבא לטעמיה הכא דבעינן מילף מיני' אין אונס דלאו שמיה מתי' אבל בלא אונס התנאי קיים ע"כ לא ס"ל לרבא ושמואל סברת התוס' כנ"ל לכן גם התם רבא לטעמיה פריך שפיר על שמואל לטעמיה ולק"מ תמיהת הט"ז אלא הא איכא תירוצי הנ"ל עפ"י תירוץ הרשב"א דמיירי בע"י שליח ושפיר מצי סבר כתוס' וקשה, אמנם מדלא מייתי רשב"א ראיה מכאן ע"כ לא ס"ל סברת תוס' וכנ"ל ותו לק"מ ודוק. שם אלא מההוא וכו' ואמר שמואל לא שמיה מתיא וק"ל דלמא שמואל כדפשיט ר' אחאי לעיל ס"ל דגם במזונות פשיט אין אונס פוטרו אבל רבא דס"ל כר' יוסף במזונות כפי' רס"י ולענין גיטין אינו כן אלפיכך קאי עדיין קשה מנ"ל לרבא הא, ונ"ל הא לר' אחאי נמי ע"כ מדאוריית' מהני טענת אונס אלא ה"ט במזונות משום דנסתפחה שדהו אבל בתנאי גיטין דל"ש ה"ט הל"ל יש אונס לכ"ע וע"כ משום תקנת צנועות וכו' אין אונס וגם לדידן נימא כן כנ"ל, והנה ז"ל רש"י בד"ה לא שמיה מתי' והוי גיטא ואם רצתה תנשא לאחר וגם לכהונה נפסלה מהיום עכ"ל ותמוה טובא דפשיט' אם להקל להתיר איסור א"א אמרינן לא שמי' מתי' מכ"ש להחמיר דהוי גט לפוסלה לכהונה, ויותר תמוה תיבת וגם מאי וגם הא נהפוך הוא טפי מסתבר דהוי גיטא להחמיר ולא להקל. ונ"ל דהרשב"א בחי' במסקנא דה"ט אין אונס משום אפקעינהו רבנן לקדושין מיני' עמד על החקירה אם נפסלה לכהן בגט זה מדאו' נמי או רק מדרבנן דהא ודאי עכ"פ משום ריח הגט פסולה לכהונה, וא"כ נ"ל ממ"נ אי דברי רש"י הנ"ל קאי גם במסקנא על אונס דלא שכיח ושכיח, ומכ"ש דבמסקנא גם בשכיח טובא כגון פסקיה מברא נמי רק מדרבנן הוי גט משום צנועות וכו' כמ"ש לקמן בסמוך א"כ אי ס"ל לרש"י מדאוריית' אסורה לכהן שפיר נקט וגם לכהונה נפסלה מהיום ר"ל תרתי אע"ג דהוי קולא וחומרא דסתרי אהדדי דתנשא לאחר משום אפקעינהו וכו' מ"מ גם לכהונה פסולה משום ריח הגט מדאו', ואת"ל רש"י ס"ל כאידך סברת רשב"א הנ"ל במסקנא דאפקעינהו וכו' באמת רק מדרבנן אסורה לכהן, אבל הכא בפסקיה מברא לס"ד משום דה"ל לאתנויי ולא אתני ע"כ מדאו' הוי גיטא דהא באונס זה לא הוי קיל מי איכא מידי דמדאוריי' וכו' א"כ הא גופא הוא כונת רש"י הכא הוי גט גמור שתנשא לאחר וגם לכהונה נפסלה מדאו' ר"ל משא"כ למסקנא דהוי גיטא להנשא לאחר משום אפקעינהו איכה פסולה לכהונה מדאו' אלא מדרבנן כנ"ל. וזה אשר השבתי בסוגי' זו לצורב א' ה"ה מעלת כבוד הרבני החריף ובקי מו"ה עזרא צורף נ"י מתושבי ק"ק ס"ה. גי"ה קבלתי ודבריו ד"ת ראיתי שהקשה לדעת ולהבין שיטת הריב"ש שבמ"ל פי"א ממכירה והוא שיטת הרא"ה ותלמידו שבאס"ז ריש כתובות דרבא לכשנא בתרא ס"ל יש אונס דוקא בתנאי אם לא באתי וכו' ונתקיים באונס ה"ל כאילו לא נתקיים, אבל בתנאי אם באתי ונתבטל התנאי באונס מודה דאין טענת אונס משום דנהי דע"י האונס ה"ל כאילו לא נתבטל, מ"מ לא נתקיים התנאי, ותמה הרו"מ נ"י הא כיון דע"כ בעינן תנאי כפול א"כ גם בתנאי אם לא באתי אמאי יש אונס הא בכפילות התנאי אמר אם באתי לא יהי' גט והרי נתבטל תנאי זה באונס ועכ"פ לא נתקיים התנאי דאם באתי והל"ל אין טענת אונס, ואת"ל דרבא מיירי בלא כפליה לתנאי אלא אמר מעכשיו, א"כ מאי מקשה ש"ס על רבא לל"ב ממתני' דאם לא באתי ומאי סייעתיה נמי לל"ק דרבא הא מתניתין ע"כ לא מיירי באמר מעכשיו דהא אין גט לאחר מיתה קתני וע"כ כפליה לתנאיה לכן אין טענת אונס