חידושי מהרא"ך חלק א נא

ועוד דהא מבואר במ"ש דמאי (פ"ד משנה ד') דאם שקרא שם לתרומות ומעשר בע"ש אינו רשאי ליתן לכהן רק אם לחוד לאכול ע"י שלחני ואין מקים לסמוך על שו"ת יעב"ץ הנ"ל והקרבן נתנאל וכן הפנים מאירות התירו להפריש חלה בשבת כי יש לסמוך על הפוסקים שפסקו כרבה וליתן לכהן קטן או לגדול הטבול לקריו:

ולענ"ד הוא דבר חמוה הנה לשיטת התוס' שאין מתיר רבה רק בגלגל העיסה שלא נגמר לישתה לגמרי אבל נגמרה לישתה לגמרי גם רבה מודה דאין מפרישין אותו ביו"ט וכן הוא בהגהות אשר"י א"כ אסור לכ"ע להפריש חלה מאותן חלות של ערב פסח אך הקרבן נתנאל כתב דהרי"ף לא נחית לחלק בזה וס"ל דלא הוה הפרשת חלה בכלל איסור הגבהת תרומה כמו שסובר רש"י והנה רש"י פירש דלכך לא גזרו על תרומת עיסה שהרי מותר לגלגל ביו"ט ולאפות כדי לאכול פת תמה ואם מותר להפריש ממנה חלה כיון שביו"ט נלושה א"כ לא הי' הפרשת חלה בכלל איסור הגבהת תרומות ומעשר אפילו כשגלגל מבעוד יום ונכון הדבר דאי אמרינן לחלק בהפרשת חלה ביו"ט דמותר אם אפאן ביו"ט ולאסור ולהפריש מעיסה הנלושה בעיו"ט הטעם כיון שהי' יכול להפריש מיו"ט יהא באוכל נפש עצמו גם בהי' אפשר לעשותו מעיו"ט מותר לעשות ביו"ט כי רק במכשירי אוכל נפש שהי' אפשר לעשותם מאתמול אסור לעשות ביו"ט כמבואר בתוס' ביצה (דף ג') וכן פסקינן בש"ע (סי' תצה) פירש רש"י שפיר דהפרשת חלה ביו"ט אין בכלל ואין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט אבל בשבת אי אפשר שיהי' מותר הפרשת חלה דאין אופין בשבת א"כ כמו דאין מפרישין תרומה כמו כן דאין מפרישין חלה ומה שמפלפל בפנים מאירות כיון דחלת חוץ לארץ אינו רק מדרבנן מותר לתקן בשבת כמו טביעות כלים חדשים דפסקינן באו"ח (סי' שס"ג) הוא תמוה לא עיין בהלכה ראשית שכתב ראי' דבבכורות (דף נ"ח) לא אמרו לעשר ביו"ט משום סקרתא כי צריך לעשות רושם צביעה בעשירי משמע אף דאסור לאכול מדרבנן וטבל בגורן עד שיעשר לא חשיב תיקון כיון דמן התורה מותר. במחילתו אשתמיט לי' תוס' חגיגה (דף ח') ד"ה משום סקרתא שהקשו תיפוק לי דאין מקדישין ביו"ט ותירצו דנקט סקרתא לפי שהוא אסור דאורייתא ובסוף דבריהם כתבו ולא דמי להגבהת תרומות ומעשרות דאסור משום מתקן דהתם לאו מתקן הוא דבלא"ה שרי למיכל קודם שיעשר בהמותיו ומבואר להדי' מדבריהם דאסור לתקן אם הי' אסור באכילה מדרבנן ומה שמותר לטבול כלים חדשים בשבת דהנה בביצה (דף י"ת ע"א) פליגי מאן דאומרים הא דאינו רשאי לטבול בשבת כלים שנטמא דעת רבה דגזרינן שמא יעבירינו ד' אמות ודעת רב יוסף גזירה משום שחיטה ור' ביבי אמר גזירה שמא ישהא רבא אמר מפני שנראה כמתקן כלי א"כ כל האמוראים לא סבירא להו טעמא דטבילת כלים הוה מתקן וכן רבא בעצמו אמר נראה כמתקן ולא דהוה תיקון גמור:

ונראה הטעם דגם קודם טבילה לא נאסר הכלי ולא נאסר המאכל בתוכו רק שאין ברצונו לטמא האוכלין ויכול להשתמש בימי טומאתו כמ"ש הרב המגיד (בפי"ד מה' יו"ט) דבכלי טמא סברי המ"ד דלא מיחזי כמתקן שאפילו קודם הטבילה הי' ראוי כלי להשתמש בו טומאה לטמא או למי שאינו אוכל חולין בטהרה והנה לענין טבילת כלים חדשים דאינו ראוי להשתמש בו כלל כתב הרא"ש בביצה והביא רב אלפס טעמא דרב יוסף דאמר משום סחיטה וטעמא דרב ביבי דאמר גזירה שמא ישהא ושביק טעמא דרבה דאמר גז רה שמא יעבירנו ד' אמות וטעמא דרבא משום דנראה כמתקן ותמהני מה האריך לפרש משנה זו מה ששייך טבילת כלים האידנא ועוד לפי הטעמים שכתב מותר להטביל כלים חדשים ביו"ט הלכך נראה דטעמא דרבה עיקר דהילכתא כוותי' לגבי דרב יוסף וכן רבא בתראה הוא ומאילו שני טעמים אסור להטביל כלים חדשים ביו"ט עכ"ל א"כ סובר הרא"ש דגם כלים חדשים לא סבירא להו הני מ"ד דמחזי כמתקן ולא כמו שסובר ה"ה (בפ"ד מה' יו"ט) דכלים חדשים אסורים לכ"ע דהוה כמתקן:

