חמדת שלמה חלק ב ה

מנא ידע מרימר שלא פלטו אח"כ, וקושיא זו ראיתי שהאריך בזה הגאון מוהר"י זצ"ל בספר תפארת ישראל על הלכות נדה סי' קפ"ד עיי"ש

ונלע"ד בעזה"י די"ל כל הקושיא הנ"ל דהנה הפני יהושע הביא ירושלמי דאי' שם זעירי אר"י אבל חכמים ס"ל ששה עונות וילפי' לה מזב ועיי"ש שרוצה ליישב בזה קושיית המג"א הנ"ל יעו"ש כי דבריו סתומים ולפי הקדמה זו נ"ל די"ל כך דהנה תוס' הקשו ריש הסוגיא הא באותו זמן עדיין לא היה נוהג דין טומאת קרי ותי' תוס' דמסתמא הקפידה התורה במאי שיהיה טמא אח"כ ולפ"ז י"ל עפי"מ דאיתא ביבמות (דף מו) דר"י ס"ל אינו גר **(הג"ה לכאורה יש לעיין במ"ש שלא היו נקראים גרים עד יום ה' א"כ איך אכלו פסח במצרים אך ז"א דהא גר הי' מחוסר כפרה עד שזרקו עליו הדם כדאי' במס' כריתות פ' ארבעה מח"כ ואיך הי' אפשר לשחוט עליהם הפסח א"ו קודם מ"ת שאני ועי' פ"י כ' ג"כ להדי' שטבילת גרות הי' בחמישי בשעת הרצאת דמים], ע"כ)** עד שימול ויטבול ויליף מאבות דגמירא דאין הזאה בלא טבילה והזאה היה ביום ה' כדאיתא לקמן בסוגי' בה' בנה מזבח לפ"ז קודם יום ה' עדיין לא היו גרים ולפ"ז יש לומר לפי מאי דאיתא במתניתין פ"א דזבים ראה קרי ואח"כ נתגייר עיי"ש דאין לו ט"ק אפי' לאחר מ"ת ולפ"ז י"ל דאף שהקפידה התורה על מאי שיהיה טומאה אח"כ היינו ט"ק ש"י אבל לא של קודם הגירות, אמנם למאן דס"ל בד' ע"פ ואז עדיין לא טבלו ואפ"ה הזהיר על הפליטה שיפלטו מיום ד' מוכח דלא כס' הנ"ל או דאפ"ל דהנהו תנאי ס"ל במילה לחודי' הוי גרים או דס"ל דהטבילה היה קודם מ"ת ועיי"ש בתוס' דמוכח דר"ע גופי' ס"ל הכי ולפ"ז י"ל דאתי הכל שפיר דאף לדידן דס"ל ששה עונות י"ל דבה' ע"פ ואפ"ה ל"ק מהפליטה של יום ד' דאז היה קודם טבילה ול"ל בה והא דבעי ששה עונות י"ל מהילפותא דירושלמי הנ"ל ולפ"ז מוכח דוקא בה' ע"פ דכיון דבעי שלימות ואי הוה הפרישה בד' מוכח דהקפידה התורה אף קודם גירות וקשה הא לא היו שלימות לאותן ששמשו קודם ירידת משה מן ההר וגם הקושיא הנ"ל קשה דלא מסתבר לומר שטבלו בצפרא אבל אי נימא דבה' ע"פ אתי שפיר הכל

