חמדת שלמה חלק ב לב

משום דר"י אית לי' איסור כולל לר"ח, וגי' מהרש"ל לבר קפרא, ובאמת לר"ח דס"ל אי' כולל אתני לר"ש מוכח דר"י אית לי' איסור כולל, אבל לב"ק דאתני באיסור ב"א י"ל דר"י אית לי' איסור ב"א אבל לא כולל ועי' חי' רמב"ן שכ' באמת די"ל ר"י לית לי' כולל [ואפשר לומר דהוכחת הגמ' מברייתא דתני בה רש"א א"ח אלא משום אשת אח אם לא דנימא ב"ק ל"ת לי']

אמנם הא קשי' לפמ"ש תוס' לעיל דאע"ג דטומאה הותר מכללו לא הוי קל על חמור נגד בעל מום דבעל מום ששימש במיתה לרבי והכא אזלא אליבא דרבי מ"מ ר"י י"ל דס"ל, בזה כרבנן דרבי וקשה לפום אוקימתא דרב אשי לקוברו בין רשעים גמורים א"כ הדרי' קושי' תוס' לדוכתי' דלמא הא דשייר מליקה משום דחייב שתים ממש, ומה שתירצו תוס' דקשי' מבע"מ ששימש בטומאה דלמא ר"י ס"ל כרבי והוי בע"מ ששימש בטומאה ג"כ קל על חמור דטומאה הותרה ולא הוי ג"כ רק לקוברו בין רשעים גמורים ומש"ה שייר מליקה משום דחייב שתים ממש, והי' אפשר לומר דבאמת אתקפתא דרב אשי הוי על התיובתא דלעיל, והא דלא הקשה כן לעיל תיכף על התיובתא די"ל דהוי פשיטא להגמ' דר"י אית לי איסור כולל רק עכשיו דמוכח מקושי' הגמ' דקל ע"ח לא מהני כולל ע"כ הקשה שפיר די"ל בע"מ וטומאה הוי ג"כ קל ע"ח, עוד י"ל דאתקפתא דר"א הוא דווקא לראב"י דמוקי לה בשחיטת פרו י"ל לקברו בין ר"ג דבאיסור לאו ל"ש לקברו בר"ג ולפי"ז יהי' מוכח דר"א ס"ל ג"כ כראב"י דלאו משום בעלים פסול דא"כ אין חיוב זרות כלל וכמש"ל, אך לפי"מ שהוכחתי לעיל מסוגי' דזבחים כשיטת הר"י קלצין וודאי אין מקו' לאוקמי ר"א דלא כהלכתא וע"כ דמוקי לה בהקטרה ומיירי לענין לאו, ויש סיוע מזה לשיטת הרמב"ם דפסק בקורע בחמתו חייב וכמ"ש בספרי תשו' חמדת שלמה חלק אה"ע סי' י"ז ודוק

דף ל"ז ע"א תוס' ד"ה וזו, קשה לי לפי"מ שהעלו התוס' דחיישינן למיעוט רק דאפ"ה לא חיישינן לשמא לא נקלטה הזרע עד יום ג' דלא משתהי הכרת העובר עד שליש ימי' של שני, וקשה חדא הא אמרי' לקמן דף מ"ב ותשהה משהו ותנסיב ולסוף שלושה ליבדקה, ומשני הגמ' אין בודקין הנשואות שמא תתגנה על בעלה ולבדקה בהלוכה אשה מחפה כו' וא"כ היכא מתרצי תוס' דלא משתהי הכרת העובר כ"כ מ"מ כיון דתנשא אנן לא נדע אם הוא מהראשון והוכר העובר קודם שליש של וי"ו חדשים האחרונים או הוא מהשני ולא הוכר העובר כיון דאשה מחפה, וצ"ל דכוונות תוס' הוא דאין משתהה כ"כ הכרת העובר היינו שיהי' ניכר שיהי' כרסה בין שיני' ולא תוכל לחפות משא"כ לקמן דקאי על בדיקת הילוך שפיר תוכל לחפות ואעפ"כ הוא קצת סתום בלשון התוס', ועוד קשה לי לפמ"ש תוס' דבע"כ חיישינן למיעוט מאי מקשה הגמ' ותשהה משהו ולבדקי' דלמא תהי' מן המיעוט שאין העובר ניכר בשליש ימי' ואח"כ תלד בחודש הט' ולא יהי' נודע אם הוא מהראשון או מהשני, דבשלמא עכשיו שאינה נשאת עד לאחר ג' חדשים ליכא למיחוש דלמא היא מעוברת רק שהיא מן המיעוט שאין עוברה ניכר לשליש ימי' דמ"מ ליכא למיחוש למידי דאם היא מעוברת מבעלה הראשון לא תשתהי הכרת עובר עד שליש ימי' של השני משא"כ אם תשהה משהו ותנשא לא שייך זה דכשיהי' הכרת העובר לאחר ג' חדשים לא נדע אם הוא מהראשון או מהשני

