חידוד הלכה עד

כולה עומדת למעלה במקום התחיבה ודו"ק

[ד] אבל הקדרה אסורה. לשני המינים, ומ"מ יש חילוק דאם עבר ושימש בה מין תשמיש. א' שהוא להיפוך מתשמיש שני ודאי דהמאכל אסור, ואם שימש כתשמיש אמצעי המאכל מותר כ"כ הש"ד, וכ"ז מדינא אבל לפי המנהג שהביא הרמ"א לק' סי' צ"ד ס"ה בדיני נ"ט בר נ"ט דאפי' בישל בקדרה שאב"י אסורה הקדרה אח"כ לכל תשמיש

והנה אם בישל בשר ובתוך מעל"ע עוד בשר ובתוך מעל"ע לבשר ב' שהוא אחר מעל"ע לבשר א' בישל חלב א"צ לשער רק נגד הבשר שני, ואם תשמיש החלב של עכשיו יש בו חריפות כגון כמכא מעורר גם הטעם של בשר א' אבל לק' בסי' צ"ד בדיני נ"ט בנ"ט אבאר דיני דברים חרופים לעורר הטעמים לשבח

[ה] אסורה לבשל בה. דבכלי איסור גם נט"ל לכתחלה אסור ובדיעבד מותר, וכ"ח קשה כפורצילאן כשלא בלעה רק ע"י עירוי או מליחה ואותה העירוי היתה אחר מעל"ע לבשר מותרת הכלי לכל תשמיש ויותר טוב ליחדו לתשמיש הראשון שהיתה תשמיש קבוע ורגיל בה דכנגד בליעת כ"ק של תשמיש שני יש תמיד ס', ועוד דלק' סי' צ"ז יבואר לכמה פוסקים דתמיד מותר בכלי שתשמישו בשפע אפי' בבליעה דבישול ורק דשם אנן לא מקילינן בזה משום שהיתה בליעה גמורה משא"כ כאן בבלע דכ"ק ואותו הבלע הי' אחר מעל"ע דראשון דהוה היתירא בלע ומשום דאינה בת הגעלה לכן יש להתיר כמ"ש, ובאיסור שהוא לזמן כגון פסח או נדר לזמן ועמד האיסור תוך זמנו בכלי ועבר הזמן מותר הכל וזה פשוט, וכן אם שימש האיסור בכלי הי' לפגם אז גם הכלי מותר ול"ח שישתמש אח"כ בכלי דבר חריף דבאמת אין חריפות מעורר הקודם רק למה שהוא עכשיו בו כמ"ש החו"ד, ואף דנוהגין לאסור כלי שאב"י שנתחבה לקדרת ההיפוך אף שהבליעה היתה בכף פגום, התם טעם אחר יש בו משום שמערין המאכל להכלי של מין הב"י, ע"ש בסי' צ"ד ברמ"א

[ו] ויש מחמירין בכיסוי. הט"ז מתיר בכיסוי אב"י אם יש ס' נגד נקב הכיסוי אף בה"ק, ואם תוכה רחבה שאין בה כפתור וגומא תחתיו מותר בכ"ע כשהוא אב"י, ואם הנקב שבה מגולה לאויר באופן שהזיעה יוצא משם או שאינה מונחת היטב על הקדרה מותר אף באין ה"מ, ובסי' צ"ב ס"ק כ"ד כ"ה ביארתי, והש"ך מחמיר קצת מדינים אלו, ואם הכיסוי רחבה יותר משטח רוחב הקדרה ובולטת א"צ ס' נגד אותה הבליטה אפי' ב"י, ולענין נפלה טיפה ע"ג כיסוי נתבאר בסי' צ"ב ס"ז ובדברינו שם, וכשמחמירין בכיסוי אב"י עכ"פ צריך שתהא ע"ג הקדרה עד שתזיע תחתיה והי' יס"ב בזיעה, ואפי' הכיסוי חמה בפ"ע ואין יס"ב בזיעה תחתיה המאכל מותר והכיסוי אסור, ואם הכיסוי אב"י וגם יש ס' כנגדה גם הכיסוי מותרת, והמ"ז בצ"ד סוסקי"ז אוסר ממנהג גם הכף בכה"ג ומכ"ש בכיסוי, לכן אם היתה בת הגעלה ודאי יגעילנה ואז יוכל ליחדה לאיזה תשמיש שרוצה, ובשל חרס צ"ע

ודע דכל חומרת כיסוי באב"י אינו נוהג רק בכיסה בה חלב ממש או בשר ממש ונעשית אב"י וכיסה בה ההיפוך אבל לא בשאר דברים, ואם הכיסוי וגם הקדרה אב"י דהיינו שאין בקדרה חלב או בשר בעין פשיטא דהכל מותר דכולי האי לא גזרו ורק דכשהכיסוי ב"י אף שיש בקדרה שאר דברים דאוסרת אם הזיע תחתיה, ודע דאין הכיסוי אוסרת בחומרתה רק בכלי שמיוחדת לכיסוי שקורין פאקרישקע או שטארץ בל"א, אבל אם כיסה הקדרה בכלי אחרת אב"י כגון בטעלר מותר דאפי' לדעת הש"ך דא"צ כפתור בכיסוי אבל עכ"פ צריכה להיות מיוחד לזה דאז יש בה הרבה זוהמא מדובק בה ואחר עבור ב' חדשים מותרת, כ"כ בשערי תשובה או"ח סי' תנ"א

[ז] ואם הכיסוי חמה וכו' מותר. האחרונים חקרו אמאי לא נדון כאן דין עילאה חם ותתאה צונן לאסור עכ"פ כ"ק, ונ"ל מכאן ראי' לד' הט"ז סוס"י צ"ב דכל כלי כשנתרוקנה מהתבשיל נעשית כ"ש בריקונה וממילא הכיסוי אפי' חמה מאוד לא נחשבת יותר מכ"ש לכן לא נדון בה דין כ"ק של עילאה חם, ורק בכה"ג המאכל צריך קליפה משום לחלוחית הזוהמא שבה ולא מדינא, לכן אם א"א לקלוף הכל מותר ולא כמו במקום שהקליפה מדינא דבעינן ס' נגד הכ"ק כבסי' צ"א ועי' במש"ש

[ח] ואם א"א לקלוף וכו'. הט"ז הביא מעשה דהר"י הלבן והעלה דכ"ח חדשים בולעים בכבישה בפחות ממעל"ע (עפ"מ רס"י ק"ה) וכאן כ' רק באין ה"מ ונראה דמדמי כ"ח חדש ללחם אפוי וצלי דסוס"י צ"א ע"ש, והנה גם שם מותר בה"מ בצונן ה"ה כאן, וכ"ח גלעזירט יש להקל, ובחציה גלייזירט יש להסתפק אם בכה"ג די בס' נגד חציה שאין בה גלייז, או נאמר שע"י מקום הפנוי מגלייז נכנסת הבליעה לכולה בפחות ממעל"ע, ונ"ל להתיר מדין דט"ח שנפלה כנגד הריקן שבסי' צ"ב דדי בס' נגד מקום הריקן שהיא בחשבון ספ"ס נגד הטיפה, וגם שם מתירין בה"מ שגם ספ"ס א"צ ודי בס' נגד הטיפה לבד, וגם כאן כן באה"מ די לשער נגד מקום הפנוי ובה"מ הכל מותר, וכלי עץ במעל"ע בולע בכולו, ובכ"מ יש פלוגתא אם בולעת בכבוש ואנן מחמירין וכלי זכוכית מקילין בכבוש ורק בפסח מחמירין, וכ"ח ישן ששמשו בו מכבר ועכשיו עמד בתוכו חצי יום מותר דהישן אינו בולע בפחות ממעל"ע, ובמעל"ע שלם אסור אף בישן ושבע מבליעות דאמרינן הכבישה יפליט הישן ויבליע החדש

נמצא הדין עכשיו דכ"ח של בשר ישן ועמד בתוכה חלב מעל"ע דהחלב מותר דאימת גמרה הבליעה אחר מעל"ע ואז טעם הבשר כבר פגום ורק הכלי אסורה דיש בה עכשיו בלע חלב ודמי לדין המבשל חלב בקדרת אב"י דבמחבר כאן, וספק מעל"ע מותר בכ"ע, וכ' הפ"מ דאפי' כ"ח ישן נאסרה במליחה דאף דאין מליחה לכלים להפליט וזאת א"א לה לבלוע אא"כ תפליט הישינה וכיון דאין המליחה מפלטת והיא שבעה מבליעות לא בלעה, אפ"ה נאסרת דאין אנו סוברין סברא זאת דשבע מבליע לעיקר, גם החו"ד כ"כ, ומ"מ בכה"ג נוקים אדינא דאין מליחה אוסרת רק כ"ק, ושיעור שבע להט"ז היא בב' ימים מעל"ע או בבישולים, ולדברינו דאין הכלי נאסרת במליחה זאת רק כ"ק ובישל בה ואין ס' נגד הכ"ק מותר דבלא"ה יש דעות דכל שא"א לקלוף שרי בלא ס', ואף דהש"ך בסי' צ"א סק"ח כ' דבכלי הקליפה ניכרת במקומה ואין להתיר בלא ס' נגד הכ"ק מ"מ כאן בצירוף דעת ר"י הלבן ושאר פוסקים יש להתיר

קו"א לסק"ח. הבאתי ד' הט"ז סק"ב שמביא ד' הב"ח שמביא ראי' מפ' המפקיד ד"מ ע"א במתני' דהנפקד מוציא בלע עם שמרים לשמן ג' לוגין למאה וכו' ובקנקנים ישנים אינו מוציא בלע רק שמרים משום ששבעים מלבלוע, ולפי"ז כל כ"ח ישן ששבע מבליעות תו אינו בולע בכיבוש מעל"ע, והט"ז דחה ראייתו דבאמת גם כ"ח ישן בולע רק דהנפקד אינו יכול לנכות דנגד בליעה חדשה יוצא מהכלי שמן הנבלע כנגד זה ואין חסרון אבל בחדש חסר לו הבלע לגמרי, אבל לענין איסור אה"נ שיש בליעה ואף שיוצא הבליעה ישינה כנגד זה אין בכך היתר ונתקיים וישן מפני חדש תוציאו

ונ"ל דהגאונים אלו זכרו ממשנה דב"מ ואישתמיטתייהו משנה דערלה פ"ב מ"ג וז"ל, כלים שסכן בשמן טהור וחזר וסכן בשמן טמא רא"א אחר הראשון אני בא (כלומר דהראשון נפלט עכשיו לחוץ והשני נבלע במקומה) וחכ"א אחר אחרון עכ"ל, נמצא לר"א כמ"ש הט"ז דשמן שני נבלע