חידוד הלכה ע

בסקי"ד דאם יש כיסוי והקדרה מעלה הרתיחות דבטל דין הריקן מהקדירה וכאלו כולה מלאה, ואף דבסי' צ"ד המנהג החמיר בכיסוי יותר מבקדרה דגם אב"י אסור כב"י היינו רק לענין אם הקדרה בשר והניח עליה כיסוי חלב אב"י דבזה הכיסוי גרע משאר כלים, אבל כאן דהכיסוי כמין הקדרה רק שנפלו עליה טיפות חלב בצד חיצוני שבה ובצד החיצוני אין חומר כיסוי דחומרתה באב"י היא רק בחלק הפנימי ששם הזיעה תמידית, עט"ז שם

ב) אם לא התחיל להרתיח אם הכיסוי חמה נאסרת והקדרה עם התבשיל מותרין אף שאין ס' נגד הטיפה, ואם הזיע תחת הכיסוי רק שאין היס"ב בהזיעה וגם הכיסוי צוננת הכל מותר אם הטיפה ג"כ צוננת, ואם הכיסוי חמה והזיעה שתחתיה אינה יס"ב הכיסוי אסורה והקדרה מותרת, ואם הזיעה יס"ב והכיסוי עצמה צוננת נחשבת הזיעה תתאה ושניהם אסורין אם אין ס' נגד הטיפה, ואם יש ס' הכיסוי אסורה והקדרה מותרת, ואף שאין זה שכיח שתהי' יס"ב בזיעה וצד החיצון של הכיסוי תהי' קרה מ"מ כתבתי שורת הדין, ואם בשעת נפילת הטיפה לא הזיע ואח"כ התחיל להזיע דינו כנפל נגד הריקן דבעינן ס' נגד הכיסוי והכיסוי אסורה ובה"מ הקדרה מותרת ע"י ס' נגד הטיפה והכיסוי אסורה

[כב] עולה הזיעה. כ' הגרש"א דכל חומרת הכיסוי היא רק בשלימה שאין בה שום נקב שע"י נקב יוצא ההבל ואין מרתיח היטב וגם שתהא מונחת היטב ע"ג הקדרה דבע"א אין חומרת כיסוי, והד"מ בשם הגש"ד בסי' צ"ג לענין חומרת כיסוי שגם אב"י כב"י תחשב כ' דגם כשיש בה נקב יש בה חומרתה וצ"ע, ואם הכיסוי רחבה מרוחב הקדרה ובולטת לצדדין והטיפה על אותה הבליטה אין שם דין חומרת כיסוי לכ"ע רק יהי' הדין כמ"ש בס"ק י"ח לענין אוזן הקדרה דאם הי"ס שם והרתיחה עלתה עד הכיסוי נאסרה כל הכיסוי וצריך ס' נגד כל הכיסוי, ואם לא עלתה הרתיחה ומקום הכיסוי הבולטת קרה הכל מותר, ואם מקום הבולטת חמה אז אם הסירה תיכף ויודע שלא נתכסה הקדרה באותו מקום הבליטה מעת נפילת הטיפה עליה הקדרה מותרת ורק הכיסוי אסורה, ואם כיסה אח"כ במקום הבליטה והזיעה תחת אותו מקום צריך בכיסוי ס', ואם אין בכיסוי ס' צריך ס' נגדה ובה"מ מותר ע"י ס' נגד הטיפה כלעיל ס"ק י"ח, וגם חומרת כיסוי שבסי' צ"ד לענין אב"י לא נחמיר להצריך ס' נגד מקום הבולט משטח הקדרה אא"כ היא ב"י וחם שם ג"כ, ועוד נ"ל דגם אם הכיסוי ב"י א"צ נגד הבליטה דלא עדיף מחלק הכף שלא נתחב במאכל דא"צ ס' רק נגד מקום התחיבה ומקום הבולטת אין בה שום חומרא מחומרתה

סעיף ח

מחבת של חלב שנתנה בכירה תחת קדרה של בשר [כג] הזיעה עולה ונבלע בקדרה ואוסרתו: הג"ה. אם הי' חלב במחבת צריך ס' נגד החלב שבמחבת, וכ"ז כשהמחבת מגולה ועולה הזיעה מהמאכל עצמו להכלי שע"ג וגם שהוא בקרוב כ"כ [כד] שהיס"ב בזיעה כשמגיע לקדרה, אבל אם אין יס"ב בזיעה הכל שרי, לכן תולין בשר לייבשו ע"ג קדרות של חלב [כה] ול"ח לזיעה שעולה, וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי מידי דהוה אשתי קדרות שנגעו זב"ז בנגיעה מכ"ש בזיעה