גם קשי' לפי"מ דמשמע ר"פ בן סורר ומורה דמסקנת הגמ' דיולדת לשבעה עוברה ניכר לשליש ימי' מאי ראי' מהבדיקה דלמא תלד לשבעה, וא"כ אין ראי' מהכרת העובר לסוף ג' מהראשון דיהי' מוכח דהוא בוודאי מן הראשון דלמא תלד לשבעה ויהי' ספק שהוא מהשני והא דהוכר עוברה לסוף ג' מן הראשון שהוא קודם סוף ג' מן השני כיון שתלד לשבעה אין זה ראי' שהוכר העובר קודם ג' חדשים גם קשה טובא כיון דכל כך דקדקו בהבחנה להמתין ג"ח חוץ מיום שמת וחוץ מיום שנתארסה למה לא הצריכו להמתין עוד שני ימים מחשש דשמא נקלט הזרע יום ג', מיהו לזה י"ל דע"כ צריכן לסמוך על סברא זו דכ"כ לא הי' משתהה דלולי זאת אף שתמתין עוד שני ימים איכא למיחוש דלמא היא מן המיעוט שלא ניכר עוברה בשליש ימי' גם קשה דנהי דעל הבחנה תי' שפיר דתוכל לבוא לידי בירור ע"י הכרת העובר מ"מ עדיין קשה לענין יבום למה תהי' מותרת להתיבם לאחר ג' חדשים דלמא לא נקלט הזרע עד יום ג' ועדיין הוא קודם שליש ימי', אח"כ ראיתי בתשו' נודע ביהודה חלק אבה"ע הביא קושי' זו בשם חכם אחד, והי' נ"ל דע"כ לא כ' התוס' דחיישי' למיעוטא רק גבי הבחנה דמוכח ע"כ דחיישי' למיעוט דאל"כ קשה תשהה חודש אחד כמ"ש תוס' משא"כ לענין איסור אשת אח י"ל דסמכי' ארובא כמו בכל איסורים וי"ל דזהו מיעוט שתקלוט הזרע אח"כ, ועי' בס' תפארת ישראל להגאון מוהר"ר יונתן זצ"ל שכ' להדי' דהוי מיעוט, אמנם עדיין צ"ע קצת למה בהבחנה חיישי' למיעוט דהוי רק מלתא דרבנן ולגבי איסור אשת אח דאורייתא לא חיישינן למיעוט ועי' בתשו' נודע ביהודה תי' ג"כ דלא חיישינן למיעוט וצ"ע

אמנם לולי דברי התוס' הי' נראה ליישב הכל דוודאי לא חיישינן למיעוט כלל הן בהבחנה והן לגבי יבום, ומש"ה ל"ח לאחר ששהתה ג"ח דלמא לא נקלט הזרע עד יום ג' דהוי מיעוט ולא חיישינן, ולקושי' התוס' שהוכיחו דע"כ חיישינן למיעוט דאל"כ תמתין חודש א' ותנשא וכיון דלא חיישינן למיעוט בע"כ שתלד ע"י עיבור ט' חדשים וא"כ ממ"נ אם תלד לסוף שמונה מבעלה השני נדע שהוא מראשון ואם לסוף תשעה בע"כ הוא מן השני די"ל לעולם וודאי ל"ח שיתרמי מילתא שהוא נגד הרוב וכיון דמסתמא תהי' מן הרוב וודאי תוכר עוברה ג"כ לסוף ג' מן הראשון ולא יהי' ספק כלל אם תנשא לאחר חודש, אמנם הא איכא למיחוש כיון דאמרינן אשה מחפה חיישינן שמא תערים ותאמר שלא הי' הכרת העובר בשליש ימי' ואח"כ כשתלד לסוף שמונה מבעלה השני בע"כ נהי' מסופקים כיון דהיא אומרת שלא הוכר עוברה בשליש ימי' מן הראשון ואם האמת כדברי' בע"כ היא מאחד מן המיעוטים או שהיא מן המיעוט שאין עוברה ניכר בשליש ימי' והוולד מן הראשון או שהיא מן המיעוט היולדת לשבעה והוולד מן השני וע"כ יהיה הולד ספק מחמת אמירתה דנהי דאמרי' אשה מחפה אפ"ה מכלל ספק אינו יוצא ואפשר איכא סברא להיפך למה תקלקל את בנה שלא ליחסו אחר משפחתו וע"כ יהי' הולד ספק מש"ה צריכה להמתין ג"ח וכיון דעכשיו לא הוכר עוברה לא חיישי' כלל למיעוט שאין עוברה ניכר לשליש ימי', או לדילמא לא קלטה הזרע עד יום ג' ואתיא קושי' הגמ' לקמן שפיר ותשהי משהו ונבדקי' לאחר ג' ול"ק הקושיא הנ"ל חדא דלמא היא מעוברת מקמא ולא תוכר עוברה שתהי' מן המיעוט וכן אף כשתוכר עוברה דלמא תלד לשבעה לפום משמעות הגמרא דסנהדרין דיולדת לזיי"ן עוברה ניכר לשליש ימי', ולפמ"ש א"ש דלא חיישינן למיעוט כלל וא"ש דקאמר הגמ' תישהי משהו וכ' תוס' שם דל"ד דצריכה להמתין ג' ימים דשמא נקלטה הזרע ביום ג' ולפמ"ש ל"ח להא כלל כמו דל"ח ביבום ודוק

וארווחנא בזה ליישב מאי דהוי קשי' לי לפמ"ש בפ"ק ליישב מ"ש הרמב"ם דמשכחת בת לממאנת והראב"ד השיג עליו ממאנת מי קילדה כדאי' ס"פ נושאין על האנוסה והרה"מ הקשה לפי"ז מצינו חמות ממאנת וקשה משנ' דריש מכילתין ואי אתה יכול לומ' בחמותו שמיאנה וכתבתי ליישב דמשכחת לה כשבעל ביום שלפני גדלות ומיאנה באות יום ולמחר הביאה שתי שערות וקלטה הזרע באותו יום, משא"כ חמות לא משכחת דמ"מ עדיין לא הוכר עוברה כמו שהארכתי בזה לעיל אמנם סוגי' דנושאין על האנוסה הי' קשה לפי"ז ועי"ש מש"כ לייש' גם הי' קש' למה אמר שמואל לעי' ממאנ'