חידושי מהרא"ך חלק א קכג

ועתה נשוב לענין דינא דעל אתרוג קארפו בודאי אין ראוי מתחילה עכ"פ לברך היכא שיש אתרוג אחר מוחזק בכשרות מטעם חתם סופר דמסיק להלכה דאין לסמוך על סימנים בלא הכשר כלל כיון דסימנים אלו אינם מבוארים בש"ס וסימנים אלו לא נאמרו רק להחמיר ולא להקל. ב) כיון דסימנים לאו דאורייתא ואין לומר דשני סימנים לד"ה דאורייתא דהא כאשר בארנו אין כאן שני סימנים דאף לאלו מיעוטא דמיעוטא שבהם שיש להם בליטות והעוקץ שוקע יש כנגדן שני סימנים המורים על הרכבה דהמוץ שלהם רחב נגד אתרוגי ארץ ישראל כאשר נתבאר לעיל ויתבאר עוד לקמן באורך וגם הגרעינים מונחים לרוחב האתרוג ואיכא סימנים כנגד סימנים והוי כליכא סימנים כלל ואף דהחתם סופר כתב (סי' קפ"ג) דבאתרוגים שיש להם סימן בחוץ שוקע ובליטות הרבה הוי לי' ב' סימנים ושוב אין לחוש שמא ימצאו בסימנים הפנימים היפך מזה ואפי' נמצא איזה אתרוגים בסימן הפנימי היפך אין לחוש אפילו לאותו אתרוג אם הי' אפשר לצאת בו אחר שנחתך כיון ששני סימנים טובים עכ"ל משם אין ראי' דהוא מיירי אם ימצא רק אחד מהסימנים הפנימים לא טוב דאז איכא רובא בסימנים שבחוץ וכנ"ל וכפי אשר בארנו לעיל וכן נתבאר בחתם סופר שם הוא רק באם בשני סימנים הפנימים הוא המיץ והגרעין ג"כ סימן אחד טוב דאם הסימן השני רק בספק ג"כ לא מהני כיון דאינו סימן נגד סימן ולא נשאר בחוץ רק סימן אחד וסי' אחד לאו דאורייתא אך דברי החתם סופר בלא"ה צ"ע דהרי הוא ספק (בסי' ר"ד) דבל"ה סימנים אינם מועילים להקל רק להחמיר לאותו שמוחזק בכשרות להוציא מחזקתו ואם כן במאי מיירי (בסי' קפ"ג) ע"כ באתרוגים המוחזקים בכשרות א"כ כיון ששני סימנים מבחוץ טובים המה אף אם יהיו שני הסימנים היפך מזה שוב אינם סימנים נגד סימנים ונשאר על חזקתו:

אך עכ"פ כל זה באתרוגי יענעוי כאשר כתב החתם סופר (בסי' ר"ח) שהוא לא הכשיר רק אתרוגי יענעוי אבל אתרוגי קארפו שרובא דרובא המה הגרעינים שוכבים וגם המוץ רחב ועכ"פ על המיץ ספק כאשר מבואר לקמן שוב לא יהיה הסימנים בחוץ אף אם שניהם כאחד טובים לא מהני דאיכא שני סימנים המתנגדים אף אם רק אחד מתנגד והשני ספק בפנים עכ"פ הוי סימן נגד סימן ולא נשאר רק סימן אחד והוא בודאי לאו דאורייתא:

ומכ"ש באלו האתרוגים מקארפו שאין להם שום סימן שאין להם בליטות בחוץ וגם העוקץ בולט בודאי אין שום מקום להתיר לברך עליו ובפרט במקום שנמצא אתרוג שיש לו מסורת:

ועתה נדבר מאתרוגי ארץ ישראל כיון שהוא במסורת כשר ומעידין עליהם גדולי ישראל שהמה כשרים עפ"י הדין בודאי אין להשגיח על שום סימן אף אם מתנגד לזה אף שבת' מהר"י פאדאוו כתב דסימנים אלו מובהקים לאתרוגים הגדולים אצלם וכפי דברי החתם סופר ע"כ מיירי באתרוגים המוחזקים בכשרות דעל אתרוגים שאין להם חזקה בכשרות לא מהני כלל מ"מ כבר בארנו לעיל שסימנים של הר"י פאדאוו קאי רק על מקומות שלהם אבל בשאר מקומות אין ראי' מסימנים אל להרכבה דשמא הוא המה כדברי הרמב"ם בכלאים דיש כמה מינים שמשונים זה מזה במין אחד והכל מין אחד וכאשר הבאתי מתשובה הנדפסת בבית מאיר שכתבו כדברים האלה:

ועוד מצאתי ראי' לסברא זאת דהנה ראיתי בבגדי ישע (סי' י"ד) שהביא ששמע מהגאונים שבכל אתרוגים אמיתים יש ב' מינים זכרים ונקיבות בהזכרים הגרעינים זקופים ובהנקיבות מושכבות הגרעינים לרוחב האתרוג ובודאי הגננים יודעים דברים כאלה ולמה להוי שקר וגם חזקה אומן לא מרע אומנתו לומר דברים בדאים שיאמרו עליו שאינו בקי במלאכת הנטיעה וא"כ שבזה סתירה לדברי הרי"פ שהרי"פ הי' נותן בזה סימנים להבחין בין מורכב לאינו מורכב אך לפי הנ"ל אין זה סתירה שבמקום הרי"פ שפיר היו אתרוגים זכרים שהיו הגרעינים עומדים זקופים אעפ"כ ע"י הרכבה נעשה כמו נקיבות ומונחים לרחבן וזה הי' שם סימן הרכבה אבל במקום אחר אין ראי' כלל מגרעינים שמונחים לרחבן דשמא נקבות הן ומזה נוכל לדייק על כל הסימנים שהסימנים הללו המורים על הרכבה הוא רק במקום הזה של הרי"פ ובשאר מקום אין זה סימן דשמא דבר אחר הוא גורם השינוי וכנ"ל דברי הרמב"ם דיש במין אחד שינוים בצורות ותמונות כנ"ל:

