חמדת שלמה חלק א קכז

דאינה מקודשת הא נ"מ היכא דיש מצורע אחר רק לרבא א"ש דאסור לזווג אבל אי נימא כשיטת הרמב"ם דמותר לזווג א"כ ע"כ דמשום הכי אינה מקודשת משום דמשעת שחיטה לכ"ע גם המשולחת אסור ונסתר תי' הפמ"א: זבחים. ר"פ כל הזבחים

דף ע ע"ב תוספות ד"ה כל הזבחים וא"ת תנינא חדא זימנא וכו', י"ל קושיית התוספות דאי מהתם הו"א בבהמה ירעו ואח"כ נכבשינהו דניידי כקושיית התוספות לקמן לשיטת ר"ת וזה לא מוכח מהתם דאין פדיון לעוף ול"ש למימר ירעו ומכש"כ דא"ש אי נימא דלא כר"ת די"ל דהא גופא קמ"ל דלא כר"ת ומהתם ל"ה ידעינן דבעוף ל"ש רעייה ודו"ק וצ"ע על התוספות [וביותר קשה דהא לקמן בצריכותא דקאמר הגמרא אבל להדיוט אימא דשרי פי' רש"י דהו"א דנימא ירעו ואח"כ לבטלו עיי"ש וא"כ כיון דעיקר רבותא דמתניתין דהכא דלא נימא ירעו ל"ק קושית התוספות דמעוף לא מוכח זה דאין לו תקנתא ברעיי' דאין פדיון לעוף] ועוד י"ל לכאורה דבשלמא התם הו"א משום דבר חשוב לא בטל כיון דמ"מ הוא קרבן כשר רק דאנן לא ידעינן אם הוא עולה או חטאת אבל הכא דהוי קרבן פסול דהוי חטאת המתות ולא חשוב הו"א דבטיל ואף אם יתבטל יהיה חשוב כמ"ש התוספות ביבמות (דף ק') מ"מ יש לחלק דבשלמא במידי אם יתבטל ויהיה מותר באכילה יהיה חשוב אבל הכא נהי דיקריבנו מ"מ קמי שמיא גליא ולא לרצון יהיה ודוק ועדיין צ"ע, ולפמ"ש התוספות לקמן דמשום הכי לא הוי אברי בע"מ עולין משום דפסילי א"כ ודאי י"ל דהתם כיון דעכ"פ הוי קרבן כשר רק דאנן לא ידעינן אי הוי עולה או חטאת ע"כ הו"א דהוי עולין ומשום הכי לא בטל ואף דהתוספות כתבו לקמן דביבש אף עולין בטלי מ"מ הו"מ למיטעי בהכי אבל הכא וודאי לא הוי עולין וקמ"ל דאפ"ה א בטל

שם תוספות ד"ה אפילו עיין באמצע דברי התוספות (דף ע"א) מ"ש ויש להביא ראייה דלא נאסר מחיים מהא דתני במרובה וכו' ולענ"ד איני מבין קושייתם דהא ר"ל ס"ל בב"ק (דף ס"ז ע"ב) חיובא דגנב לפני יאוש וא"כ לעולם ל"ה מכירה ואפ"ה חייב וא"כ ה"ה בשור הנסקל דחייב משום דשנה בחטא כדאיתא התם וא"כ מאי קושיא לר"ל ומנ"ל לחלק בין היכא דהשור אינו ראוי למכור או דאינה מכירה מצד הבעלים וצ"ע

שם בא"ד דמשום רובא לא עבדינן מלתא דהוי וודאי שקר לכאורה קשה מכל תערובת חד בתרי דהכל שרי, וצ"ל דתוספות לא כתבו זה רק בדיני נפשות דהקפידה התורה טובא דכתיב ושפטו והצילו העדה: