חידושי מהרא"ך חלק א יט

ונראה דהנה כתב המ"א (ס"ק ל') וצ"ע דכתבו תוס' (דף כ"ב) ותימא דתעשה א"ד רה"י שהרים וגבעות מקיפין אותה ובבל תעשה רה"י דמקיף לה הנהר דגלת י"ל דמחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא חשיב מחיצה ואתו רבים מבטלין מחיצתן עכ"ל עי"ש ס"ס זה שכתב דאפשר דלא מקרי רבים פחותים מששים ריבוא וכתב בת' מהרי"ם דלפי פירוש רש"י נראה דאחד משניהם מבטלין המחיצה בידי שמים או במקום שרבים ס' ריבוא בוקעין בו או כשיש מקום רחב שיכול להיות ס' ריבוא על המקום אף שאינם בוקעין בו מבטלין המחיצה הנעשית בידי שמים:

הנה אם חיישינן בנהרות שמא יעלה שרטון הסכימו כל האחרונים דלא חיישינן ועיקר הוא כיון שנקרש המים בימות התורף דעת הט"ז דאסור לטלטל כשנקרש גם בתוך העיר דהקרישה מבטל המחיצה וכבר השיגו האחרונים והביא ראיה מאמת המים עובר בחצר המבוא (בסי' שנ"ו) ולא נזכר שם חילוק אם נקרש או לא אלא ודאי דאין הקרישה מבטלת המחיצה אך לטלטל על הנהר היה נראה לכאורה בפשיטות דאסור דהא הנהר הוי כרמלית א"כ אסור לטלטל על הקרישה כמ"ש ה"ה יעלה על הים שרטון כלומר שיתרחק הים ממקומו ישאר אותו מקום רפש וטיט ויטלטלו המבוי לו ע"כ ויש מאחרונים שאין מחמירין לטלטל בעיר כי בים דאינו מעלה שרטון שנה שנה יש לחוש לא כן הקרישה דהוא כל שנה ושנה וידעו אשר הקרישה אסור לטלטל ומותר לטלטל בתוך העיר אך יש לומר דאין מטלטלין בתוך העיר אם רבים דורסים אתו רבים ומבטלין המחיצה כיון שנעשית בידי שמים והדבר הוא כפי מה שהוא אם רבים דורסים על הקרישה או לא ודעת המ"א מסכים לדעת הט"ז אשר עכ"פ בשעת קרישה אסור לטלטל גם בתוך העיר והנה המ"א (בס"ס זה) סובר דהא דרבים מבטלים המחיצה דאפשר דלא מקרי רבים בפחות מס"ר ע"כ דהא דאסור לטלטל בתוך העיר כשנקרש דחיישינן דלמא יטלטלו על הקרישה והנה המ"א כתב דאם יטלטל בשרטוט שהוא כרמלית אפילו מוקף במחיצות לפי שלא הוקף לדירה וצ"ע להבין דלמה לו הטעם שלא הוקף לדירה דהא דכתב לעיל דצריך לומר דהכא מיירי במקום שאין הספינות עוברות שם לנמל דשם הוה הים מחיצה וה"ה שארי מימות שאין הספינות עוברות שם א"כ בשרטוט שהוא בתוך המים באורך הם הולכין ספינות ומבטלין הרבים המחיצות כמו בנהר דיגלת העיר אשר צדו אחד לים אם אין שם נמל אין הספינות הולכין לשפת הים או המים והים עמוק עשרה ורחב ד' אין המים מבטלין המחיצה אבל לאורך הים הוא כמו נהר דיגלת דאתו רבים ומבטלין מחיצה הנה בנדון דידן נראה לכאורה דהגשר הוא מחיצה באורך המים כי לשיטת רש"י כמו שכתבו תוס' בסוכה (דף י"ח) דגם במחיצות מפולשות לבקעה אמרינן פי תקרה יורד וסותם כשהתקרה הוא רחב ד' ואפילו לשיטת התוס' לכן תחת הגשר מותר לטלטל:

סימן שפב שאלה ב"ה יום ב' פ' פנחס שנת תרכ"ג לפ"ק פולטוסק החיים והשלום לאהובי ידידי וידיד ה' וידיד אנשים ה"ה הרב הגאון הגדול החריף המפורסם בכל קצוי ארץ והבקי פועל צדק אוהב ישראל כש"ת מו"ה דוב בעריש מייזיליש אבד"ק ווארשא יע"א:

אחדשכת"ה הן מאשר יקרתי בעיני כת"ר ונכבדתי לדרוש מכת"ה בדבר עירובין כי בפה הוא מעיירות שלא היה רשות לבני ישראל לדור קודם שכבשו המדינה פרייסען ועי"ז לא היה בפה עירובין ועלה על רעיוני לעשות בדבר העירובין אולי יתן ה' שיהיה אנכי לאיש מצליח לזכות את הרבים לתקן עירובין ראשית ערכתי כתב בקשה להממשלה יר"ה שיתנו רשיון להעמיד עירובין והלכתי בעצמי מה כתב בקשה לשר הפאוויטט ואבקש ממנו בעל פה אודות הרשיון אשר בטובו ובחסדו יתן רשות לזה ולא נעתר לבקשתי ובאין באפשרות מוכרחים בני העיר לטלטל ע"י עלמים קטנים ולא היה באפשרות למחות כי לא יוכל לעמוד בלתי זה ואחר ד' שנים בא פתע פתאום בלא השתדלות החריצות שאלה מאדון הדירעקטער צערקאסקי בכל עיירות מה היא עם עירובין? ועי"ז הרהבתי בנפשי עוז ואזרתי כגבור חלצי והתעוררתי נפשי מחדש עוד הפעם לעשות בדבר המצוה הזה שהוא תיקון הרבים אולי ה' ברוב רחמיו וחסדיו יעזור שיוכל לפעול כעת שמחשבתי תצא לפעולה והתחלתי לעשות עוד הפעם בדבר העירובין וזכות הרבים יסייע אותי שהשגתי רשיון [מהגובערניע] שיוכלו לעשות עירובין רק באופן ובתנאי להעמיד [לאמטעהרנעס] על שני גשרים והנה יבינם כ"ת לחוות דעתו מה לעשות בענין שכירות הרשות שכעת נעלם ממני יאמן לי ידידי שבכל ימי היה בעיני לפלא מדוע יצטרכו להשכירות כי דירת הנכרי אינו מעכב אך חכמים תיקנו שחששו שלא ילמוד ישראל הדר עם העכו"ם ממעשיו והנה בזמן הזה שמוכרחים אנחנו לדור עמהם בארצותם ובמושבותיהם ולא שייך טעם הנ"ל כי כמה דינים אנחנו מקילין נגד דברי תורה כמו בשימוש בשבתות מבית לבית וכמו הלואת ריבית ושכירת דירות ומכירת בהמות וכדומה:

והנה אחר העיון חפשתי ומצאתי בת' מים רבים שהביא בשם ספר גינת ורדים שבאלו הדברים אזלינן לקולא שכל פרנסותינו מהם ואין לנו נחלת שדה וכרם לכן אין להחמיר בכי האי גוונא אך עכ"ז אין בידינו להקל ומוכרחים אנחנו לשכור הרשות אך אמנם בכל זאת נפלאה בעיני מה לנו לשכור רשות כי עפ"י דינא דמלכותא אין שם אחד יכול למחות להשתמש ברה"ר את האחר ורציתי לומר דאולי הדין רק בחצר אך מסוגית הש"ס בעירובין מהא דבר לחמא מבואר דגם במבוי הדין כן ואפשר בפוסקים דבאמת בזמן הזה היה רשות למחות ברשותו גם במבוי אך כל זה לא נאמר והנה לא נתברר לי מה שיש לשכור הענין רשות באר היטב וגם ממי לשכור ואם שדי בשכירו ולקיטו של המושל וכאשר כת"ה היה אב"ד בעיר קראקא וכמו כן הוא כעת בווארשא לכן אבקשו מאד לברר לי ולהשיב איך להתנהג להמשא מתן של שכירת רשותן מה שיש לשכור וממי לשכור ויסלח כת"ה על אריכות מכתבי בדברים שאין בהם צורך ולהשיב לי דבר ברור ומבורר היטב או באופן השכירות כי נצרך לי למעשה דידי דו"ש ודבוק באהבתו אהבה עזה ומברכו בברכה משולשת בכל טוב כאות נפשו ונפש הכותב אלעזר ברז"ו הכהן תשובה על מכתבו שהשיב לי הרב הגאון זצ"ל מווארשא לא מצאתי תשובה ב"ה יום ג' פ' דברים שנת תרכ"ג לפ"ק פולטוסק החיים והשלום לאהובי ידידי וידיד ה' ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ והבקי פועל צדק אוהב ישראל כש"ת מו"ה דוב בערוש מייזילש אב"ד דק"ק ווארשא יע"א אחדשכת"ה קבלתי מכתבו והנה בדבר עירובין דפה בליל ש"ק חטבו הסלופעס העומד לעשות עליו הברזל עם הלאמטעהרנעם והשליכו הסלופעס לתוך המים מה שיהיה מזה לא נוכל עוד לדעת והנה במכתבו לא השיב לי מאומה על שאלתי כי פשיטא אם ברצוני להכניס ולהוציא מחצרות דירות הנכרים צריכים דרך המבוי אנו לרשותם אך שאלתו כאשר אם אין ברצונו לטלטל רק מבית יהודי לבית יהודי דרך השוק להמבוי סגי אם אינן שוכרין רשות מהמבוי לבד כמו שמבטל רשות חצירו ואינו מבטל רשות ביתו וכן מבואר בפירוש הריב"ש (סי' תכ"ז) ואם שהריב"ש א"צ לראיתו נראה מפורש במשנה בהא דאמר ר"ג