חמדת שלמה חלק ב קעד

דמי מחנפי שיטתי' והוצרך לשנוי' דמיירי במוטל על האסקופה דלא הו' הילך כלל, ולענין קושי' ק"ע דמצי לאשכוחי במהלך י"ל דס"ל להירושלמי כיון דסתם אוכל אינו מהלך הוי שני מעשים ושייך ודאי לומר אינו מן השם רק במוטל על האסקופה דאינו עושה יותר רק שפושט ידו לפנים ונוטל ע"כ הוי מעשה אחד וע"כ הוצרך לומר אינו מן השם דאי' אכילה קדים, ומעתה נראה ליישב שאר קו' שהק' הגאון ק"ע חדא על תוס' שפירשו דמיירי במהלך ולשיטת הירו' מיירי במוטל על האסקופה, גם מ"ש התוס' דהנחה הוי בבית הבליעה ומירושלמי מוכח דל"ה הנחה עד שתנוח במעיו, גם מ"ש על רש"י דפיו אינו מן השם דלא כהירו' ולענ"ד נראה פשוט דלק"מ דהא רש"י ותוס' הכריחו דע"כ הוי הנחה בפיו כמ"ש רש"י או בבית הבליעה כמ"ש התוס' מקו' הגמרא בעירובין דף צ"ט אמתני' דלא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר אא"כ הוציא ראשו ורובו רישא רבנן וסיפא ר' מאיר ואי הו"א דהנחה בעי במעיו דוקא לרבנן דר"מ דאמרו לו ל"ה מקש' הגמרא מידי דמש"ה בעי ראשו ורובו וכן אי' להדיא בירושלמי אמתני' דלא יעמוד הואיל ומתגלגלין למעיו ע"כ הוי הנחה במקום חיוב ע"ש דמש"ה בעי ראשו ורובו אבל סוגי' הבבלי דהקשה רישא רבנן וסיפא ר"מ מוכח דהוי הנחה בפיו או בבית הבליעה וכיון דמוכח מתלמודא דידן דהוי הנחה בבית הבליע' אפי' לרבנן אין מקום לאוקמי מתני' דיש אוכל במוטל על האסקופה דסוף סוף בא ההנחה ואכילה ביחד וע"כ מוקי כפשטי' במהלך כסתם הוצאה וממילא מוכח פרש"י דאינו מן השם הוא שזה בשביל אכילה וזה משום הוצאה וע"כ ל"ה שם אחד כן נ"ל בעזה"י פשוט וברור בישוב קו' הגאון ק"ע

והנה לפמ"ש רש"י בעירוב' אמתני' דלא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר דהנחה הוא בפיו וא"כ ההנחה הוא קודם איסור אכילה ואפ"ה פרש"י אינו מן השם שזה משום אכילה וזה משום הוצאה מוכח דאם איסור שבת קדים אין לומר בשביל זה אינו מן השם וכמו שהוכחתי לעיל מהירו' דאל"כ הוי רש"י מצי לפרש לא מן השם כפי' הירו' ומנ"ל לפרש פי' אחר, וא"ל כיון דקי"ל מהלך לאו כעומד וע"כ במהלך ל"ה הנחה תוך פיו והא דפרש"י בעירובן צ"ט דהוי הנחה תוך פיו דהתם מיירי בעומד בפנים ופיו לחוץ דז"א דעדיין הוי מצי לפרש כפי' הירו' במוטל על האסקופה אך לפמ"ש דהיכא דאיסור שבת קדים ל"ש אינו מן השם ע"ד פי' הירו' רק היכא דאיסור אכילה קדים לפ"ז א"ש כיון דמוכח מתלמודא דידן דהוי הנחה קודם שבא למעיו כהוכחת רש"י ותוס' מקושי' הגמ' רישא רבנן וסיפא ר"מ ע"כ הוצרך רשיי לפרש לא מן השם דלא כפי' הירו' וא"ש ג"כ מה שפי' התוס' דמיירי במהלך כיון דע"כ צריכין לפ' לא מן השם דלא כפי' הירו' מה"ת לאוקמ' במוטל על האסקופה ומיושבי' בזה כל קו' הגאון בעל ק"ע וע' היטב

והנה עפ"ד אלו יש מקום להוכיח כפי מה שנראה מפשטות דברי הריף דהלה כב"ע דמהלך כעומד דמי מדהביא הא דר"י מודה ב"ע בזורק וכמ"ש הרא"ש והר"ן אליבא דהרי"ף די"ל כיון דחזינן דהירושלמי ס"ל בפי' לא מן השם דלא אתי בהדדי לא כפרש"י דזה משום הוצאה וזה משום אכילה וע"כ אם נוכל לקיים פי' הירו' מה"ת לחדש פי' אחר וע"כ יש מקום לומר דתנא דאמרו לו סובר כבן עזאי דמהלך כעומד דמי בפרט דהירו' קאמר להדיא בפשיטות מאן אמרו לו ר"י ור' יוסי ס"ל בירו' מהלך כמניח דמי רק מה דס"ל להירו' דלא מן השם הוא הואיל ואיסור אכילה קדים מאיסור שבת דהנחה ל"ה רק במעיו זה אי אפשר לומר אליבא דתלמודן דמוכח דהוי הנחה בבית הבליעה או בפיו מסוגית הגמרא דעירובין שהבאתי לעיל וע"כ י"ל לתלמודן דלא מן השם הואיל ואי' שבת קדים וחולק בזה על הירושלמי דאפי' היכא דאיסור שבת קדים שייך לומר אינו מן השם וליכא למימר דמיירי במוטל על האסקופה דאז ודאי ל"ה הנחה בפיו כדמוכח מהירו' אפי' למאן דס"ל מהלך כעומד ל"ה הנחה בפיו וע"כ צריך לאוקמ' דמיירי שהוציא דרך הלוכו ואפ"ה איסור שבת קדים דהוה הנחה בפיו ומוכח דסתמא דמתני' דאמרו לו ס"ל כב"ע דמהלך כעומד דמי ומיושב בזה קושי' הפ"י דמסתמא דפ' המצניע מוכח דלא כב"ע כדאי' התם אמתני' דהמוציא אוכלין ונתנן על האסקופה, ובזה י"ל דסתמא אחרינא אשכח דהיינו מתני' דאמרו לו, ולענ"ד ק' קצת על פרש"י דאינו מן השם שזה הוא משום הוצאה וזה משום אכילה כיון דאין נ"מ לדינא, במה פליג' ר"מ ואמרו לו, אבל לפי הנ"ל דאמרו לו סבר כב"ע וע"כ ההנחה קודם ומש"ה אמרו לו לא מן השם הוא זה כיון דאיסור שבת קדים אבל ר"מ סובר דמהלך לאו כעומד דמי והוי הנחה בבית הבליעה א"כ שפיר נ"מ לדינא