[כג] הזיעה עולה. כ' מוהרש"ק שיעור גובה הזיעה ג"ט לחשבה יס"ב [והכל כפי רוב הרתיחה] דבפחות לפעמים אין יס"ב, וראי' לשיעור זה מצאתי במס' כלים רפ"ז הקלתות של בע"ב שנפחת דאם העומק פחות מג"ט טמאה שמסיק האור מלמטן והקדרה בישלה מלמעלה, ואם הפחת יותר אין חום האור מבשל עוד, ובזיעה הכל לפי הנראה לעינים ובלבד שלא יהי' גבוה יותר, וכ' עוד וכן הלהב העולה מנר חלב אסור עד ג"ט והיינו כמ"ש ובס"ק שאח"ז כתבתי

[כד] שהיס"ב. ואם גם הקדרה העליונה חמה אז א"צ שיהי' יס"ב [ועי' ס"ק שאח"ז] בזיעה שתחתיה, ואם חזר טיפת הזיעה מזיעת שולי הקדרה לתוך החלב בעינן בחלב ס' נגד אותן הטיפות, דאי לאו דנתחממה לא היתה מטפטף טיפין אף שהיא עצמה קרה

[כה] ול"ח לזיעה וכו'. דע דכל הדין דסעיף זה בזיעה דוקא אם יש חלב ממש בהתחתונה אבל אם יש רק מים בתחתונה רק שהיא ב"י אין אוסרת לעליונה דהוה נ"ט בר נ"ט ובזיעה די להקל בב' נ"ט, וגם במקום שאוסר לעליונה עד ס' נגד החלב אבל לא בעינן ס' נגד הבלוע שבדופני המחבת, ובאיסור כה"ג אפי' יש רק מים במחבת ב"י מאיסור אסור דהוה נ"ט בר נ"ט דאיסורא והחו"ד מיקל גם בש"א

עי' בפתחי תשובה בשם הפמ"ג או"ח בהנהגות או"ה בשם הרמב"ם פ"ז מטו"א דרק זיעת משקין כמוהו אבל זיעת אוכלין אינן כמוהו לאסור, ולפי"ז כשיש במחבת חלב מהותך אין הזיעה אוסר, וכן במחבת של שומן מהותך וחלב למעלה ג"כ אין איסור, וכן אם בשר עם רוטב למטה אף שהרוטב לחה אבל אין הנאסר חמור מהאוסר והשמנונית שברוטב חשוב אוכל כשומן עצמו, ונ"ל דאם נאמר כך, נאמר דרק בכה"ג שהזיעה עולה באויר שייך לחלק בין זיעת משקין לזיעת אוכל, ואף שברמב"ם שם לא כתב בהדיא דאין זיעת אוכל כמוהו, ואני ההדיוט הראיתי לדעת ממשניות דמכשירין שמשם מוצא הדין דהרמב"ם הנ"ל שהאמת כן, אבל בכיסוי דלעיל סעיף ז' דהכיסוי מונחת ע"ג הקדרה והטיפה נופלת עליה אין לחלק בין הכיסוי הזיעה מחמת אוכל או מחמת משקה, והסברא פשוטה דהתם אנו רוצין שע"י הרתיחה שתחת הכיסוי יהי' הקדרה והכיסוי כגוף אחד וא"כ אין חילוק בין אם יש מאכל תחתיה או משקה

ובזה יתורץ דברי המג"א באו"ח סי' תנ"א בכיסוי שמכסין החררה בשעה שנאפית דבעי ליבון אף דהחררה היא מאכל והיינו כמ"ש דשם לא מחומר זיעה אסרה רק שהכיסוי והחררה נחשבין כאחד דבליעה שע"י אור ממש א"צ לטעם זיעה דאין שם הפסק אויר לחוץ בין החררה להכיסוי שנאמר דהזיעה מאוכלין אין בה כח לאסור

קו"א לדיני זיעה וכיסוי שבסעיפי ז' ח'

בחידודי סקכ"ה הבאתי דברי הפמ"ג בשם הרמב"ם דרק זיעת משקין כמוהם ולא זיעת אוכלין, והעליתי דרק זיעה העולה דרך אויר העולם כדין מחבת שבסעיף ח' שייך לחלק בכך, אבל הכיסויים שמניחין על הקדרות בשעת בישול שמכסה היטב את הקדרה כהך דסעיף ז', וכן כיסוי חררה שצריכה ליבון שבאו"ח סי' מנ"א אין לחלק בין כיסוי של משקה או של אוכל, דשם האיסור מחמת חוזק החום שעושה הכיסוי והקדרה והמאכל אחד

והנה אף שבאמת לא כ' הרמב"ם שם כן להדיא רק שכן משמעות לשונו שם בחיבורו ובמשנה וגם החוש מעיד ע"ז, כי אין נראה איד כעשן עולה מגוש רותח רק מלח כרוטב או חלב, ובמכשירין פ"ב תנן מרחץ טמאה זיעתה טמאה, הבריכה בבית והבית מזיע מחמתה וכו' הבית טמא, ושם במ"ג, ב' בריכות א' טמאה וא' טהורה המזיע קרוב לטמאה סמא וכו', ושם בפ"ה, המערה מחם לחם ומצונן לצוק ומחם לצונן טהור,