חידושי מהרא"ך חלק א קכא

השבועה חייב מלקות א"כ זה ניחא לדידן דפסקינן כר"י דגם באיסור הבא ע"י עצמו חל בכולל אבל לר"ל דסובר דבאיסור הבא ע"י עצמו אינו חל האיסור בכולל ובמוסיף כמבואר בשבועות (דף כ"ד) א"כ אי היה חצי שיעור אסור מן התורה נהי דלא הוה מושבע ועומד מ"מ לא היה יכול לחול מטעם אין איסור חל על איסור ובאיסור הבא ע"י עצמו ולזה מקשה הש"ס דאי סובר ר"ל דחצי שיעור אסור איך יכול השבועה לחול והקושיא הוא לא מטעם דהוה מושבע ועומד רק דהא אין איסור חל על איסור אבל לדידן דבאיסור הבא ע"י עצמו ג"כ חל בכולל שפיר פסקו דשבועה חלה דלא הוה מושבע ועומד וצריך להבין קושית הש"ס דהקשו מהא דאינו חל שבועת העדות על פסולי דרבנן וכי לא ידעינן לחלק דשם לא מהני העדות ולכך אין השבועה חלה ונראה דהרשב"א וכן הר"ן כתבו דאפילו הכשירו לקרב מ"מ אין בכולל חיוב קרבן כיון דאינו עדות ובמקום דאינו פסול רק מדרבנן והכשירו יש לו לחייב קרבן דהא מן התורה הוה עד והא דלא מהני העדות מדרבנן לעני זה הכשירו א"כ מוכח דכיון דמדרבנן אינו עד הוה כמו דפסול מדאורייתא דאמאי אינו חל ותירצו כיון דאינו בר הגדה מדרבנן א"צ להעיד כלל ולזה אף שהכשירו פטור אבל באיסורין שפיר חל:

הלכות לולב סימן תרמח ב"ה ד' כסליו תרל"ז פה ק"ק קאליש לכבוד ידידי מחו' הרב הגאון הצדיק והחסיד אור עולם מופת הדור חמדת הזמן עטרת ישראל כליל בהדרו רבים יאותו לאורו ושותים מי בורו כקש"ת מו"ה אלעזר ברז"ו הכהן שליט"א אב"ד דק"ק סאכטשאב יע"א. אחדשכת"ה כמשפט לכבודו הרמה נפשי בשאלתי מאת כבוד תורתו הרמה. הנה רחש לבי דבר טוב לישוב ארץ הקדושה המבואר בספרי פ' ראה ששקול נגד כל התורה כולה אמרו חכז"ל כל המשמח חתן וכלה כאלו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים וראינו גודל הפלגותם להגדיל דבר ולהמשילו כאילו בונה חורבה א' מחו' עאכ"ו לגרום ישוב לארצו הקדושה הרב מו"ה אלי' גוטמאכער זצ"ל מגרעדיץ אשר בסוף ימיו נהרו אליו מכל עברים לישאל עצתו כאשר ישאל איש בדבר אלהים ודרכיו היה לאות ולפלא הוא כתב אלי בסוף ימיו קודם פטירתו והאגרת מונחת ת"י כי צפה ברוח קדשו כי הגאולה קרובה לבא ואין שום עיכוב רק שישראל יתחילו בישוב הארץ כנאמר אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו וכתב כי יודע בבירור בלי ספק כי אם יתחילו ישראל בישוב הארץ עד אשר ישבו ק"ל משפחות באה"ק לעבוד את האדמה ולעסוק בישוב הארץ כי אז גאולה תהיה לנו וכתב לאשר נשמע כי אנכי עושה הרבה בענין א"י בקשני מאד לעשות בזה וכו' כי רצה לנסוע אלי בדבר הזה אך כבר היה חלוש ולא יכול ליסע והנה אנכי הרואה דבר נקל להגיע זאת לכונן ישוב ארצנו הקדושה ואביוניה להשביע לחם בדבר האתרוגים של מצוה אשר הגננים ערלי לב יצברו בכל שנה כעפר כסף והשמועה אומרת שמאספים בכל שנה א' מילליאן רו"כ ונקל לפעל דבר זה ליקח אתרוגים מאה"ק:

בשנה העברה נסיתי והבאתי שש מאות אתרוגים והרבה מקומות התענגו עליהם מאד וגם מובחרים היו לי אך בשנה הראשונה כל התחלות קשות המובחרים נתעכבו בדרך והגיעו קודם החג ממש ולא יכולתי לשלחם מרחוק באפשרי ליתן בשנה הזאת אתרוגים עבור כל מדינות פולין אך צריך לזה הכנות גדולות להניח בזה הרבה מעות ונודע כי על כל דבר חדש נמצאים מתנגדים רבים או על הדבר בעצמו או על העושר וכדומה לכן אלכה לי אל הגדולים והקדושים אשר בארץ המה וביחוד כבוד ידידי הגאון תפארת ישראל להיות ידו עמי בדבר הגדול הזה להסכים כפי התשובה הרצופה פה אשר באמת ע"פ הדין בכ"מ אשר המצא ימצאון האתרוגים המוחזקים בכשרות עפ"י מסורות כמו אתרוגי א"י עכ"פ לכתחלה אין לברך על אחר כמבואר בחתם סופר (סי' ר"ז) שכל ימיו לא בירך על אתרוגי קארפו ולא על שום אתרוג אף אם היו בו כל הסימנים רק על אתרוגי יענעוי שהוא מוחזק בכשרות ע"פ מסורות וכעת אתרוגי יענוי אין אתנו כי לאתרוגי א"י יש יתר שאת גם על אתרוגי יענעוי ובס' בית מאיר הנדפס מחדש על או"ח הביא שהביא לו אתרוג הדר ומהודר אשר מימיו לא ראה הדר כמוהו' וגם היו בו כל הסימנים וכאשר נודע לו כי הוא מקארפו לא רצה לברך עליו. אחד עמד על החקירה והדרישה כי יש עליהם חשש הרכבה כמבואר הכל בתשובה:

בעזה"י במקומות שנמצאו אתרוגים מארץ הקדושה אשר המה כשרים עפ"י מסורות שהמה אתרוגים הראוים לברכה ואינם מורכבים אם מותר לצאת לכתחלה באתרוגי קארפו לברך עליהם הנה הר"ם פאדווא הובא בתשובות רמ"א (בסי' קכ"ו) הובא במגן אברהם (בסי' תרמ"ח ס"ק כ"ג) כתב דאתרוג המורכב מלימון ואתרוג פסול ויש בו ג' סימנים שהמורכב חלוק בלא בליטות והעוקץ בולט והמיץ רחב והאתרוג שאינו מורכב בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם והעוקץ שוקע והקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים לאתרוגים המורכבים הגדולים אצלינו אבל ממחוז פילייא אשר אנחנו מסופקים בהם אבל לא יוכלו להביא אליכם כי רב ממכת הדרך כו' ע"כ והע"ש כתב עוד סימן שאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב מושכב לרוחב האתרוג עכ"ד המ"א:

והנה אתרוגי קארפו הרגילים אצלינו קצתם יש להם בליטות וקצתם אין להם בליטות והגרעינים רובא דרובא מונחים לרוחבם כדרך המורכבים העוקץ רובם בולט והקליפה ג"כ אינו רחבה כ"כ ואתרוגי ארץ הקדושה ג"כ מקצתם יש להם בליטות ומקצתם אין להם וגם העוקץ עפ"י רוב אינו שוקע אך הקליפה רחבה הרבה יותר מאתרוגי קארפו והמיץ שלהם מועט והגרעינים רובא דרובא מונחים זקופים לאורך האתרוג וגם לאתרוג ארץ הקדושה יש הכשר מרבנים הגדולים מארץ הקדושה שהמה מוחזקים בכשרות ולאתרוגי קארפו כמעט אין, הכשר כלל ועל ההכשר המביא קשה לסמוך בכמה טעמים כנודע לכל ועתה נעיין לענין דינא: