חמדת שלמה חלק ב קמא

אימר בזכותו נפל והא דהקשו על ב"ש למה תמכור לכתחלה היינו משום כיון דב"ש סוברי' ג"כ דבנפלו לה משנתארסה ונשאת לא תמכור א"כ מוכח דס' הואיל וזכה באשה גורם לומר שלא תמכור לכתחלה וכיון דאנהו הוי סברי דגם בארוסה שייך לומר הואיל וזכה באשה הקשו שפיר על ב"ש ואין להקשות לפי' זה יותר הי' להם להקשות אקודם שנתארסה ואליבא דב"ה ג"כ נימא הואיל וזכה באשה די"ל דאליבא דב"ה אינו מוכח כלל הס' הואיל וזכה באשה דלפמ"ש דעד שלא נשאת סובר רש"י ג"כ דאינו מוכח דמיירי מקודם אירוסין א"כ הא דאינו מוכרת לכתחלה היינו בנפלו לה באירוסין והיינו מטעמא דאימר בזכותו נפל אבל לב"ש מוכח שפיר כיון דמשנתארסה תמכור ולית להו אימר בזכותו נפל ואפ"ה עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור בע"כ משום הואיל וזכה באשה וכיון דהני רבנן דאמרי לו היו מדמין לענין ס' הואיל וזכה אירוסין לנישואין הקשו שפיר על ב"ש ואין להקשות עדיין למה לא הקשו אקודם שנתארסה ואליבא דב"ש נימא הואיל וזכה באשה לפמ"ש דלב"ש אין חילוק בין נתארסה לקודם אירוסין דעל בבא דרישא לה"מ להקשות דמנ"ל דאמרי' הואיל וזכה באשה לענין לכתחלה ל"ת דבאמת הס' תמו' קצת לחלק בס' הואיל וזכה בין לכתחלה לדיעבד ע"כ העמידו דבריהם על בבא דמשנתארסה דמוכח מב"ש כמ"ש דל"ל בזכותו נפל ואפ"ה משנתארסה ל"ת א"כ מוכח דאמרי' הואיל וזכה לענין לכתחלה ולפמ"ש לעיל דמדב"ש נשמע לב"ה ממילא נ"מ בקושי' לב"ש אליבא דב"ה ג"כ בנפלו לה קודם שנתארסה רק דלא הו"מ להקשות על ב"ה גופי' כמ"ש ומיושב קושי' התו' טעמא דב"ש אתי לאשמועי' והנה כל זה לפי"מ שכ' ברש"י שלפנינו דעד שלא נשאת אינו מוכרח דמיירי מקודם אירוסין ע"כ ל"ה מצי להקשות רק לב"ש אבל לפמ"ש תו' בשם רש"י דעד שלא נשאת משמע אף קודם אירוסין אי אפשר לפרש דקושי' קאי אלכתחילה דב"ש דממ"נ כיון דעיקר קושיתם מבבא דעד שלא נשאת מוכח דאמרי' הואיל וזכה ע"כ דימו אירוסין לנישואין לענין זה א"כ הו"ל להקשות על ב"ה על קודם אירוסין כיון דלב"ה מוכח ג"כ דאמרי' הואיל וזכה כיון דעד של"נ היינו אפי' קודם אירוסין דל"ש לומר בזכותו נפל ואפ"ה ל"ת וכיון דאירוסין ונישואין שוין לענין זה א"כ אף קודם שנתארסה ל"ת ולפי"ז דרש"י בפי' קמא הי' ס' כמ"ש תוס' בשמו דעד של"נ היינו קודם אירוסין ע"כ הוכרח לפרש אלכתחלה היינו קודם שנתארסה והקושי' קאי באמת לב"ה אבל ברש"י שלפנינו פי' שפיר אלכתחלה אב"ש קאי דעל ב"ה ל"מ להקשות רק ממילא מדב"ש נפקא לב"ה ודוק

ועפי"ז י"ל למה מחק רש"י הגי' אף בזו ל"ת לפי' קמא ולמה לא פי' כמ"ש תו' לבסוף דאף בזו ל"ת קאי על ראייתם שהביאו ולא על שאילתם דא"ל דהי' משמע לרש"י דאף בזו קאי על שאילתם חדא דעל שאילתם דחוק יותר לומר שלא ידעו מעיקרא דעת ר"ג בעיקר הענין שדנו עליו וכמדומה שכ"ה במ"ע בשם הרי"ף ועוד מדמחק רש"י הגי' לפי' שלפנינו ואם הי' סובר דאף בזו קאי לענין שאילתם לא הי' מוכרח רש"י למחוק הגי' וכמ"ש תוס' רק שתוס' כ' כן במחיקת הגי' משום שמצא כן בתוספתא וזה דוחק מדכ' רש"י וכן בוי"ו משמע דמלבד זה מחק רש"י הגי' מסברא דנפשי' רק שהביא ראי' שכן מצא בתוספתא דאם עיקר הראי' מהתוספתא הו"ל לומ' כן מצאתי בתוספתא א"ו דרש"י הי' ס' דפשטי דאף זו קאי על ראיתם וכדעת הרי"ף ע"כ מחק שפיר הגי' לפי הפי' שלפנינו וא"כ קשה למה מחק רש"י הגי' לפי פי' קמא הא יכול לקיים הגי' לפי' זה דאף זו קאי על ראייתם וכמ"ש תוס' לבסוף, ועמ"ש י"ל דהרשב"א הקשה לפי' זה למה לא השיב להם על מה שמוכרת לכתחלה מאי חילוק יש בין ארוסה לנשואה וכמ"ש תוס' בשמו

