חידושי מהרא"ך חלק א קכב

והנה גוף דברי הר"י פאדווא אינם מובנים דמתחילה נתן סימנים בהם ואמר כי סימנים אלו מובהקים המה ואח"כ כתב שיש אתרוגים אחרים שהמה מסופקים וקשה כיון דר"י פאדווא היה נותן בהם סימנים א"כ אפשר להכיר בין מורכב ובין אינו מורכב ומדוע הוי ספק:

אך כפי המבואר בשו"ת חתם סופר באו"ח (בסי' ר"ז) דאין לסמוך מהדין על סימנים מאתרוגים כי כל אלו הסימנים לאו דאורייתא ולא נזכרו בשום מקום בש"ס ומן הדין דינו של אתרוג זה כדין עוף שנאכל במסורות ע"כ לא אחת הבאים מימנעוי שמסורת בידם מאבות אבותם ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז שיצאו ידי חובתם באתרוגים הבאים מיענעוי הן הנה הכשרים ואינו צריך לשום סימן והגאון מהר"ם פאדווא ז"ל לא בא אלא להודיע סימני האתרוגים ההמה כדי שאם לא ימצאו בהם אותם הסימנים נדע שאינם מאותם שמסורות בידינו אבל הבאים בודאי מאיים אחרים ואפילו יש בהם אותם הסימנים אין ראיה שאינם מורכבים וסיים דהעלה מזה כל אתרוגים שאינם מיענעוי אין ליקח בלי כתב הכשר שיודע המעיד שאינם מהמורכבים ואין לסמוך על הסימנים עכ"ד החת"ס:

א"כ ניחא דברי הר"י פאדווא שאף שהוא נותן סימנים הוא רק לאותם שמוחזקים בכשרות אבל הבאים ממחוז פילייא שמסופקים בהם אם המה כשרים לא מהני שום סימן ונשארו בספיקן ומזה ראיה לדברי החתם סופר:

אך שעדיין יש לדקדק מאחר שסימנים אלו אינם מובהקים ולא מהני ואלו שאינם מוחזקים בכשרות ג"כ לא יועיל לאלו שמוחזקים בכשרות להמוציא אותם מחזקת כשרות ואפשר לומר דנהי דמוחזקים בכשרות היינו הגן הזה מוחזק בכשרות אבל עכ"פ כל אילן ואילן אינו מוחזק בכשרות ואטו לא יוכל להיות בגן שמוחזק בכשרות שאיזה ערל הרכיב איזה אילן ומש"ה מועילים הסימנים אלו אף שאינם מובהקים להוציאן מחזקת כשרות:

ועוד אפשר לפרש דברי הר"י פאדווא שבאמת משני סימנים אין מקום להתיר ולהכיר אם הוא מין אחר או מורכב רק שבכל מיני פירות נמצא שינוים אף שהכל פרי אחת ומין אחד ואינו מורכב כאשר כתב הרמב"ם (ריש פרק ג' דכלאים) וז"ל יש מינים בזרעונים שהיה מין אחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי המקומות ובעבודה שעובדין בארץ עד שיתראה כשני מינים ועיי"ש:

א"כ אין משנוי הצורה וסימני הפרי ראיה כלל שהיא מורכב רק שמין הזה נפרד לצורות הרבה יוכל להיות שצורת הפרי הזאת ג"כ הוא ממין הזאת ואינו מורכב רק שהוא בעצמותו בשינוי וכן ראיתי סברא זאת נדפס בשו"ת בית מאיר בשם הב"ד מהראדני ע"ש:

אך אימתי ראיה מסימנים אלו שהוא מורכב אם ידוע במקום אחד מאתרוגים שהמה כולם מין אחד ומוחזקים בככר הזה בתואר ידוע ובסימנים ידועים ואין שם במקום הזה מינים שונים זה מזה אך מין אחד כשיתראה אח"כ אתרוגים בשינוי צורה ותמונה כפי המינים שמבוארים בהר"י פאדווא הסימנים מוכיחים עליהם שהמה מורכבים אבל במקומות אחרים שאין אנו יודעים צורת האתרוגים שמה אין סימנים ראיה כלל שיוכל להיות שיש באתרוגים גופא בשינוי צורות ותמונות כנ"ל דברי הרמב"ם:

וניחא נ"כ דברי הר"מ פאדווא שכתב וסימנים אלו מובהקים ואתרוגים המורכבים הגדולים אצלינו והיינו כנ"ל שבמקומם היו יודעים כן שאתרוגים מורכבים היה תמונתם כך והשאר כולו היה בתמונה אחת אבל ממחוז פילייא באים אתרוגים שמסופקים בהם ושם לא יוכל להבחין ע"י אלו הסימנים אף אם ימצא בהם שינוים אלו אין ראיה שהוא מורכב שמא מתולדתו שינוי יש בו וכן להיפך אף אם נמצא כל הסימנים טובים אין ראיה שאינו מורכב דשמא במקומות הללו יוכל לפעול ע"י עבודה שעובדים בשדה ושני צורות הפרי או דשמא צורות הפרי במקום אחד הוא בשינוי וע"י הרכבה יש לו צורה כמו באינו מורכב:

עוד אפשר לפרש דבמחוז פילייא היה סימנים אחרים שנסתפקו על ההרכבה דנראה דבודאי יש אתרוגים מורכבים שהיו בהם סימנים אחרים שמורים על הרכבה על דרך משל דאם האתרוג מורכב בלימין יש אלו סימנים דלימין מיץ שלו רחב והקליפה דקה ואין לו בליטות ועוקצו בולט ואם הורכב האתרוג בלימין נדמה ללימין באלו הסימנים אבל אם יורכב אתרוג בעץ פרי אחר אשר גם לו אין מיץ רחב וכדומה אך שיש לו שינוי צורה אחר שוב ישונה האתרוג בשאר סימנים בהתדמות לעץ פרי אשר הורכב בתוכו ויוכל להיות דבמחוז פילייא כך היה שהיה שינוים אחרים באתרוג ואלו הסימנים בהר"י פאדווא שפיר היה לו אך על שינוים אחרים היו מסופקים אם גם זה מורה על הרכבה ולקמן מבואר דגם לאתרוגי קארפו יש שינוים אחרים שמורים על הרכבה שאתרוג יענעוי נוטה לאדום והקארפו לירוק געל כאשר יבאר אח"כ:

אך השתא דאתינא להכא יהיה הדין כפי שיטת החתם סופר ולא מטעמו דסימנים אלו אינו רק להחמיר להוציא מחזקת כשרות ולא להחזיקם בכשרות ולא נצרך לטעם החתם סופר משום דסימנים אלו גרועים המה דא"כ לא היו מוציאין מחזקת כשרות ג"כ אך מטעם אחר דסימנים אלו מורים על הרכבה שאם יש סימנים שמורים על הרכבה הוי ראיה שהמה מורכבים דשמא מורכבים על אופן אחר ובעץ אחר דאין בהם סימנים אלו דהרכבה שביאר הר"י פאדווא איך שינוים אחרים והוא לא נתבאר לנו עדיין כל תמונות האתרוג וצורתו בכל פרט ופרט ומראהו שנודע אם יהיה על האופן זה שבבירור אינם מורכבים אך הר"י פאדווא ביאר לנו שסימנים אלו מורים על הרכבה במחוז שלו ולתה"נ יש במחוזות אחרות שינויים אחרים על ידי הרכבה וכן משמע לשון הר"י פאדווא שכתב שסימנים אלו מובהקים לאתרוגים מורכבים הגדולים ארצינו ולא כתב להיפך דאם הסימנים טובים המה מובהקים לאתרוגים שאינם מורכבים אך באמת להיפך אינו ראי' שאינו מורכב בבירור כלל אך על הרכבה יש סימן כנ"ל:

והנה לפי שיטת החתם סופר לא מהני שום סימן על אתרוג כל שאינו מוחזק בכשרות ובמסורות שהוא אתרוג והנה (בסי' א') כתב מטעם דסימנים אלו אין להם שורש בש"ס ועוד אפשר לומר דלא מהני מטעם דסימנים לאו דאורייתא ומש"ה כל שאין לו חזקה לא מהני סימנים לענין מצוה דאוריית' אבל להיפך היכא דאית להם חזקת כשרות הסימנים אלו מוציאין מחזקת כשרות דלהחמיר אזלינן בתר סימנים וניחא ג"כ דברי הר"י פאדאוו דאף לאחר שנתן בהם סימנים כתב על האתרוגים הבאים ממחוז פילייא מסופקין בהם דכיון שאין להם חזקה הסימנים אינם מועילים מאומה ואף דהר"י פאדאוו כתב דסימנים אלו מובהקים וסימן מובהק לד"ה דאורייתא ונראה שע"ז רמז הר"י פאדאוו מ"מ כבר בארנו שהוא כתב רק סימן מובהק על מורכב אבל לא להיפך שיורה שאינו מורכב. שבתי וראיתי כדברים האלה בחתם סופר (סי' קפ"ג) דכתב דכיון דסימנים לאו דאורייתא לא סמכינן על סימנין ועוד אפשר לומר וכן הביא שם החתם סופר דבשני סימנים דעת הפוסקים גבי עגונות דחשיב כסימן מובהק ומהני ה"ה באתרוג היכא דהוי שני סימנים הי' מהני אך היכא דהסימנים מכחישים זה את זה שנמצא באתרוג ב' סימנים כנ"ל ואם שנים טובים ושנים מורים על הרכבה לא הוי כאן סימנים כלל וכן כתב בחתם סופר שם כדאיתא בבא מציעא סימנים וסימנים יניח ואם איכא שלשה סימנים טובים ואחד לא טוב בודאי לא מהני והיכא דאיכא סימן אחד טוב וסימן אחד גרוע ועל השאר אנו מסופקים הוי כאין כאן סימן כלל וכן היכא דאיכא שני סימנים טובים ואחד גרוע והרביעי אנו מסופקין ג"כ מהני ועיי"ש כל זה בחתם סופר:

והשב יעקב (בסי' ל"ו) הביא דעיקר הוא הסימן מבפנים בהקליפה ומיץ שבתוכו: