חידושי מהרא"ך חלק א טו

ואם יש לו שדה בשותפות עם אחד מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שותפות בשדה מברך שהחיינו:

בברכות בפרק הרואה (דף נ"ט ע"ב) גרסינן ועל הגשמים מברך הטוב והמטיב והא"ר אבהו אמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים משיצא החתן לקראת הכלה מאי מברכין א"ר יהודה מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו ר' יוחנן מסיים הכי אלו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו עד תשתחוה בא"י רוב הודאות ולא על כל הודאות אמר רבא אימא אמר ר"פ הלכך נימרינהו לתרווייהו ואלא קשיא ל"ק הא דשמע משמע הא דחזי מחזי דשמע משמע היינו בשורות טובות אומר הטוב והמטיב אלא אידי ואידי דחזי מחזי ולא קשיא הא דאתא פורתא והא דאתא טובא אב"א הא והא דאתא טובא ולא קשיא הא דאית ליה ארעא והא דלית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך והא דתניא בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שלו ושל אחרים אמר הטוב ומטיב ול"ק הא דאית ליה שותפות והא דלית ליה שותפות והתניא קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקימנו על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב ומטיב כל היכא דל"ל לאחרינא בהדי' לא מברך הטוב ומטיב והתניא אמרו לו ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב ומטיב התם נמי דאיכא אשתו בהדי' דניחא לה בזכר ת"ש מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב ומטיב התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי בהדי' פירש רש"י שיצא החתן לקראת כלה שהמים קבוצים על הארץ וכשהטפה נופלת עליהן טפה תחתונה בולטת לקראתה שמע משמע שבשרהו לאמר ירדו גשמים בלילה אמר הטוב ומטיב אתא פורתא מודים אנחנו לך אתא טובא הטוב ומטיב אית ליה ארעא הטוב והמטיב שתטיב לו בנה בית חדש שכולו שלו אומר שהחיינו שלו ושל אחרים הטוב ומטיב ה"ג והתניא בנה בית חדש לא קשיא הא דאית ליה שותפות הא דלית ליה שותפות ול"ג אלא הא והא דאית ליה וה"פ תרוצא דשנינן קאי בדוכתי מודים אנחנו לך בדלית ליה ארעא הטוב והמטיב בדאית ליה ודקא קשיא לך בנה בית חדש אומר שהחיינו לא קשיא ההוא דבנה בית חדש שאין לה שותפות בה ועליה מברך שהחיינו אבל גשמים בדאית ליה ארעא טובה שיש לו שותפות בה שהרי כל מי שיש לו קרקע שותף עמו בטובה זו והתניא בניחותא קצרו של דבר כלומר כללו של דבר ולבסוף הוא אומר הטוב והמטיב על בשורות הירושה שנשארה לו ירושה מאביו שכן בשרוהו מת אביו ויורשו כלומר הניח נכסים:

לפי פירוש רש"י יש בגשמים שני ברכות מי שאין לו קרקע אומר מודים אנחנו לך ומי שיש לו קרקע לבדו מברך הטוב ומטיב כי כל שיש לו קרקע שותף עמו בטובה וכן הוא דעת הרא"ש אבל שיטת הרי"ף והרמב"ם דאם יש לו קרקע לבדו בלא שותף מברך שהחיינו ואם יש לו שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב כי בעינן שיהיה שותף עמו בטובתו ואם אין לו קרקע אומר מודים אנחנו לך וכן סתם המחבר (בסי' זה) ויש בגשמים שלשה מיני ברכות:

