חידושי מהרא"ך חלק ב ט

וללמוד תורת ד' בעת שאלה משחקים יביע הוא אל פעולות ד' כמו שאחדל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן וכו' ות"ת כנגד כולם וגם מתרבות להאדם מצות ע"י לימוד התורה כמעט אין שיעור כמו שהביא הגר"א ז"ל ראי' בשנות אליהו דכל תיבה ותיבה שאדם לומד תורה הוא מ"ע בפני עצמה ואמר החכם זכרו זאת מיחלי הזמן יונקי שוד תנחומיו כמה פגע ביום שלא ישלימיהו ומייחל למחרתו ואינו מאמין כמאמר החכם במשלי (כ"ז א') ואל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה יולד יום הרעיון הפסוק הזה כי חן באשר פגעי הזמן מתחדשים בכל רגע ולא תוכל להתהלל על מה שתעשה אח"כ גם ילדי היום ההוא בלתי ידועים לך ויום מחר אינו שלך וחכמי המוסר אומרים הזמנים שלשה העבר וכבר עבר ולא ישוב אליך עוד העומד והנה הוא הולך העתיד לא תדע אם תגיע אליו ואמרו חכמי מוסר זה להזהר שלא להפנות ימיהם לבטלה על סמך הזמן העתיד וזה ענין יהללך זר כלומר עשה מעשים שיהללך זר בהם וזהו אחר מעשה שהזרים לא ישבחו האדם על מה שבלבו לעשות אבל מה שראו שכבר עשה ויש מפרשים אל תתהלל ביום מחר שלא יתהלל ביושר מעשיו ולא יתפאר בטוב הנהגותיו כאילו שלמו ימי שנותיו כי לא תדע מה יקחך לך מן העבירות או מן התנהגות המגונות ושמא יצר הרע גובר עליו שעה אחת ונמצא מאבד עולמו ואמרו חכמי מוסר שלשה אין לספר בשבחם עד אחריתם תבואות השדה והכרם עד האספם באוצר ובבית והגבור עד שיבא ממלחמה והחסיד עד שבא אל קברו כמאמר החכם טוב יום המות מיום הולדו וזה שאמרו חכמי משנה אל תאמין בעצמך עד יום מותך הענין הוא כי תדאג תמיד פן תלכד בלכד היצר ומבקש כל עת רחמים מן הקב"ה שיצילך מן היצר הרע וכעובדא דמייתי בקדושין (דף פ"א) מר"ח בר אשי שהי' זקן וכמעט הי' נכשל בדבר עבירות וכן יוחנן כהן גדול ששמש בכהונה גדולה שמונים שנה לבסוף נעשה צדוקי לכן תדאג תמיד פן תכשל ותוסיף גדרים ושמירות להנצל מן החטא ולא יבטיח בעצמו על צדקתו ויושר לבבו. היוצא לנו מדברינו שאפילו צדיק גמור כל ימיו אין לו לבטוח על עצמו אלא ירבה גדרים ושמירות על העתיד:

ולכן לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ודלתי התבוננתי והעיון פתחתי והייתי משתדל בכל לבבי ובכל מאודי לכן יגל כבודי להוציא לאור האמת לאמיתו להוציא פרי תנובות אאמ"ו הרב הגאון הצדיק זצ"ל לאור עולם ולהגדיל תורה ולהאדירה בודאי הי' צריך לעשות כן להפיץ מעיינותי החוצה את חלק השני על הלכות יו"ד כמים קרים אשר נפש עיפה המה משיבים כמטר על דשא וכמלקוש וכרביבים להשקיט המיית ותשוקת נפש תאוה כדאיתא בספר החסידים (סי' תקנ"ט) כל צדיק או אמורא שמפרש דברי חבירו כשמת יבוא התנא לנגדו ויקבלו בספר פנים יפות וללכת עמו לבקש מן המלאכים להמליץ עליו לפני הקב"ה ולדבר עליו טובות ע"ש. וכן תמצא בספר מגיד משרים במקומות רבים שהרבה פעמים הגיד להגאון ר"י קארי מבשרו שכמה גאונים יצאו לקראתו בשביל שהי' מפרש דבריהם בחבורו הגדול ב"י ובהדיא איתא בגמרא אמר רבינא כי שכיבנא נפקו רבי חייא ורב אושעי' לקראתי לפי שפירשתי שמעתן ותרצן:

ואתה קורא משכיל אל תחשוב לי לחוטר נאוה הקדמתי והתנצלותי מאור חיבור אאמ"ו הרב הגאון הצדיק זצ"ל שאני לקח לעצמי עטרה כי עמל וכעס אנכי הרה וביון מצילה טבעתי ודבר אחר לא עלתה על דעתי ולא זו הדרך כי אמנם ידעתי רפיון דעתי ושפל ערכי ויותר מכולם אני מכיר מקום חסרוני והייתי שפל ונבזה בעיני כי אנכי עפר ואפר ותולעה ורימה ובער מדעת ובאפס מזימה ואין קשתי דרוכה וחיצי שנונה בלב מהיר רק אתנהל לעטי בעיון רב אחריו נתיב יאיר ביגיעה רבה עשיתי הקדמתי והתנצלותי כאשר למדתי מן הזורע זרע קטן כחרדל זורעים אותו ונעשה אילן גדול השרשים וענפים ועלין ופירות נוטעים מענפיו נטיעות עד שנעשו גנות ופרדסים לרוב ומי גרם לכל זה שלא הקטין הזרע בעיניו לבזות ולהשליכו, כך החידוש בהקדמתי בהתנצלות אפי' אם קטן הוא כזריעה כמדובר מובן מה טוב ומה נעים כל החידוש שמחדש האדם בתורה אפילו חידוש קטן להעלות כרגע על הספר בדיו למען יעמוד ימים רבים שלא ישכחוהו ולכן מצורף לזה כי כליתי כל שנותי ביגון ואנחה עד כי נפשי לעפר שחה ישתרגו עלי ועל צווארי כמה צרות צרורות אשר לא ידעתי עד כי נמס כל לבי כי שרים רדפוני חנם **(הן ראיתי הכתוב במלב"ם כי כבר אמר החכם בושתי מיראת אלהי שאירא זולתו כי היראה הגדולה תבטל את היראה הקטנה שמי שעומד לפני הארי הרוצה לטרפו לא ירא אז מפני דבורה שתרצה לעקצו כי יראה הגדולה שירא מן הארי הבטל יראה הקטנה של הדבורה ואחר שהאדם צריך לצייר נגד עיניו תמיד יראת ד' המלך הגדול הצופה כל וסתריו איך יכנס בלבו מוראה קטנה של ב"ו כמ"ש מי את ותיראי מאנוש ימות ותשכח ד' עושך ע"ז אמר הכתוב ובכ"ז הגם שירדפוני לא אפחד מהם וגם זה נכלל במלת חנם שאין פעולות ברדיפתם אחר שמדברך פחד לבי ופחד גדול שיש מדברך יעבור מלבי פחד קטן שהיראה הגדולה מן הארי תבטל יראה הקטנה מפני עקצות הדבורה:

)** ונשבר מטה לחמי ושברתי את לחמי בזעת אפי הן הנה בעצמי עיני קצרו מהביט במושכלות אכן תמיד הי' כפי פרושות בתפלה אל נורא עלילה יאיר עיני בתורת אמת למען שמו ינחני במעגלי צדק להחזיק כל בדק ומיום עמדי על דעתי מאמר החכם בקהלת כל אשר תמצא ידך עשה להורות לנו הפסוק הזה שאפילו עולה בדעתו שלא יהי' בכחו לגמור את המצוה בכל פרטיה אעפ"כ יעשה כל מה שבכחו וכה"ג טרחתי ויגעתי והעלותי על מכבש הדפוס החדושי מהרא"ך חלק ראשון אשר כבר נדפס בשנת תרנ"ח שהוא פלפולא חריפתא אליבא דהילכתא על חלק אורח חיים וכעת אדפיס החיבור חזה חדושי מהרא"ך חלק **(את ארחו תחת השמש! במה ימצא חן ויפיק רצון מאת האלהים אין לו דרך אחרת כי אם בהרבות תפלה בטבול את בשרו במים פעמים רבות בכל יום בענות נפשו בצום בתשובה וחרטה בזבח ומנחה כי איש ואיש אשר לא יטהר את חדרי לבבו אך יתרחק עוד מאלהים בעשות מעשים אשר לא יעשה צלול במצולות החטאים וחשק החושים האיש ההוא עוכר נפשו וגומל לה רעה נוראה הנפש החוטאת ההיא אחרי הפשיטה מעליה את גויתה הכלה תעמוד למשפט לתת דין וחשבון לפני שופטי צדק השופטים את נפשות המתים והם יחרצו משפטה לשוב אל העולם השפל הזה ולהתגלגל עוד הפעם בגוית האדם או בגוית בהמה ועוף ורמש והאדם ושרץ המים וימי גלגליה הראשונים יפלו ולא יחשבו במספר הימים אשר נטלו השופטים עליה לשאת את עונה וע"י צימוח נפש והנזר גם מדברים המותרים לבלי אכול בשר וכל דבר מן החי בשגם כי לפי תורת גלגול הנפש והתנלגלגה בני האדם כבהמה וחי' ועוף לצאת חפשי מגבולת עולם השפל ולאזור כגבור חלציו לעשות אך טוב וחסד כל ימי צבאו על הארץ ואז אחרי הסיר מעליו את תאות בשרם (אשר כבלי ברזל הם בסוהר התבל הלזו) אז יציל את נפשו מרעתה ויוציאנה לחפשי לבל תשוב התגלגל עוד מגויה בעולם הגלגלים הזה עולם ההנאה כללא של דבר כי על פי דתם האלה כי תכלית תורה הוא כי יקל האדם מעליו את התלאות החלד בשית מעשים טובים ובאהוב את כל האדם כי רק על ידו יציל את נפשו מהתגלגל עוד הפעם פה בארץ הנשמה מעון העונש ורבץ המצוקות וע"י נחשבו ארץ הודו לארץ פלאות מימי עולם לסגלת כל ממלכות גוים ולחמדת כל הארצות:

)**