חידושי מהרא"ך חלק ב ו

גניבה ורציחה ועקשות עדות שקר וכו' והנני בא להוכיח ולאמת שעם שרחק ד' את האדם מן הנבראים אשר ממעל הנה ישראל הקרוים אדם באם שהם תופשי תורה הם יותר קרובים אל השם וגדולים במעלה וחשיבות אצלו מהמלאכים:

אכן רוח לבשה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי רק להשתשע באמרי אאמ"ו הרב הגאון הצדיק זצ"ל כי המה לי כענקים לגרגרתי לבנות לי בית זבול נשמתי כי החי יתן אל לבו ואיש אשר רוח בקרבו להחל בחצי הימים ובכלו ימי עולמים לטהר הנפש מטומאות הגויה ולשימה מכתמי פשעיה נקי' ומבור שאון ומטיט היון להעלותה מיד שאול לפדותה כי עד חצות הגוף בתקפו וכחו ויצר לב האדם רע מנעוריו להדיחו מעל אלהים ואחר חצות תקל נפש המשכלת והוא תשיחו כי אז הגוף במורד והולך לארץ וכלה יורד מטה והנפש למעלה מעלה עולה ויאסף רוח גויתינו להורידו לעמק הבכא בין כל יורדי דומה כמאמר איוב זכור נא כחומר עשיתני והרעיון הפסוק הזה כי הן האדם זכר תחלה שפל מצבו בדרך כלל כי עפר הוא ואל עפר ישוב וחזר ומבאר דרך פרט הלא כחלב תתיכני רמז להתכת הזרע וכגבינה תקפיאנה רמז להקפאת הזרע בבטן להעשות ממנו צורה ונפח באפיו נשמת חיים אשר מזיו וזוהר כבודה אצולה מסוד המאורות הצבאות מזוהר זיו השכינה להתנאות להבין ולהשכיל השכלה גדולה יותר ממלאכי השרת כמאמר החכז"ל אמר להם חכמתו מרובה משלכם ועיקר בריאות העולם הי' למען בריאות האדם אשר בו נראה כח השי"ת וגדולתו כי באדם נתחבר גוף ונפש יחד שבאמת הם שני הפוכים ואיך יוכל להתחבר אם לא יד ה' עשה זאת שבטרם לידת החושים הפנימים נשי השכל חוק אהבת המתעורר מצחק נצני השכל והמדע עוד לא נראו בארץ והדמיון פרח ראש ולענה על תלמי שדי הילדות הבל ורעות רוח אל אהבת הערב המועיל ע"כ אם יקרב האדם אל עץ החיים ויראה פריו כי טוב ואכל וחי לעולם בחיים הנצחים האשר והאמת ופתחי הנחש לו כי נחמד העץ לתאוה כי תאוה הוא לעינים מזורה הרשת ליד מעגל לפול בפח יוקשים והאספסוף אשר בקרבו יתאוו תאוה לשאול אוכל לנפשו את הערב המועיל ואת הטוב לא יבקרו והאיש הנמלט מפח הנה רוח אלהים מרחפת על רוח קודש ואמר לו כמאמרם בסוכה (דף נ"ב ע"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו ע"ש הנה מעין גדול פתח לנו הרב הגאון הצדיק מו"ה יצחק אלחנן אב"ד דק"ק קאוונע זצלה"ה והעיר בזה דברים נפלאים בהספר עץ פרי במאמר ענין חזוק לומדי תוה"ק על המאמר הנ"ל והנה אחרי אשר נודע כי היצה"ר לא נברא רק לטובת האדם כדי שינצחו ויקבל שכר ואם ימשך אחר יצרו ממילא יקבל עונש א"כ הלא יפלא לאיזה תכלית ברא הקב"ה את האדם ע"ז האופן אשר לא יהי' כח בידו לנצחו את יצרו הרע בלתי עוזר מעם ד' ומדוע נתן הקב"ה כח ועוז כזה ליצה"ר:

אמנם נשכיל להתבונן לאשר ידוע כי יסד תבל שיתנהג עפ"י חוקי הטבע שחקק השי"ת וחיי האדם ומותר בריאתו וחליו ועשרו ועניו וכן שאר הדברים אשר לו הכל עפ"י מהלך הטבע ולפעמים נסתרה דרכי הטבע אשר אין בכח חכמים ובינת נבונים להבינם מראש כמו כי ימות האדם הבריא פתאום אשר נעלמה הסיבה עפ"י הטבע אף מגדולי הרופאים וכן להיפך זה הוא יכול להיות עפ"י מהלך טבעי נסתר ולא עפ"י נסי כי אמנם נס נגלה יכול להיות אך אצל צדיק מצויין בעת ובדור צדיק [אין פרימע צייט] אשר הניסים הי' מצויים או אצל רשע מצויין בעת הנהוגה בניסים (עיין רמב"ם) וכן נראה ג"כ אשר העני יהי' עשיר והעשיר יהי' עני עפ"י סיבות בלתי מורגלת וגם זה מהלך הטבע אך מהלך הטבע הבלתי מורגלת אך מהלך הטבעי הבלתי מורגל אינו מצוי כ"כ ע"כ מוכרח האדם בכל עניניו לבקש תחבולות בעניניו לפי מהלך הטבעי המורגל אף כי יבין אשר תחבולות יוכל להתהפך ולהשתנות כמאמר הכתוב לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר והאדם יוכל אך להתבונן ולראות אשר כל מעשיו יהי' קרוב לשכר ורחוקים מהפסד לפי הנראה אף כי איננו בטוח בזה:

ויש הנהנה השניה עפ"י החוקי התורה כפועל אדם בתורה ומצות ישלם לו בעוה"ז בכל עניניו ולפעמים יהי' לאדם רוב זכיות ומיעוט עונות ע"כ רע לו בעוה"ז כדי שיבא על כל שכרו בעוה"ב ולפעמים רוב עונות ומיעוט זכיות ייטב לו בעוה"ז כדי לקבל שכרו כמ"ש בקדושין (דף מ' ע"ב) למה צדיקים נמשלו בעוה"ז לאילן שכולו עומד במקום טהור ונופו נוטה למקום טמא ניקצץ נופו כולו עומד במקום טהרה כך הקב"ה מביא יסורים על צדיקים בעוה"ז כדי שירשו בעוה"ב וכו':

ועוד לנו לדעת כי יסוד הנהגות הקב"ה עם רוב בני אדם [זולת המעוטים מבני העלי' הנחשבים לצדיקים גמורים נקשר מהלך בדרך התורה כי אז ישנה הקב"ה את מהלכו הטבעי במהלך טבעי אחר והאדם לא ירגיש ולא ידע אם יצא מסדר הנהגת התמידית וכן להיפך לפעמים האדם לפי מהלך הטבע התמידי הרע ישונה למהלך טבע אחר הטוב וגם אז לא **(שמע עד בשערך והי' אם שמע עד כימי השמים וארץ וקובעין במזוזה בפתח הבית אמרתי להעתיק בקצרה הצעות הכרחיות לקיום הענין הנדרש לנו מהרמב"ן פ' בא וז"ל מעתה אמר לך כלל בטעם מצות רבות מהיות ע"א בעולם בימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה מהם כופרים בעיקר ואומרים העולם קדמון כחש בד' ויאמרו לא הוא מהם מכחישים בידיעתו הפרטיות אמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון ומהם מכחישים בהשגחה ועשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר ואמרו עזבו ד' את הארץ וכאשר ירצה האלהים או ביחוד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו יתברר לכל בטול הדיעות האלה כלם כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלהי' מחדשו ויודע משגיח ויכול כאשר יהי' המופת ההוא הוגד תחלה מפי הנביא יתברר ממנו עוד אמתת הנבואה כי ידבר האלהים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים ותתקיים עם זה התורה כולה לכן יאמר הכתוב שמות (ח' י"ח) במופתים למען תדע כי אני ד' בקרב הארץ להורות על ההשגחה כי לא עזב אותה למקרים כדעתם ואמר למען תדעו כי לד' הארץ להורות על החידוש כי הם שלו שבראם מאין ואומר שמות (ט' י"ד) בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ להורות על היכולת שהוא שליט בכל ואין מעכב בידו כי בכל זה הי' המצרים מכחישים או מסתפקים אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים באמונת הבורא ובתורה כלה ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר וצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרון והחמיר מאוד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילות חמץ ובעזיבת הפסח והוצרך שנכתב כל מה שנראה אלינו ובאותות ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו ולכתוב אות עוד על פתחי הבתים במזוזות שנזכר שזה בפינו בבוקר וערב כמו שאמרו אמת ויציב דאורייתא מה שכתב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך שנעשה סכה בכל שנה וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישכחו ולא יהי' פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעו בפתחו ונתכוין בענינה כבר הודה בחידוש העולם ובידיעתו והשגחתו וגם בנבואה והאמין בכל פינות התורה מלבד שהודה שחסד הבורא גדול יותר מאוד על עושי רצונו שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותינו החפצים ביראת שמו לפיכך אמר הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכלן חמודות וחביבות מאוד שבכל שעה אדם מורה בהן לאלהיו וכוונת כל המצות שנאמן באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו והוא כוונת)**