לכאורה קשה לשיטה זו אמאי תנא במשנה דעל הגשמים הוא אומר הטוב ומטיב ולא תנא דעל הגשמים אומר שהחיינו כמו בכלים חדשים אומר ברוך שהחיינו דהא אם יש לו שדה לבדו אומר שהחיינו ובכלים חדשים אם יש לו שותף מברך הטוב ומטיב ואמאי בבית ובכלים תנא ברכת שהחיינו וביש לו שותף מברך הטוב ומטיב לשיטת רש"י והרא"ש שאין בגשמים ברכת שהחיינו ניחא ולכאורה היה אפשר לומר דהם סברו כמו דסובר הרמ"א (בסי' זה) וכמו שפירש המג"א כונתו דבשמיעת גשמים אינו רק ברכת הטוב ומטיב ונודה לך וברכת שהחיינו רק בראיה ומתניתין ע"כ מיירי בשמיעה דהא לא תנא ברכת מודים אנחנו לך ומה שהקשה המ"א על שיטה זו אמאי במיתת אביו יש לו ירושה לבדו מברך שהחיינו ואין חילוק בין שמיעה לראיה יש לומר דהנה שני ברכות שהחיינו תיקנו אחד על מי שקנה קנין המשמחו וגם מצינו כשרואה פרי חדשה או חבירו לאחר ל' יום והוא דוקא בראיה המשמחו אבל לא כששמע שיש פרי חדשה והנה בגשמים אף שמשביח הקרקע עדיין לא קנה קנין המשמח ולא ניכר בשעת ירידת הגשמים הקנין ולזה דוקא ברואה מברך כמו שרואה פרי חדשה או חבירו אבל לא בשמע אבל בירושה הוא קונה קנין חדש המשמח אין חילוק בין רואה או שומע אך המחבר סבר כשיש לו קרקע לבדו גם כשומע מברך שהחיינו וקשה ונראה דהנה בסוגיא קשה אמאי הקשה הש"ס בדאית ליה ארעא הטוב ומטיב מברך הא דתנן בנה בית חדש מברך שהחיינו הא תנא על שלו ושל אחרים מברך הטוב ומטיב ובגשמים לשיטת הרא"ש טובה לו לאחרים בבשורה ועוד קשה הש"ס מביא סייעתא לחלק בין יש לו שותפות בין אין לו שותפות מהא דתניא קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברכת שהחיינו ועל שלו ושל חבירו אומר ברכת הטוב ומטיב דהא גם בברייתא ראשונה תנא על שלו ושל אחרים מברך הטוב ומטיב ומאי מחדש הברייתא השניה יותר מברייתא ראשונה ומאי חילוק יש בין שלו ושל חבירו ובין על שלו ושל אחרים ועוד הקשה המ"א על שיטת הש"ך דסובר כשיש לו קרקע לבדו ויש לו אשה ובנים מברך הטוב ומטיב כמו ביין (בסימן קע"ה) אמאי משני הש"ס בדאית ליה שותפות ולא משני כשיש לו אשה ובנים דזה מצוי יותר ולזה נראה דהנה ברכת שהחיינו הוא ברכה יותר מעולה מברכת הטוב ומטיב מכמה טעמים חדא דברכת שהחיינו היא תדירה יותר שהיא על כל המועדים ועל כל המצות הבאות מזמן לזמן ועוד דברכת שהחיינו היא ברכה מבוררת יותר מברכת הטוב ומטיב דהא על הטובה מעין הרע מברכין ברכת הטוב ומטיב ולא ברכת שהחיינו כמבואר ברמב"ם (פ"י מה' ברכות ה' ד') הגיע אליו טובה אע"פ שהדברים מראין שטובה זו תגרום לו רעה מברך הטוב ומטיב וכן איתא בש"ע (סימן רכ"ב) ופרש"י על הטובה מעין הרע מברכין הטוב ומטיב אף שהטובה אינו מגיע רק לו לבדו אלא ודאי דברכת שהחיינו הוא רק על השמחה שאינו מעורב בו שום דבר שיכול להיות נצמח איזה רעה וכיון דברכת שהחיינו הוא ברכה עדיפא מברכת הטוב ומטיב אמאי על דבר שהוא טובה לו ולחבירו עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב. ונראה דטעמו של דבר דיש הרבה דברים שמברכין הטוב ומטיב וחבירו נהנה ג"כ בטובה אין מברך כלל דהא אם נתן אחד לחבירו מתנה מברך הטוב ומטיב שהוא טובה לו ולנותן שאם המקבל הוא עני הוא טובה לנותן שזיכהו השי"ת ממון לעשות צדקה ואם המקבל הוא עשיר שמח הנותן שמקבל ממנו הי' טובה לנותן וכן כשקנה כלים חדשים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו הוא מברך הטוב ומטיב ובני ביתו אין מברכין וברכת יין מבואר במ"א (סי' קע"ו) שיטת המרדכי בשם הרי"ף דאין האורח מברך טוב ומטיב רק בעה"ב ואינו בדין שיהנו אחרים על ידו בלא ברכה לכך עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב להוציא את הנהנה שאינו מברך אפילו כשאינו שומע פוטרו כמו שמבואר בטור (סי' תקצ"א) לענין תפלת מוספין כמו בשלא תקנו ברכה על הנותן מתנה וכן לבני ביתו שמשתמשין בכלים שקנה אינו בדין שנהנה חבירו על ידו בלא נתינת הודאה להש"י ועקרו ברכת שהחיינו ותיקנו ברכת הטוב ומטיב ובזה מובן סוגית הש"ס שפיר שהקשה על הגשמים מברך הטוב ומטיב דתנן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו אף בברייתא שלו ושל אחרים מברכין הטוב ומטיב ובגשמים הטובה שלו ושל אחרים הוא סובר המקשן מאי דתנא על שלו ושל אחרים בקנית בית חדש דהיינו כשהאחרים אינן מברכין אבל בגשמים כל אחד מברך כשיש לו שותפות מברך שהחיינו וכשאין לו שדה מברך מודים אנחנו לך לא עקרו ברכות שהחיינו ומחדש לו התרצן הא דאית ליה שותפות בשדה והא דל"ל שותפות לשיטת הרי"ף ולשיטת רש"י בבית ובדאית ליה שותפות בשדה או בבית השותף מברך שהחיינו ומ"מ עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב וטעמו של דבר כיון דבמקום דנהנה חבירו על ידו במקום שא"צ לברך תיקנו שהמהנה יברך הטוב ומטיב להוציא את הנהנה על ידו שלא יהנה בלא הודאה לא חילקו חכמים בברכה ותיקנו במקום דיש הנאה לו