ולפ"ז מיושב קושיית המג"א דלדידן דבעי ששה עונות אפ"ה י"ל דבה' ע"פ דעל קודם ה' לא הקפידה התורה כיון דאז לא נתגיירו עדיין וגם לא צריכין למימר דטבלו בצפרא דלא היו צריכין לטבול כלל כיון דלא שמשו ביום ה' לאחר הגירות, וגם הקושיא שהקשיתי דרבי הו"ל למנקט מנ"ל דפולטת בתוך ששה עונות טמאה ולפמ"ש אתי שפיר דרבי רצה למנקט אסמכתא דקראי וזה לא ילפי' מהתם כלל דהתם לא עביד פרישה רק אחר הגירות ואף דלפמש"ל מוכח דלרבי בד' ע"פ וזה הוה קודם הגירות מ"מ נהי די"ל לרבי בד' ע"פ מ"מ לא מוכח כן די"ל בה' ע"פ עייש"ה ולפ"ז מיושב היטב קושיית הגאון מהר"י זצ"ל והיא פליאה עצומה מאי בעי הגמרא בהאי שקלא וטרי' אי נתנה או ראוי' ולפמ"ש א"ש די"ל כיון דלדידן מוכח דבה' ע"פ ועיקר הפרישה לא היה רק לאחר הגירות וא"כ ל"ה ט"י כלל דלא היו צריכין לטבול כיון דלא שמשו אחה"ג וע"כ תמה על מאי דקאמר מרימר נתנה לט"י דמזה יהיה מוכח ע"כ דלא כרבנן דס"ל ששה עונות ותי' ליה ראוי דבאמת לדידן לא הי' ט"י כלל רק כדי לתרץ הקושיא על התנאים דס"ל בד' ע"פ וגם על ראב"ע דיליף מהכא ביום השלישי טהורה מוכח דס"ל דהטבילה היה קודם או דהקפידה התורה על קה"ג אבל לדידן מוכח דלא היה ט"י כלל וא"כ לא נתנה לט"י כלל רק על אינך תנאים ל"ק כיון דבאמת ראוי' להנתן לט"י אבל לשון נתנה משמע דבאמת אף לדידן היה ט"י והא ליתא דלדידן היו טהורים לגמרי ובזה מיושב כיון דאמר נתנה איך אמר ראוי' קאמינא ולפמ"ש דלדידהו באמת צ"ל ניתנה אבל לדידן ל"ה רק ראוי' דל"ה ט"י כלל כן נלע"ד נכון וישר בעזה"ש

ובזה יש מקום ליישב בעזה"י דברי הירושלמי התמוהים דאיתא שם אמר ר"י מדברי כולם נלמד נתנה תורה לט"י הדא דתימא בנשים אבל באנשים כבר טבלו מ"ט וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם אר"י זו דברי ראב"ע ור"י ור"ע אבל חכ"א עד ג"י מכאן ואילך היא נסרחת ואתיא כמ"ד ר"ז משום ר"י זאת תורת הזב עיי"ש במפרש שנדחק מאוד בהילפותא של וקדשתם היום ומחר מנ"ל למדרש לט"י ומ"ש דיליף ליה מהיום ומחר שהוא מיותר ק' למ"ד בד' ע"פ הא ילפי' מיני' היום כמחר, ולפמ"ש אפשר לומר בשנדקדק עוד למה לא אר"י מדברי כולם נלמד בתר דברי חכמים דגם לדידהו מוכח נתנה תורה לט"י דהא עכ"פ כתיב אל תגשו אל אשה ומוכח דמשום פליטה קפיד ודוחק לומר דלרבנן ל"ה הפרישה כלל משום ט"ק רק לתוספת קדושה, ולפמ"ש י"ל דהפי' הוא כך אחר דאר"י נתנה תורה לט"י שהוא חידוש יותר היה ראוי לומר דלא קפיד הש"י על ט"ק של קה"ג שהי' ע"י טבילה בה' וממילא לא הוצרכו לטבילה כלל וממילא א"א ללמוד דין פולטת משם וע"כ אמר מ"ט פי' דלמה לא נימא שלא היה טבילה כלל משום ט"ק או פולטת ומ"ד וקדשתם י"ל דהוי ט"ג ע"כ אמר מ"ט דכתיב וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ופשטי' דכבסו היינו טבילה וע"כ משום מגע קרי ועיי' מס' נדה [דף נא] דמשני התם אע"ג דפולטת נוגע הוי אפ"ה צריך טבילה וי"ל דמש"ה היו צריכים לכיבוס בגדים ועי' באב"ע על התורה שהוכיח כן מכיבוס בגדים דהיינו טבילה וכיון דמוכח ע"כ דהקפיד הכתוב על ט"ק שקודם יום ה' דהיינו קודם האזהרה של אל תגשו אל אשה ממילא מוכח שהי' צריכים טבילה משום ט"ק ומוכח דנתנה תורה לט"י ומ"ד אבל אנשים כבר טבלו י"ל בפשוט או דמסתמא טבלו קודם הלילה דמה"ת יעשו באופן שיהיו ט"י ויותר נכון לומר כבר טבלו היינו טבילת גירות שהי' ביום ה' אבל לרבנן דס"ל ששה עונות שלימות וילפי לה מזאת תורת הזב כמ"ש הפ"י וקשה אימת טבלו דבצפרא דשבתא דוחק לומר שטבלו וכמ"ש וע"כ דלא הקפידה התורה על ט"ק שקודם הגירות וכמ"ש אין ראי' כלל דנתנה תורה לט"י שלא היו טמאים כלל מט"ק ולדידהו צ"ל וכבסו שמלותם משום נקיות וכדאי' ביבמות [דף מז ע"ב] ויש ראי' גדולה מתרגום אונקלוס ויב"ע שתרגמו ויכבסו ויחוורו לבושיהון ועי' רש"י ס"פ תזריע דתרגומו של טבילה הוא ויצטבע ושל כיבוס תרגומו ויחוורו וק' למה תרגמו כאן ויחוורו ולמ"ש א"ש דס"ל כרבנן וכפסק הלכה דבעי ש"ע וב"ה ע"פ כמנהגינו שאומרים זמן מ"ת וע"כ דלא קפיד קרא על ט"ק שקודם ה' שהי' קה"ג וא"כ הכיבוס ל"ה רק לנקיות וכגמ' ביבמות וע"כ פי' ויכבסו ויחוורו וא"ש הכל כן נ"ל בעזה"י

ומעתה נבוא למאמר הקדום ויומתק מאי דדריש האי גלילאי דלכאורה מה שהיה יומא תליתאי זה הי' ע"צ ההכרח ול"ד לאינך דחשיב התם כי יום תליתאי אחרי שהפרישה הי' צריך לקבלת התורה ע"כ א"א באופן אחר אך לפמ"ש א"ש כיון דלרבנן דס"ל ששה עונות ע"כ הטו"ק דקודם צוואת הפרשה לא הי' טמא כלל דאז לא היה עדיין גירות וא"כ הי' אפשר ליתן התורה ביום ו' תיכף ואפ"ה לא נתנה עד יום ש"ק שהוא יומא תליתאי המורה על חשיבות ועיי' מוהרש"א לכן נתן שבח והודי' ואמר בריך רחמנא דיהב לן התוה"ק בחיבה נפלאה ביום תליתאי וסיים הגמ' שפיר כמאן כרבנן ודוק)

ולפ"ז מיושב קושית המג"א שהקשה דהתורה נתנה נ"א לספירה כמש"ל אך לפמ"ש נכון דהנה כבר כת' האלשיך הקדוש והרבה מספרים הקדושים שענין הספירה שבעה שבועות הוא דוגמת ז' נקיים ולפ"ז י"ל דבאמת אחר מ"ט יום בהגיע יום חמשים כבר היו ראוים לקבלת התורה הואיל והוא יום הבכורים ויום הבכורים הוא רמז ג"כ למתן תורה וכמ"ש בעזה"י במ"א ע"פ דרשתם יום הששי שע"י קבלת התורה נתבשם ונתקיים בריאת העולם שמים וארץ ואי' במדרש בראשית בשביל בכורים שנקראו ראשית כו' וע"כ יש ליום הבכורים מבוא גדול למתן תורה וכיון שהיו ראוים אז **(בזמן הזה ובמדינות הללו אסור לקבל גרים ע"פ דינא דמלכותא)**