ולע"ד נראה ליישב קושית הרשב"א דלפמ"ש תו' האמרי לו היו מדמים קודם שנתארסה לנפלה לו משנתאר' וא"כ בשלמ' על דיעבד הקשו שפיר לפי שיטתם דמשנתאר' וניסת המקח בטל דבע"כ אין הטעם משום בזכותו נפל דהא בנתארסה ל"ה רק ספק ואמאי מכרה בטל א"ו משום הואיל וזכה באשה מש"ה היו סוברים דאף בנפלה קודם שנתאר' וניסת י"ל גם כן הואיל וזכה באשה ויהיה המכר בטל אבל לפ"מ דשני להו ר"ג דאם מכרה ונתנה קיים ול"ק רק מלכתחילה ולענין לכתחילה שפיר יש לחלק בין נפלו משנתאר' לקודם אירוסין מטעם בזכותו נפל ע"כ לא הוצרך ר"ג להשיב להם ע"ז וכמדומה שכן מצאתי אח"כ בפ"י והנה כ"ז לפי מה שכתבו תו' דוהאמרי לו היו מדמין קודם שנתארסה לנפלו לו משנתאר' אבל לפי מה שכ' לשיטת רש"י בפירוש קמא דעד של"נ היינו קודם אירוסין ואפ"ה ל"ת ולפי מה שהוכיח הגמ' דקושית אמרי לו קאי על דיעבד בע"כ דהי' סוברים בפשיטות דעד של"נ ונשאת מכרה בטל וע"כ היו מדמים עד של"נ ונתארסה לעד של"נ ונשאת וכיון שהשיב להם ר"ג אף בזו ל"ת דהיינו על ראייתם בע"כ דקאי אעד של"נ ונשא' ואפ"ה ל"ת וא"כ תיק' קו' הרשב"א ל"ל השיב להם על לכתחילה לחלק בין נתארסה לנשאת כיון דתרווייהו מיירי בנפלו קודם אירוסין ל"ש הסברא הנ"ל ע"כ מחק רש"י הגי' דאף זו רק תיכף השיב להם ר"ג על החדשים כו' ובזה מיושב הכל דאין לדמות תקנות חכמים זו לזו ועי' היטב

ובמאי שכתבתי לרש"י טעמא דב"ש אתי לאשמועינן דנ"מ לב"ה בקודם שנתארסה מיושב ג"כ מאי דתמי' טובא לרש"י לישנא דישינים כיון דהכל מיירי באירוסין דבשלמ' לפי' ר"ת דקאי על דיעבד ולענין דיעבד לא נ"מ רק בנשאת שיהיה הבעל מוציא מיד הלקוחות **(הדברים בכאן אינם רק דרך פלפול בדברי הגמרא לפרש דברי קדמונים אבל לא לדון למעשה בזה, כי דברים כאלה הולכים בזמנים הללו כפי חוקי המלכות ודינא דמלכותא דינא.)** ואז קרוין ישינים כיון דהמכירה היה קודם אירוסין אבל לרש"י דקאי אלכתחילה ובנתאר' דנ"מ בעודה ארוסה אם תמכור לכתחי' א"כ למה קרוין ישינים כן ראיתי במהרמ"ש שהקשה כן ופי' כך בתו' **(הג"ה וי"ל קצת דמ"מ עיקר קפידא במכירתה לכתחילה היינו במאי שמוכרת ממכר עולם אבל אם לא היה מוכרת רק הפירות בעודה ארוסה ודאי דאין קפידא, ואם כן כיון דעיקר הקפידא על חלות המכירה לאחר שנשאת ואז שפיר קרוין ישינים וד"ה ודוק: ע"כ)** אבל לפמ"ש א"ש כיון דעיקר קושיתם הי' דנ"מ לב"ה בקודם שנתארסה ע"כ שפיר קאמר ר"ג שאתם מגלגלים עלינו את הישנות דאותן שנפלו קודם שנתאר' שפיר קרוין ישינים ודוק

ובזה י"ל ג"כ מה שנתלבט הפ"י לשיטת רש"י מה"ת לומר דקאי אלכתחי' ולב"ש למה לא נימא דקאי אדיעבד ולב"ה ולפי זה יש לומר דאי קאי אדיעבד קשה לשנא דישינים וצריכנן לדחוק כמו שפירש ר"ת דזה דוחק קצת כיון דהנפילה והמכירה תרווייהו הוי באירוסין אבל אי קאי אלכתחילה נקט שפיר לשנא דישינים כמו שכ' לעיל כיון דעיקר נ"מ לבית הלל בנפלו קודם שנתארסה גם יש לומר דהי' קשה לבעל האיבעי' למה השיב על החדשים ולא השיב דבנישאת שאני דבזכותו נפל כיון דזוכה בפירות אבל אי קאי אלכתחילה יש לומר דקושי' קאי מקודם שנתארסה ונשאת וכמו שכת' לעיל וע"כ לא הוי מצי לשנוי משום בזכותו נפל ע"כ השיב על החדשים דאפי' נפלו משנשאת אין הטעם ברור כל כך או אפשר דמשנתארסה ונשאת נמי קרוין חדשים דמכל מקום נפלו הנכסים בעוד