והנה מצאתי און לי מדברי הירושל' גופי' דלבן עזאי דסבר מהלך כעומ' דמי י"ל ג"כ אינו מן השם הואיל ואיסור שבת קדים ודלא כשיטת הירו' בדף ה' ע"ב דמוכח דבאיסור שבת קדים ל"ש אינו מן השם וכמ"ש לעיל והוא ממאי דאיתא שם דף ג' ע"א פלוגתא דאמוראי משמי' דרב בפלוגתא דרבנן וב"ע דרב הונא אמר רב סובר דפליג' במהלך ור"י אמר רב אמר דבמהלך לכ"ע פטור דכעומ' דמי רק בזורק פליג' והק' הירו' מהא דא"ל אינו מן השם שזה חייב משו' מהלך וזה משו' מניח ע"ד דרב הונא דלא כב"ע ע"ד דר"י דלא כב"ע ודלא כרבנן אמר רב חיננא מאן אמרו לו חכמים שהם כשיטת ב"ע, ולכאורה אינו מובן תי' ר' חיננא דהא המקשן הקש' דלמאן דס' מהלך כעומד ל"ש לומר אינו מן השם וא"כ מאי תי' רב חיננא, ועי' בק"ע שמפרש דכוונת רב חיננא במוטל על האסקופה כתי' הירושלמי לעיל נמצא שלא הי' מהלך כלל או הפי' אינו מן השם כפי' רש"י שזה משום אכילה וזה משום הוצאה, ולענ"ד שני הפירושים קשים להולמם בלשון רב חיננא דאמר מאן אמרו לו חכמים כשיטת ב"ע ולפי' הק"ע אין דבריהם ענין לב"ע כלל, ע"כ נלענ"ד יותר לפרש דברי רב חיננא דהואיל וס' כב"ע מהלך כעומד וע"כ תיכף כשיצא לר"ה קודם שבלע חייב משום שבת וע"כ לא אתי בהדדי דמשום אכילה אינו חייב עד שיבא לבית הבליעה וס"ל דלא כשיטת הירושלמי בדף הקדום דמקשה על ר' יוסי והוכחתי מזה לעיל דס' בשבת קדים ל"ש לומר אינו מן השם ורב חיננא סובר דאף בשבת קדים שייך לומר אינו מן השם, וכיון שהוכחתי לעיל מתלמודין דעירובן דליכא לפרושי כפי' הירושלמי במוטל על אסקופה כיון דמוכח דהוי הנח' בבית הבליעה לפחות כמש"כ התוס' בעירובן דף ק' א"כ ע"כ לומר כתי' רב חיננא ומוכח דרבנן דאמרו לו ס"ל כב"ע מהלך כעומד דמי ודוק

שוב נ"ל לישב קושי' הגאון קרבן עדה בפשיטות מ"ש אתירוצא דירושלמי במוטל על האסקופה דקשה ליתני במהלך ותי' הוא דבמהלך שייך ג"כ אינו מן השם דאי' שבת קדים והוי ק"ל ע"ז טובא דא"כ מאי דוחקי' דירושלמי לאוקמי במוטל על האסקופה והוצרכתי לומר דירושלמי ס"ל דבזה ל"ש לומר אינו מן השם וכמ"ש לעיל, ועתה נ' ליישב בפשוט לפי שיטת הירושלמי אמתני' דעירובן לא יעמוד בר"ה וישתה ברה"י דמקשה הירושלמי ופיו לא למעלה מעשרה והוי מקום פטור ומשני שני' דמתגלגלין ויורדין, וא"כ מוכח מירושלמי דאלו הוי הנח' בפיו הוי מקום פטור רק מש"ה ל"ה הנח' בפיו הואיל ומתגלגלין ויורדין, ולפ"ז צריך להבין קושי' הירושלמי מחלפי שיטתי' דר' יוסי דאמר שזה חייב משום מניח והכא עביד מהלך כמניח וק' הא בפיו ל"ה הנחה אפי' בעומד כמ"ש הירושלמי ממתני' דלא יעמוד, וצ"ל דלמאן דס"ל מהלך כעומד דמי באמת הוי הנחה בפיו אע"ג דמתגלגל ויורד דהוי כמו מהלך דהוי כמניח לר' יוסי וע"כ מקשה הירושלמי שפיר [ועי' בעירובן דף צ"ח תו' ד"ה האמר רבא שכ' כעין סברא זו להדי' דלרבנן מה שמעביר ביד ל"ה הנחה דמש"ה ס"ל לרבא מעביר דרך עליו אפי'