וע"כ במקום אחר אין הסימנים מגרעים כלל ובפרט בארץ הקדושה שהיו שם תמיד גדולי ישראל ויצאו באתרוגים הללו אין שום דבר מוציאן מחזקת כשרות ובפרט אחר שקצת סימנים בהם טובים שהגרעינים עומדים זקופים והמיץ מועט והקליפה רחבה מאד אף אם היו הסימנים מבחוץ מתנגדים לזה אוקי סימנים לנגד סימנים נשארו בחזקת כשרות וגם הסימן שהעוקץ יהיה שוקע והעוקץ הוא בולט בהרבה אמרתי מעצמי דיכול להיות שסביבות העוקץ מכסה עובי האתרוג וע"ז נראה העוקץ בולט ואם חסר כל סביבות העוקץ המכסה ותראה שוקע וגם אפשר להיות דכיון דלאחר הסרת העוקץ היה נשאר גומא במקומו וגם עי"ז נקרא העוקץ שוקע שבתי וראיתי שבתשו' הרב הגאון אב"ד דק"ק פלאצק בעה"מ גט מקושר בתשו' נדפסת בס' בגדי ישע (סי' ט"ז) וז"ל שם ובענין העוקץ הבולט אפשר שיש רמז בגמרא והמפרשים פטמתו והעוקצו במקום אחר משמע שיש גומא אם ינטל העוקץ לפנים משמע קצת שגודל האתרוגים שבזמן הגמ' היה שקוע העוקץ מיהו גם בבולט ימצא גומא קטנה עכ"פ כשינטל העוקץ אפילו הוא בולט עכ"פ:

וכונתי על מאי דאיתא בגמ' סוכה (דף ל"ד) במשנה נטלה פטמתו פסולה ואח"כ אומר ניטל עוקצו כשר ואיתא שם בגמ' (דף ל"ה ע"ב) תני ר' יצחק בן אליעזר ניטלה בוכנתו ומביא שם רש"י ב' פירושים על נטלה פטמתו דהיה פיטם הוא בראש והעוקץ הוא בזנב וז"פ מורי הזקן רבינו יעקב אבל רבינו יצחק הלוי הי' מפורש פיטמתו והעוקצו שניהם בזנב ועוקצו שניטל העוקץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג כשר פטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחסרו לפיכך פסול והיינו דתני ר' יצחק ב"ר אלעזר ניטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכא הנכנס ומכה באסותא ע"ש וכוונת הגאון הנ"ל דלפי רבינו יצחק אפשר לפרש דהעוקץ שקוע היינו שתחוב בעומק וכשניטל העוקץ ישאר גומא תחתיו אבל במורכב אין העוקץ תחוב בעומק כלל אף אם ניטל העוקץ לא נשאר גומא תחתיו וכן נראה שהוא בלימין ולפי פי' זה בכל אתרוגי ארץ ישראל אין חשש משום העוקץ דנראה כשיוסר רק סביבות העוקץ תיכף ישאר גומא וגם לפי דברי השבות יעקב שהבאתי לעיל עיקר הסימנים הוא רק מה שבפנים ולא מה שבחוץ ויש בפנים כל הסימנים טובים באתרוג א"י כנ"ל והמוץ מעט והקליפה רחבה מאד הרבה יותר מקליפה הנמצא באתרוגי קארפו אף שהקליפה עבה אין ראיה דיוכל להיות משום שלא נגמר פריו וכל זמן שלא נגמר פריו הקליפה עבה והמוץ מועט אף בלימין וכל שקרוב יותר לגמר בישולו נתוסף המוץ כדברים האלה בתשובה מהגאון מפלאצק הנדפס בס' בגדי ישע הנ"ל כמבואר שם (בסי' ט"ז אות כ"ד) דכ' ז"ל דגם בהך סימנא שהמיץ רבה לא ברור לי דהיינו שרצה לפסול מתחילה קארסיקאנער בשביל שהמיץ רבה בהן וכ' אח"כ דזה אינו ברור דכפי הנראה מה שבאתרוג הקליפה עבה הוא לפי שעדיין לא גמר בישולו ואם נגמר בישולו שראוי לאכילה מסתמא כל שמוסיף להתבשל רבה דהמיץ דהקליפה לעולם אינו ראוי לאכילה כמו בלימנא ומראנץ א"כ אפשר שהקרסיקאנער שיש בו מיץ יותר הוא משום שקרוב להתבשל יותר ואח"כ חזר ודחה זה וכו' וז"ל אמנם למה שאנו רואים שהקארסיקאנער ירוקים יותר מהיעניוועזער משמע שלא יהיה הקארסיקאנער קרובים יותר לגמר בישולם שהרי הירקות מורה יותר על שלא