חידושי מהרא"ך חלק א עה

זאת לגיסי הרב הגאון החריף מו"ה דוד דוב מייזילש זצ"ל ב"ד דק"ק לאסק ותירץ לי בטוב טעם דאף דאינו חייב בגניבה ואבידה אפ"ה הוי שלו והקנין לא תליא אי הוה כש"ש אי כש"ח רק הקנין מדרבנן מדר"מ אף אי לא הוי כש"ש וכמו שכתבו התוס' בב"מ (דף צ"ו) ד"ה בעל בנכסי אשתו כו' ולפ"ז הלוקח בהמה לשלשים יום אע"ג דלאו שואל הוי ולא שוכר דבלשון מקח לקח מ"מ שומר חנם הוי עכ"ל הרי מבואר דחשיב קנין אף אילו הוי ש"ש רק קושית התוס' הוא בזה"ל אי חשיב כקנין גמור ודייקו התוס' בלישנא קנין גמור אי הוי קנין גמור יתחייב נמי באונסין ואי לא הוי קנין גמור אף דהוי כשלו כמו הלוקח בהמה לשלשים יום מ"מ אמאי הוי כש"ש ותירצו דחשוב הנאה במה שיוכל להקנות המשכון בתורת חליפין מזה הטעם הוי ש"ש ולהכי אף אי פירי לא עבדי חליפין אפ"ה עובר בישראל שהלוה מהנכרי דמ"מ חשיב קנין מדר' יצחק ודפח"ח ולפ"ז נסתרו דברי האור חדש שכתב הטעם דנכרי אינו קונה משכון משום דאינו נקנה בחליפין שהרי אף אי לא קנה בחליפין מ"מ הוי קנין כנ"ל אע"כ דטעמא אחרינא הוא הא דלא קנה משכון הנכרי מישראל משום דל"ש ביה ולך תהיה צדקה ויש לומר כשיטת הר"ת הנ"ל דהנכרי קונה בק"ס כנ"ל:

מבואר בנחלת שבעה אצל מכירת חמץ קנין סודר וראיתי בס' חתם סופר חלק יו"ד (סימן ש"ו) שהביא תשו' עה"ג שמפקפק על קנין אגב שאין דעת העכו"ם סומכים לקנות וכתב הגאון בספר חתם סופר רק בקנין דרבנן צריך דעת הנכרי לקנות והביא ראיה מנמוקי יוסף מראה את המציאה גלי דעתו דלא ניחא לי' לקנות בד' אמות וכתב בנמוקי יוסף כיון דתקנת חכמים הוא אמנם בקנין דאורייתא אפילו אין דעתו של גוי לקנות קונה עיי"ש וכמו שיסביר להנכרי הקנין אגב כן יכול להסביר להנכרי הקנין סודר לכן דעתו לעשות עם נכרי גם קנין סודר אצל מכירת חמץ כמו שמבואר בנוסח נחלת שבעה וכמו שהקשה הש"ך מדוע אינם עושים קנין סדר אצל בכור וחמץ ומתרץ התומים רק לעשות קנין סודר לבד לא נוכל לסמוך אמנם לעשות עם הקונים אחרים מדוע לא נעשה כמו שבארנו:

נוסח שטר הרשאה הנה אנחנו חתומי מטה הנקובים שמותינו בשטר השליחות ובניירות הן אותם שבאו עה"ח בחתימת ידם ממש והן שבאו על החתום במסה"ק או רק נקובים בשמותם עשינו את (פב"פ) להיות שלוחנו ומורשנו למכור כל מיני חמץ ותערובות חמץ הן שנתערב בהם ממש או טעם לבד וכל משקה ומאכל ככרות לחם וקמח וכל המינים ש"ש בהם תערובות חמץ או חמץ נוקשה ושמרים תבואות וסחורות כלים ושקים שנשתמשו בהם חמץ כמו כן למכור הפרות והבהמות וסוסים שיש לכל מי מאתנו כאשר יהי' נכתב ונרשם בשטר הדין ובניירות הדבקים וכן למכור המקומות השייכים לנו למכור את המקומות לחלוטין ולהשכיר מה שיש לנו בשכירות דהיינו המקומות והבנינים והחדרים והעליות והמרתפות ושפייכלערס וקאמערין רפת בקר ורחיים הן של מים או של רוח והאוויאטרעקעס או של יד או פאראווע וגם החנותים כאשר יהי' נכתב בשטר הדין ובניירות הדבקים והשענק שטובין גם מחזיקי השווייגין הן היינו פה העירה או מחוץ לעיר הכל אנו נותנים כת למכור או להשכיר על משך עשר יום מיום י"ד דר"ח ניסן דהאי שתא דלמטה הבע"ל היינו למכור לחלוטין ולהשכיר כנ"ל לכל מי שירצה למכור או להשכיר ותהא ידו כדינו ועשית ותהא לו רשות להעמיד מורשה אחר במקומו מורשה אתר מרשה עד ק' מורשים וכל מה שיעשה בענין המכירה והשכירות הרי כאלו עשינו בעצמנו ואין בידינו לטעון שום טענה או לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי רק הרשות בידו לעשות כפי ראות עיניו ועלינו לאשר ולקיים את כל אשר יעשה אין כת רשות בידינו לעור שום טענה לא על השליח ולא על הקונה ועל השוכר ובפירוש הותנה בינינו תנאי שאפילו יהי' אונאה כדי ביטול מקח אין בידינו לבטל או לטעון שום טענה על כל מה שיעשה ורשות בידו למכור במזומן או אפי' בהקפה אפי' דברים שאין דרכם ליתן בהקפה גם אנחנו הח"מ מחייבים את עצמנו למסור המפתחות לערל הקונה והשוכר הנקרא בשמו (פב"פ) אשר יקנה מהשליח ומורשה הנ"ל ובאם שלא נמסור את המפתחות הרשות ביד הקונה והשוכר הנ"ל לפתוח בעצמו בלי שום מחאה מצדנו או מצד הממשלה יר"ה. כללו של דבר כל מה שיעשה השליח ומורשה הנ"ל עלינו לאשר ולקיים ולא יגרע כחו בשום גריעותא בעולם רק הכל בתקפו ויש לשטר השליחות הזה כל תוקף ועוד נעשה הרשאה זו בקגא"ס את כל הנזכרים הנ"ל ויש להשטר הזה כל תוקף ועוז שיש לכל שטרי השליחות והרשאה שנעשה בקגא"ס לקיים את כל הנ"ל שלא לעורר שום טענה לבטל לגרוע שטר שליחות והרשאה או כולו או מקצתו ויכול לעשות המורשה הנ"ל בכל הנ"ל כאדם העושה בשלו ודלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי רק הכל בתקפו ככל שטרי השליחות והרשאות העשויין כפי תקנות חכז"ל נעשה באופן היותר מועיל בד"ת ובצד הממשלה יר"ה ובביטול מודעא עד סוף כל המודעות:

שם העיר (פלוני) פרשה פלוני חודש (פלוני) שנת פלוני:

נוסח כ"ה מכל איש ואיש שיבא למכור החמין שלו יבא על החתום בנוסח הזה גם אנחנו הח"מ נותנים כ"ה (לפב"פ) להשכיר מקום (פלוני) (או מצד קרן פלוני) תחת נומר (פלוני) (או המקום אשר מושכר) מפלוני על משך עשרה ימים מיום דלמטה בעד סך (פלוני) ולמכור אגבן כל המינים המונחים שמה דהיינו.. ומקבל עלי כל הפונקטין המבואר בש"ש בלי גריעותא ולראיה באתי עה"ח פה (עיר פלוני) (יום פלוני) י"ד ניסן שנת (פלוני) לפ"ק:

נוסח שטר השליחות בכח שטר השליחות שיש לי הח"מ מהאנשים הנקובים בשמותם על שטר הרשאה והשליחות הן אותן שבאו בעצמם על החתום והן שבאו על החתום במסה"ק או אותן שלא באו על החתום כלל רק שהזכירו בניירות הדבקים לשטר השליחות הנני מוכר מה שיש לי רשות למכור ומשכיר מה שיש לי רשות להשכיר להערל המוכ"ז (פב"פ) את כל המקומות והחדרים והשענק שטובין והמרתפות והשפייכלערס והקאממערין והעליות והחנותים והשטעלערס מקומות שכל מיני חמץ ותערובת חמץ הן בממשו או בטעמו לבד וחמץ נוקשה ויין שרף ואקאוויט שכר פשוט ושכר בייריש ופארטער וי"ש מחוק וכל מיני ארעק וליקער ושפריט וחטים שעורים ודגן ושמרים ולחם וקמח וחומץ וכל המינים הנזכרים בניירות הדבקים לשטר השליחות והמקומות הנזכרים שם שעשאו אותו שלית ומורשה למכור מקומותיהם הנזכרים בהניירות הדבקים בהשטר השליחות מכרתי להקונה הנ"ל כפי שוי' המוזכר שם ואותן שעשו אותו שליח להשכיר המקומות הנזכרים בניירות הדבקים לשטר השליחות והשכירות להערל המוכ"ז הנ"ל כפי שוי' המוזכר שם והמקומות שלא נזכרו דמי המכירה והשכירות יהי' כפי שמות הבקיאים אחד מהיהודים ואחד מהערלים וקבלתי מהערל המוכ"ז (פב"פ) על כל הנ"ל ערבון הנקרא זאדאטעק סך פלוני) מזומן כדי לקנות בו והמותר זקפתי עליו במלוה לשלם לו אחר הפסח הבע"ל ואגב המכירות ושכירות הקרקעות מכרתי לו בכח השליחות הנ"ל במכירה גמורה כל המינים הנזכרים בהניירות הדבוקים בשטר השליחות שמסרתי ליד הערל הקונה הנ"ל עד למדידה ולמשקל