וצריך להבין סברת הרא"ש אמאי לאותן מ"ד לא הוה טבילת כלים חדשים תיקון וי"ל שני טעמים טעם אחד כמ"ש הרלב"ח (ח"ב סי' י"ו) דהנה צריך להבין (בה' יו"ט פ"ד ה' י"ז) כתב הרמב"ם כלי שנטמא מערב יו"ט אין מטבילין אותו ביו"ט גזירה שמא שהוא מביא טעמא דרב ביבי (ובפ' כ"ג מה' שבת ה"ח) אסור להטביל כלים טמאין בשבת מפני שהוא כמתקן כלים וקשה אמאי כתב (בה' שבת) טעמא דרבא (ובה' יו"ט) כתב טעמא דרב ביבי וכבר התעורר המהרש"א וכתב דהי' קשה לרבינו ז"ל דא"כ הטעם הוא שמא ושהוא א"כ למה אמרינן שם בברייתא לחלק לרבי ולרבנן בין בשבת ויו"ט א"ו דגם רב ביבי סובר הטעם משום תיקון כלי רק זאת שייך דוקא בשבת ולא ביו"ט וטעם לחלק כתב המהר"י בן חביב דביו"ט מותר לתקן משום מכשירי אוכל נפש מהא דאמרינן דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מעיו"ט אין דוחין יו"ט היינו דוקא כשעושה מעשה בגוף הכלי אסור משום מתקן אבל בטבילה כיון דאינו עושה מעשה בגוף הכלי הוא מכשירי אוכל נפש כיון שאינו עושה מעשה בגוף הכלי עכ"פ מבואר דעת המהרש"א וכן הרלב"ח דרק ביו"ט לא שייך תיקון כלי אבל בשבת טבילת כלים חדשים אסור דהוה כמתקן ומ"ש דהב"י למד מרמב"ם דטבילת כלים חדשים מותר בשבת אחר סליחה ומחילה מהדרת קדשו לא למד הב"י דלהרמב"ם מותר לטבול בשבת רק ביו"ט וטעמא דלמד מרמב"ם דמתיר, לטבול ביו"ט כיון דהביא טעמא דרב ביבי ולא טעמא דרבא ביו"ט ובכלים חדשים לא שייך שמא ישהא אבל בשבת כתב הרמב"ם בפ"ג דאסור משום טעם דמתקן **(והנה איתא בגמ' ביצה (דף י"ח) דר"ע מיהת כלי בשבת לא מ"ט אמר רבא גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד' אמות בר"ה כו' תוס' ד"ה נגזור השקה אטו הטבלה וקש ה לפרוך נגזור משום שמא יעבירנו ד' אמות לר"ה להשיקן כו' וכן בסמוך גבי ולד הטומאה לא פריך נגזור שמא יעבירנו כו':

ונראה לתרץ דהנה בשבת (דף צ"ד) אמר רבה מודה ר"ש במרה לחפור בו וס"ת לקרות בה דחייב פשיטא דאי הא נמי משצל"ג אלא משצל"ג היכא משכחת לה מהו דתימא עד דאיכא לגופו ולגופה כגון מרה לעשות לו טס ולחפור ס"ת להגי' ולקרות בו קמ"ל (ובתוס' ד"ה ר"ש פוטר כו' עיי"ש) מבואר דאם אין צריך לו כלל הוי משאצל"ג ופטור והנה בפסחים (דף ט"ז) רב אמר דכן ממש דקסבר טומאת משקין דרבנן כו' והנה בשבת (דף כ"ב) אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב וכנ"ל:

א"כ מדאורייתא לא צריך המשקין להטבילם דאין מקבלין המשקין טומאה מדאורייתא ולהכי אף אם יוצאים לר"ה יהי' פטור להכי לא גזרינן שמא יעבירנו ד' אמות בר"ה דאפילו אם יעבירנו יהי' פטור מהתורה וכן בכלי שנטמאו בולד הטומאה דאין טמא רק מדרבנן לא גזרינן מהאי טעמא וכנ"ל:

ובזה מיושב מה דקשה לו על דברי הרמב"ם ז"ל (דבהלכות שבת פ' כ"ג) והיך טעם איסור הטבילה משום מתקן ובהלכות יו"ט נתן טעם איסור הטבילה משום שמא ישהה ומבואר בצל"ח דבשבת אין קצר כזה לא חיישינן לתקלה לכן המציא רבא טעמא דמתקן וביו"ט ל"ש טעם דמתקן דהא כלי שנשבר ביו"ט מותר לתקנו ביו"ט ולפ"ז גם בנטמא מעיו"ט לא מצינו לאסור הטבילה משום מתקן דהרי הרואה שזה מטביל אף שיחשוב שגם זה מיקרי תיקון כלי הלא יחשוב שנטמא ביו"ט וכמו דאמרינן בטבילות דמחזי)** והנה המחבר דהביא ב' דיעות אי מותר להטביל כלים חדשים בשבת הוא דעת הרי"ף אליבא דרא"ש דלטעם דרב ביבי מותר להטביל כלים חדשים